קורונה בישראל

"בילינסון" ו"השרון" פותחים שתי מרפאות למחלימים מקורונה

ד"ר דרור דיקר מסביר את הנחיצות בייעוץ ובטיפול רפואי במחלימי קורונה ומה הן ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה המחייבות מעקב אחרי המחלימים

ד"ר דרור דיקר, מנהל מתחם הקורונה בבית החולים השרון. "מלבד ההיבט הריאתי, קיימים היבטים נוספים שיש להם השלכות לטווח הארוך"

המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, החולש על בתי החולים בילינסון והשרון, הודיע הבוקר (א') על פתיחת שתי מרפאות למבריאים מנגיף הקורונה. הצורך בכך: למחלת הקורונה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח, בעיקר פגיעה ריאתית שהשלכותיה עדיין אינן ידועות ולכן נדרש מעקב אחרי החולים שהחלימו גם כדי לברר אם פיתחו נוגדנים ולכמה זמן הם יקנו להם את החסינות מפני הידבקות חוזרת.

המרפאות הייעודיות החדשות יטפל במחלימים בדרגות שונות: אלה שעברו את המחלה בצורה קלה וגם אלה שהיו במצב קשה ובמהלך האשפוז נזקקו להנשמה והרדמה.

המרפאה ב"שרון" תנוהל על ידי מנהלי המחלקות שטיפלו בחולים וד"ר תמר גוטסמן שהיא מנהלת השירות למניעת זיהומים. ד"ר דנה ילין תהיה האחראית על המרפאה ב"בילינסון".

מחלת הקורונה החדשה (-19COVID) התפרצה כמגיפה עולמית לפני כארבעה חודשים. לישראל הגיע הנגיף לפני כ-90 יום. תסמיני הנגיף והשפעותיו לטווח הקצר והארוך נלמדים עתה על ידי מיטב המומחים. מרפאות המבריאים ממחלת הקורונה הנפתחות עתה במרכז רבין יהיