דעות

מסע הפחדה, מידע שהוסתר ומחמאות עצמיות - כך "ניצחנו" את הקורונה

מדינת ישראל התעלמה ממודלים אפידמיולוגיים שיכלו לנבא את התפתחות המגיפה ולווסת בחוכמה את הצעדים הפוגעים בכלכלה. המידע שהועבר לציבור היה חסר ביסוס אנליטי וכלל איומים שאין להם בסיס במציאות

צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

אפידמיולוגיה היא מדע מדויק, ממש כמו כימיה או פיזיקה, ויש בה חוקים, משוואות וגרפים. מעניין שהמשוואות המתארות את התפשטותה של מחלה זהות לאלו שמתארות את התקדמותה של תגובה כימית.

לא מפתיע שבימי הקורונה אנו רואים לעתים קרובות כימאים, פיזיקאים ומתמטיקאים בתפקיד יועצים לרופאים ולפוליטיקאים בעניין ההתמודדות עם מגיפת הקורונה. אך מאכזב לראות, שבדרך בין המשוואות לצעדי בידודף חל בישראל נתק חמור בין המדע המדויק למקבלי ההחלטות, וזאת בשל עיוותים בלתי ראויים בתיאור וניתוח העובדות לאשורן.

נתחיל במושג האקספוננט. מדובר במצב שבו אם מתחילים לדוגמה בחולה אחד, וכל אדם חולה מדביק עוד אדם אחר ליום (גידול יומי של 100%), הרי שאם מקדם הדבקה זה נותר ללא שינוי, ביום העשירי נקבל 1,024 חולים, וביום ה-20 יהיו כמיליון חולים, כלומר תרחיש יום הדין.

כשאדם כבר נדבק, סיכוייו למות אינם תלויים בהפרדה חברתית בשטח, אלא בטיב מערכת הבריאות ובנחישות רופאיה לעשות הכל להצלת החולים ממוות

בישראל משכנעים אותנו שגורל נורא זה לא התממש בשל צעדי הבידוד המהירים שכפה משרד הבריאות. ובכן, הדבר אינו מדויק, וזאת בלשון המעטה. בניתוח נתוני גידול הקורונה מזהים מגמה משותפת לכל מדינות העולם, המייצגות מנעד רחב של גודל האוכלוסיה ואמצעי ריחוק חברתי. כך, במדינה כגון טורקיה שבה הגידול היומי ההתחלתי היה 87%, ירד הגידול ל-2% לאחר 44 יום, ישראל ירדה מ-30% גידול יומי ל-1% ב-40 יום, שוודיה ירדה מ-40% ל-3% ב-54 ימים ובלארוס מ-25% ל-4% ב-43 ימים, כפי שניתן לראות בגרף להלן. שתי האחרונות מפורסמות, אגב, בכך שצעדי הבידוד בהן היו מזעריים.

כמה לא מפתיע שהמודל המרכזי של האפידמיולוגיה, המכונה SIR, חוזה את ההתנהגות המתמטית הזאת. בחישובים אופייניים לפי המודל הבסיסי, שכשמתחילים מגידול של 100% ביום הראשון, יורד חוזק הגידול (שיפוע עקומת גידול החולים) ביום ה-15 ל-25% וביום ה-20 ל-1%. הגידול המצטבר של מספר החולים ביום ה-20 הוא פי 1,000 ממספר החולים ההתחלתי במקום פי מיליון, וזאת אך ורק בשל הדינמיקה הפנימית של המגיפה וללא צעדי בידוד. הבידוד יכול במקרה הטוב להוסיף במידת מה לקצב הירידה הטבעית אך ברור שהוא איננו הגורם היחיד.

בכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל, המגיפה מגיעה לשלבי סיום כששיעור הנדבקים באוכלוסיה הכללית אינו עובר את מחצית האחוז. לדוגמה, בישראל זוהו כחולים 0.18% מכלל התושבים, בשוודיה 0.22% ובספרד 0.47%. איש אינו שואל כיצד ייתכן ש-99.5% מכל תושבי העולם לא חלו

יודגש, שמעולם לא הציגו לפנינו ראיות מדעיות כמותיות להשפעת הבידוד על קצב הירידה. חקירת הנתונים העובדתיים מרחבי העולם, בשילוב עם תחזית המודל, מציגים כאחיזת עיניים את קביעת הממשלה שצעדי הבידוד המוצלחים של ישראל הם שהצילו אותה ממגיפה איומה. יתר על כן, בעזרת נוסחאות והשוואה לארצות שבהן פרצה המגיפה מוקדם יותר, אפשר היה לחזות את המספר הסופי של חולים כבר לפני חודש ויותר, וזאת על ידי שיטות של התאמת פרמטרים לנתוני האמת ההולכים ומצטברים.

כל שינוי זעיר מייצר כותרת מפחידה בשל אי הבנת הנקרא

יש האומרים שאל להם למתמטיקאים להתערב בניהול המשבר, והטוענים שאין להאמין למודלים מתמטיים של האפידמיולוגיה. טענה כזו הושמעה מפיו של פרופ' גבי ברבש בעקבות הופעתו בערוץ 12 של פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב, מן התומכים הראשיים בנקודת הראות המתוארת לעיל.

התנגדות לשימוש במודלים היא לצערנו גם נר לרגלי הדו"ח שפורסם בימים אלה מטעם הוועדה המייעצת של המטה לביטחון לאומי. זאת בתירוץ חסר השחר, כי "אין להסתמך על מודלים עיוניים, שכן אין בנמצא מודלים מתוקפים ברמת הסמך הנדרשת". האוניברסליות של תצפיות תופעת הקיטון וההתאמה העקרונית בין המודל למציאות סותרות בעליל את הדעות הללו.

חלק אחר ממסע ההפחדה הוא תיאור "התפרצות" בנתוני הקורונה של מדינות מסוימות. מקור העניין אינו פייק ניוז, אלא אינטרפרטציה שגויה של נתוני אמת. לדוגמה, מאמר בעיתון "הארץ" ב-2 במאי מדווח על כך ש"ברוסיה מספר החולים החדשים מזנק" ושנרשם "שיא של 9,633 חולים, עלייה של 20% לעומת המספר שנרשם אתמול". דבר חשוב אחד נעלם מעיני הכותבים (במקור: סוכנות AP): באחוזים, מכלל 124,000 החולים ברוסיה באותו יום, מדובר בקפיצונת - שינוי העלייה היומית מ-8% ל-10% במקום למשל לרדת ל-7%.

מי שהיה טורח לבחון את התנהגות העקומה הכללית היה רואה שבימים הבאים מנוטרלת קפיצה כזאת תוך שיבה למגמת הירידה האופיינית לשלב המגיפה המסוים. כל סוכן בורסה מתחיל יודע "להחליק רעש" ולחלץ מגמות גלובליות משינויים מקומיים, אך במדיה העולמיים, המשתקפים מיד בהודעות משרד הבריאות, כל שינוי זעיר מייצר כותרת מפחידה בשל אי הבנת הנקרא. יש גם אלמנט של פחד בשל המספרים הגדולים במדינת ענק כמו רוסיה, שבה כל אחוז מהווה מעל אלף חולים. אסור לאפשר לזאת לעוור את עינינו למגמה החיובית של ירידה מתמדת בכל הארצות.

איום "הגל השני"

באותו אופן ביקורתי יש לנתח את האיום של "הגל השני". מחלות מדבקות כגון השפעת יוצרות גלים שנתיים חוזרים כאלה בשל הופעת זן חדש של נגיף, ובמקרים כאלה ההדבקה יכולה אכן להתחיל מחדש ולהיות חמורה. יש להבחין בין תופעה זו לבין גל נוסף לאותו נגיף, במצב שבו כבר דעך כמעט לגמרי. עד כה לא נצפה גל שני בנגיף הנוכחי בשום ארץ, כולל בארצות כגון סין וקוריאה בהן המגיפה הסתיימה כבר לפני מספר שבועות. זאת למעט שינוי מגמה חולף שאובחן לאחרונה בסינגפור עקב הדבקה על ידי עובדים זרים ממלזיה ושאינו מהווה גל שני של ממש.

דוגמה לאזעקת שווא בהקשר זה היא כדלהלן: בסין הגיעה כבר תוספת החולים החדשים באמצע מרץ לערך הנמוך של 44, ואז נחזתה באמצע אפריל עלייה ל-350. בעיתונות העולמית הופיעו אז מאמרי אזהרה בדבר גל שני, שצוטטו על ידי משרד הבריאות שלנו. אך כשמתבוננים דרך משקפי האחוזים ביחס לכלל 83,000 החולים, רואים שמדובר בשינוי פעוט בתוספת, מ-0.04% ל-0.43%. זהו גם אירוע זניח כשמשווים לשינוי היומי של 54% בתחילת המגיפה בסין. על כן, "הגל השני" הזה מותיר את סין במצב מעולה מבחינת סיום מגיפת הקורונה, תוך סיפוק ראיה לכך שהסיכוי לגל תחלואה שני בנגיף הנוכחי נמוך מאוד גם בארץ.

מדאיג ביותר, שלפי הקריטריונים שהוצגו לפני מספר ימים עשוי שינוי חסר משמעות וזמני מעין זה (למשל עליית תוספת חולים מעל 100 איש) להתקרא "גל שני" שיעצור את צעדי הפתיחה.

מעניינת במיוחד היא התעלמות היועצים והתקשורת מהעובדה שבכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל, המגיפה מגיעה לשלבי סיום כששיעור הנדבקים באוכלוסיה הכללית אינו עובר את מחצית האחוז. לדוגמה, בישראל זוהו כחולים 0.18% מכלל התושבים, בשוודיה 0.22% ובספרד 0.47%. איש אינו שואל אצלנו כיצד ייתכן ש-99.5% מכל תושבי העולם לא חלו.

כמה תשובות אפשריות מערבות בתוכן היבטים של מערכת החיסון. ראשית, בכל העולם, כולל בישראל, יש אינדיקציות לכך שמספר נשאי הנגיף ללא סממנים גדול פי עשרה לפחות ממספר החולים המדווחים. סביר ש-1%-5% אלה, שהם נשאים חסרי סממנים, מחוסנים באופן כלשהו וכבר לא יחלו.

כמו כן, מודל SIR מראה שבתום המגיפה (בתלות בפרמטרים) 10%-30% מהאוכלוסיה שיכולה להידבק אינה נדבקת, וזהו חיסון העדר המפורסם, הנוצר בשל מיהול המדביקים.

אך זה מותיר בעינה את השאלה מדוע שאר האנשים, שהם לכאורה מסוגלי הדבקה, אינם מקבלים את המחלה. קשה להתעלם מהאפשרות שאנשים אלה היו מחוסנים מראש, למשל בשל חשיפה קודמת לנגיפים דומים, כפי שמציעים פרופ' אהוד קימרון ושותפיו מאוניברסיטת תל אביב. ראוי היה שהמומחים המייעצים לממשלה ידונו בסוגיה זו ובתשובות לה, שכן אלו חיוניות לאסטרטגיות יציאה ולתכנוני עתיד.

ולבסוף, יש לדון בנושא המוות. בדיוני ממשלה משחק המוות תפקיד מרכזי בסגנון "האם אנו יכולים להרשות אלפי מתים כמו בארצות אחרות". יש להדגיש שמספר המתים למיליון תושבים מורכב ממכפלת שני מספרים שונים: מספר החולים למיליון תושבים מחד גיסא ואחוז המתים מכלל החולים מאידך גיסא.

תובנה שכמעט כולם מתעלמים ממנה היא כי המספר הראשון קשור לשיעור ההדבקה ולכן עשוי להתייחס לעוצמת המגבלות שמשיתה הממשלה. בניגוד לכך, המספר השני אינו תלוי במגבלות אלו כלל וכלל. זאת בשל העובדה שכשאדם כבר נדבק, סיכוייו למות אינם תלויים בהפרדה חברתית בשטח, אלא בטיב מערכת הבריאות ובנחישות רופאיה לעשות הכל להצלת החולים ממוות. ניתן לראות בגרף שלהלן כי אכן שני המספרים במכפלה אינם מראים שום תלות הדדית.

פרס ראשון לצוותי בתי החולים ופרס ניחומים למשרד הבריאות

ב-4 במאי, בנאום הניצחון על הקורונה, הראה ראש הממשלה את מיקומה המצוין של ישראל בין המדינות במספר הקטן של מקרי המוות לנפש והדגיש שבכמה מארצות אירופה המספר גדול עד פי 30 מאשר בארצנו. הוא טען שהישג זה נגזר מפעילויות הסגר המעולות של הממשלה, ללא בסיס עובדתי.

מסתבר שבעוד שבמכפיל השני (% הנפטרים מכלל החולים, שאינו תלוי הפרדה) אכן מיקום ישראל מצוין אך במכפיל הראשון (חולים לנפש, שהוא התלוי בהפרדה), אנחנו במקום רע (64 מתוך 79), גרוע כמעט כמו זה של שתי המדינות, שוודיה ובלארוס, שנקטו צעדי בידוד אפסיים. כמו כן, הניתוח מעלה שבחמש הארצות מוכות-המוות ביותר (בלגיה, ספרד, איטליה, בריטניה וצרפת) שיעור המוות לתושבים גדול בממוצע פי 20 מבישראל, אך הסיבה השלטת היא טיב הרפואה – תרומה מחושבת של פי עשרה – ואילו הבידוד תורם רק פי שניים. כלומר, פרס ראשון לצוותי בתי החולים ופרס ניחומים למשרד הבריאות. ייעוץ נכון היה חוסך את עיוות המציאות מראש הממשלה ומן הצופים.

אין מנוס מלומר, שבניתוח מצב הקורונה בישראל והשוואתו למתרחש בשאר הארצות, נכשל מערך הייעוץ המדעי לממשלה כישלון חרוץ. לא תואר מעולם בפני הציבור שימוש מושכל במודלים אפידמיולוגיים מקובלים כדי לנסות לחזות את ההתפתחויות ולווסת בחוכמה את הצעדים הפוגעים בכלכלה. המידע שנמסר לציבור לאורך כל הדרך היה חסר ביסוס אנליטי ראוי וכלל מחמאות עצמיות ואיומים שאין להם בסיס במציאות. עדיין לא מאוחר לבצע תפנית שתקל על ישראל את ייסורי החזרת הכלכלה לקדמותה בהקדם האפשרי.

(המאמר פורסם לראשונה ב-ynet)

נושאים קשורים:  פרופ' דורון לנצט,  דעות,  מגיפת הקורונה,  אפידמיולוגיה,  התפרצות מגיפה,  קורונה
תגובות
 
אנונימי/ת
18.05.2020, 14:31

מכון ויצמן? זה לא המכון שהסתכסך עם משרד הבריאות ושר הבריאות בפועל - בנימין נתניהו?

אנונימי/ת
20.05.2020, 21:49

ברור ולכן שלחו את עכבר המעבדה התורן לנשוך.

18.05.2020, 14:36

שאלה לכותב המאמר.
מתוך מאמרו המעניין ביותר, עולות אצלי כמה שאלות ותובנות
גם אני מסכים עם כבודו שהמדיניות הלאומית שהתוותה הממשלה איננה המתכון ל'הצלחה' שהוצגה כאן ב'מיגור' המגיפה. שכן ללא הנתונים המרהיבים שהציג כבודו, כבר בליקוט שביבי מידע מן העיתונות, ברור לכל עין שגם מדינות שנקטו באותה המדיניות סבלו יותר, וגם כאלה שלא נקטו מדיניות דומה ואף רחוקה מזו, נחלו 'הצלחות' גדולות יותר. וזאת על אף מופע הרושם שיצרו רוה''מ (הנוכחי) ושר הבריאות (היוצא) ובכירי המערכת.
אלו דברים ברורים לכל.
מדבריו עולה שמע' בריאות בריאה טובה יותר מכל מדיניות ממשלתית, וגם זה הוכח במשבר הקורונה בארה''ב שעפ''י עדויות אישיות ששמעתי שרוב הנפטרים שם היו 'באשמת' קריסת כל מערכות הרפואה. (אפילו מערכות הקבורה קרסו). אך דא עקא שמע' הבריאות בארץ גם היא אמנם לא קרסה, אך כל כך הגנה על עצמה מפני קריסה (מפני ידיעת חולשותיה, ראה ה'זקנה במסדרון' ושיעור הרשלנויות הרפואיות בישראל הלא מדווחות והמדווחות). עד כדי כך שכשהגעתי לקחת תרופה סטנדרטית לחלוטין, בבית המרקחת, לא הרשו לאף אחד להכנס לקופת החולים ורופאים התחננו בטל' לבעלי 'תסמינים קלים' שלא יעזו להתקרב למערכת הבריאות המהוללה.
מעבר לכך הדברים של כבודו נפלאים וכתובים באופן מסודר, כי אצלי הם היו שבבי מידע.
אך מדבריו עולות אצלי שתי שאלות:
א. ניכר בסוף מאמרו שכבודו מעניק חשיבות גדולה לחזרה ל'שגרה' ולהחזרת הכלכלה לקדמותה בהקדם האפשרי כדבריו. ודבר זה מעלה אצלי תמיהה כפי שעלתה התמיהה כשהממשלה חזרה לשגרה והחזירה עמה עוד מליוני ישראלים. אינני חושד בכבודו, להיפך, אבל משפט הסיום שלו מדאיג, מדוע שלא יסיים כבוד הפרופ' את מאמרו מבלי לחוות דעת בעניינים כלכליים. האם לא די בשיקול הרפואי כדי להסיר את הסגר ולהמנע מהיסטריה מיותרת? מדוע היה צריך להכניס השיקול הכלכלי. אסביר דברי ביתר ביאור, כשמהממשלה החלו לבקור קולות בסגנון 'אין ברירה' ו'הכלכלה קורסת' ו'יהיו כאן רעבים' הבנתי ששיקול רפואי בריאותי לחוד, וכלכלי לחוד, והכלכלי ניצח. דהיינו ניצחו כלכלני האוצר את רופאי משרד הבריאות.
ולכן נהגתי גם אני להציע למי ש'סר למרותי' להמשיך לשבת בבית - כמה שניתן כמובן. לא לשלוח ילדים לבית הספר ולגנים ולמשוך את החל''ת ושותפיו כמה שיותר, כיוון שהצלילים ששמעתי צרמו לאוזניי, מצד אחד שום שינוי ברמת הסכנה, ומן הצד השני צורך לפתוח את המשק. ולולא שהייתי שומע מכבודו גם צליל דומה הייתי שותה בצמא את דבריו, משום שכבודו הוא זה שהצביע על כיוון של 'חיסון העדר' אך גם בזה כידוע ישנם מוקשים. מסתבר שיש כמה סייגים לעניין :
א. עד היום חסינות העדר ניצחה מגפות אחרי שנים רבות מאוד של הדבקות חוזרות ונשנות, או חיסון מלאכותי שיצר האדם.
ב. תכונת הנגיף - לכל נגיף יש עוצמה שונה של הדבקה, וגם של קטלניות משתנה. נגיף השפעת, עובר מוטציות והוא ממשיך להדביק שנים רבות מאוד את העולם מבלי יכולת לחסלו.
ג. נגיף הקורונה עבר כבר עשרות מוטציות, איזה עדר עומד בזה?
לסיכום:
--- מע' הבריאות לא כל כך מוצלחת, רק שהגנה על עצמה מפני קריסה ע''י השארת רוב החולים בבית
--- כבודו נתן משקל גדול לרצון שלו או של המשק לחזור לשגרה
--- 'חיסון העדר' הוא בבחינת תיאוריה 'חמודה' ולא מדע מדוייק.
ומאוד מעניין אותי לדעת מדוע כבודו נתן משקל לנתון הכלכלי מאחר שכבודו ידוע כאיש מדע מובהק. אודה לתגובתו דעתו חשובה לי.
בכבוד רב,
דב רוזנברג
בני ברק.

18.05.2020, 20:20

אהבתי את סיגנונך טיעוניך וחלק ממסקנותיך, אך אין בכל אלה לסתור, להזים ו/או לאשרר לכאן או לכאן, בינתיים.

18.05.2020, 22:40

שלום
ובכל זאת האם מישהו מוכן לנתח באופן שאינו מוטה לצד הכלכלי או ההיסטרי, את המצב ולומר נחרצות עם יד על הלב, לכו, צאו לכם לשוק החופשי, להוללות המשק והחשק, כי הרי או שנדבק כולנו ממילא מרוב הסכנות האורבות, או שהכל כבר אחרינו. מצפה לתשובה.

19.05.2020, 08:23

מגיפה או כל מחלה היא גם תופעה חברתית והיסטורית. לא ניתן לנתחה ברצינות בלי לקחת שיקולים אלה ברצינות. מה שחסר בניתוח הוא ההתייחסות לגיל האוכלוסיה שהוא כנראה נתון מפתח למספר הנפטרים הנמוך. אגב, עדיין אין גישה לציבור לנתוני פטירה כלליים.

19.05.2020, 09:19

הדבר המעניין מר הרצוג הוא, שבזמן הסגר הגדול, ויש לי מידע פנימי מחברא קדישא אם כי זה לא מידע סודי, שהיו כאן בארץ הרבה פחות נפטרים, כמעט ללא הרוגים בתאונות דרכים או תאונות עבודה, ללא פצועים, פחות נקברים בבתי הקברות, זו עובדה, בממוצע ביום במרחב ירקון 40 לוויות, בזמן הסגר 10!!!
יש ברכה בכל דבר. זה נתון אולי לא 'מדעי' אבל הוא הכי נכון שיש.

19.05.2020, 12:16

כן, גם אלי הגיעו שמועות כאלה... היה קישור אחד לנתוני תמותה ומחלות דמויות שפעת אבל לא הצלחתי לחזור אליו.

19.05.2020, 13:23

אלה יותר משמועות, החדשות היו ריקות מידיעות מעציבות לבד מידיעות הקורונה.

18.05.2020, 20:06

תודה לפרופ' לנצט על מאמרו שמחזיר את האמון בניתוח מדעי מושכל שאינו טרף להיסטריה ולפחד של הבורות. למרבה הצער ההיסטריה גברה על העובדות ואת הנזק ישלמו ילדינו עוד זמן רב.

18.05.2020, 20:20

אהבתי את סיגנונך טיעוניך וחלק ממסקנותיך, אך אין בכל אלה לסתור, להזים ו/או לאשרר לכאן או לכאן, בינתיים.

אנונימי/ת
19.05.2020, 00:45

זה שאדם נושא בתואר פרופסור נותן לו את האישור לדבר שטויות?
זו התנשאות מדהימה, יש מדע יש תיאוריות מוכחות שרק פרופ' לנצט כנראה יודע, כי אף אחד אחר לא שמע עליהם לפני שהעקומה השתטחה, ומשרד הבריאות הישראלי [וכל שאר משרדי הבריאות בכל העולם חוץ משוודיה] לא מכירים או לא מעריכים מספיק את המדע המופלא, ולכן אין קשר בין שום דבר לשום דבר, והנגיף סתם כך נעלם
ואלה שחושבים אחרת הם פשוט לא אנשי מדע, כי המדע של לנצט כבר החליט.

אנונימי/ת
19.05.2020, 00:49

מה זה מוזר, מספר המקרים למליון בישראל מהנמוכים ביותר בכל העולם המערבי, אז מאיפה הנתון על המקום ה64 בתחלואה ? המדע המדע המדע... זה התנשאות מדהימה על המדע המופלא שאיש לא שמע עליו, הנתון היחידי שלנצט מצטט זה המקום הששים וארבע, כל אחד יכול לבדוק בהופקינס איפה ישראל ביחס למערב, וזה מהטובים בעולם

אנונימי/ת
19.05.2020, 00:51

איך קרה שבמערכת הרפואה הנפלאה של שבדיה יש 3,700 מתים ובישראל פחות מ 300 ?? מי ממליץ לנקוט מדיניות המובילה לכך?

אנונימי/ת
20.05.2020, 21:50

רוצח

לצערי הרב הכותב כנראה לא קרא את המחקרים שנעשו על מגיפת ה-SARS ומצאו כי עיקר הנזק הכלכלי נגרם מעצם נוכחות המגיפה ותגובת הציבור והמשקיעים לנוכחותה, ולא מצעדי הממשלות לעצירתה. תובנותיו של הכותב גם לא יועילו בהתפרצות הבאה, בה הגורם המחולל עשוי להיות בעל מאפיינים שונים לחלוטין של הדבקה ואחוז תמותה, ועשוי לגרום לאסון אמיתי, אם נמתין לאיסוף הנתונים ולהזנתם במודלים שהכותב ממליץ עליהם. הדיון העיקרי צריך להתמקד דווקא בחלון הזמן הצר למניעת ההתפשטות, זה הדיון שעשוי למנוע את האסון הכלכלי והבריאותי הבא , גם יחד. ככל הנראה קיימת "קונספציה" נרחבת כי הדבר אינו אפשרי, קונספציה שאינה מבוססת על עובדות אלא על השערות סמויות שלא הוכחו מעולם. גם בדיקה של מאות החולים הראשונים ש"ייבאו" את הקורונה לארץ מלמד שצעד פשוט כמו איסור יציאה מהארץ למדינות נגועות ואף אזהרות מסע למדינות האלה יכול היה להקטין את מספר החולים השבים ארצה ל3-15 חולים, שניתן היה לבודד במתקנים מבוקרים, כפי שעשו עם חולי "ספינת הקורונה" אשר אף ישראלי לא נדבק מהם. הוירוס הבא עלול, ומוסכם כי הופעתו היא רק עניין של זמן, עלול להיות מסוכן בהרבה ותובנותיו של הכותב לא רק שלא יועילו, אלא ש"צפירות הארגעה" הנשמעות עלולות ליצור אפקט של ניצחון מדומה. אחרי מלימת ששת הימים, כולנו יודעים, הגיעה מלחמת יום כיפור.

19.05.2020, 08:31

לד''ר מידן. גם אתה נפלת לבור הכלכלי, מדוע שאנשי מדע לא יעסקו בפן הרפואי, ואת חוות דעתם לא ימהלו בשיקולים כלכליים, כך האזרח הפשוט גם הוא יוכל לקבל תמונה אמיתית, מדעית, מקצועית לגבי חישוב דרכיו במרחב הציבורי, שכן, אם הממשלה זועקת על הסכנה הקרובה ויחד עם זאת משחררת את כל מחסומי המשק והחשק, הדבר אומר דרשני. דהיינו שהאמירה היא 'מסוכן אבל אין ברירה'. וביד מי שבידו ברירה להחליט אם להפקיר עצמו לרחוב או לא.
בנטרול הפקטורים הכלכליים, ובניטרול הפקטורים הפוליטיים, והמושפעים ממקום העבודה ויוקרה מקצועית ושאר ירקות של גאווה ומידות רעות אחרות. האם יש מישהו שיכול מבחינה רפואית נטו לנטר את הסכנה? להלחם בה ודאי אי אפשר, מי שהביא את הנגיף הוא יוציא אותו ביום מן הימים (אם ע''י חיסון ואם ע''י חיסון העדר ואם ע''י רצונו הטוב לנטרל דברים מסוכנים), אבל עד אז אנו מתנהלים בתוך מרחב טבעי המונע משקולים מדעיים. האם יש אחד כזה, אולי אתה ד''ר מידן תן לנו כאן ניתוח שכלתני בניכוי השיקולים שמניתי לעיל

19.05.2020, 08:33

אני מקווה כי דורון למצט הוא לא מיקוביץ' יהודית, היוצאת ביד רמה נגד פאוצ'י ונקבל תגובה מתאימה.
ד' כהן

19.05.2020, 09:17

אולי מישהו יגיב לעניין. כל אחד כאן מנגח מערכת אחרת או דמות אחרת. עזבו כבר את החשבונות האישיים והמערכתיים. עסקו עם בריאות הציבור, הלא זו המטרה?

אנונימי/ת
19.05.2020, 10:24

המזל שלנו שהרופאים לא חזקים במתמטיקה (אחרת היו פונים להנדסה והייטק ולא לרפואה), ביצעו, מבצעים ויבצעו את עבודתם תוך חמלה, שרות הציבור ולמרות החישובים ומערכת השלטון.

19.05.2020, 11:38

אנו כולנו תקווה שלכולם יש חמלה.

אנונימי/ת
19.05.2020, 12:42

שאלה קטנה. איפוא היית עד עכשיו? הכי קל להיות זה שצודק אחרון...

19.05.2020, 15:51

מוזר שבעת הזאת יועצים אפידמיולוגיים הם מומחים מתחום הגנטיקה המולקולרית. אולי ניתן לאפידמיולוגים ומומחי בריאות הציבור לייעץ בענייני הגנום האנושי?. בקיצור פרופ' לנצט- קצת צניעות לא תזיק.
ד"ר קורן-קידר צודק. צריך להמתין לקבלת נתונים ובפרט לבדיקת התגובה של כל מדינה לפאנדמיה (בעיקר: פעולת הבלימה- כלומר חלון הזמן למניעת ההתפשטות).
אני מתבונן בנתונים הבסיסיים ושואל את עצמי, מדוע סינגפור עם כ-5000 מאובחנים למיליון מצליחה לצאת רק עם 4 מתים למיליון, בעוד שספרד עם 6000 מאובחנים למיליון מקריבה 593 קרבנות למיליון. איך בלגיה עם 4816 מאובחנים מקריבה 786 מתים למיליון?
מי הגיב קודם? מי סגר גבולות קודם? מי הפעיל מערכות בקרה יעילות? למי יש מערכת בריאות שמאבחנת, מאשפזת ומטפלת יותר טוב (ולא מתמוטטת)?
ולבסוף, איך ישראל עם 1927 מאובחנים למיליון יוצאת רק עם 32 מתים למיליון. אולי בכל זאת מגיע קרדיט למשרד הבריאות (Sine Litzman) ולראש הממשלה?

20.05.2020, 00:01

כיוון שברוב המדינות, כולל שלנו, אין נתוני אמת על מספר הנדבקים או המתים ספציפית מקורונה, קשה להסיק מסקנות. קשה עוד יותר אם לעשות זאת אם משרד הבריאות אכן חדל, כפי שנראה, לפרסם נתונים שבועיים של תמותה-כוללת (מסך כל הסיבות). אני תקוה שיחזרו לפרסם נתונים אלה. הם עלולים להיות חשובים גם לזיהוי גלים חוזרים או מגיפות אחרות.

אנונימי/ת
20.05.2020, 17:14

לא הבנתי איך לפי המודלים האלה מוסבר ההבדל בין התמותה במדינות השונות.
בשוודיה יש 380 נפטרים למליון נפש, לעומת ישראל עם 32 נפטרים למליון.
לפי מה שנכתב בכתבה זה יכול להיות בגלל מערכת בריאות טובה פי 12, או בגלל צעדי הבידוד שננקטו פה בצורה מהודקת יותר.

אז מה בדיוק הטענה?

אנונימי/ת
20.05.2020, 21:52

אין טענה
מדובר במאמר מסולף בו אמת ובדיה מעורבבים.
דומה שהפרופסור צריך הערכה פסיכיאטרית דחופה.

אנונימי/ת
20.05.2020, 21:15

דורון לנצט משתמש בתואר הפרופסור על מנת לנתח מקרה תוך סילוף עובדות והצגתן באופן הזוי.
דומה שמטרתו של הפרופסור היא ניגוח משרד הבריאות וראש הממשלה.
אגב למתעניינים, הפרופסור טוען שהחיים החלו מחלקיקי שומן, תאוריה עליה הוא עומל שנים.
ראוי היה שעורכי העיתון המכובד היו נמנעים מלפרסם הזיות ובדותות, גם אם נכתבו על ידי פרופסור.

אנונימי/ת
20.05.2020, 22:40

מה אתה דוחף את ראש הממשלה המושחת לכאן? למה לערב פוליטיקה? לנצט לא התייחס אליו בכלל

אנונימי/ת
22.05.2020, 15:18

"דומה שמטרתו של הפורפסור..." זאת אומרת, הוא הכניס את ראש הממשלה כהסבר אפשרי ללמד הפרופ' מציג כאן עובדות מסולפות והצת באופן מעוות.
הרי כח מי שבאמת עקב אחרי הפרסומים ברחבי העולם ממקורות רשמיים יודע שהסגר הוא המשפיע המשמעותי ביותר. כמובן שהיו מדינות שהתחילו סגר מאוחר מאד ושם זה לא השפיע. כם הפרופ' הציג חוסר הבנה משווע במשמעות "השטחת העקומה" וההשלכות שלה.
אם יש לך הסבר אחר למה מישהו יציג "עובדות" בצורה כזו הזויה/ממוצאת/דמגוגית (למרות שמישהו שנושא בתואר פרופ' אמור לדעת טוב יותר) אתה מוזמן לשתף. כרגע זה באמת נראה כמו מתקפה משיקולים פוליטיים במסווה מאמר מדעי.

אנונימי/ת
27.05.2020, 10:45

ראשית כמובן ההתעלמות מאנשי המקצוע צורמת. אפידמיולוגים מתמחים במגפות וקולם לא נשמע במשבר הקורונה.
שתי הערות על איראן
אחוז החולים תלויי מאוד בכמות הבדיקות ומדיניות הפירסום למשל מבחינה של הנתונים הרשמיים מאיראן בתחילת במשבר ברור שאו שהאיראנים מבריאים מהקורונה תוך פחות משבוע בממוצע או שהקשר בין הנתונים למציאות רופף במיקצת. יש עוד מדינות עם סימן שאלה לגבי מספר החולים כגון רוסיה וסין או מדינות שמצב הרפואה בהן אינו מאפשר לתפעל מערכת בדיקות בשום סטנדרט.
שנית באיראן לפי הנתונים הרשמיים יש גל שני ברור.

אשמח אם הכותב יפרסם מאמר המשך, בו יפרט תובנות שרלוונטיות גם לוירוס הבא שיפרוץ, מעבר לחוכמה בדיעבד בעניין הקורונה. הוירוס הבא עלול להיות בעל מאפיני מסוכנות שונים לחלוטין, וספק אם מודלים שמבוססים על מידע שנאסף בפנדמיה הקודמת, יכול לעזור במניעת המגיפה הבאה. הנושא החשוב ביותר הוא חלון הזמן הקצר למניעת הפנדמיה, בו ספק אם קיימים נתונים לבניית מודלים.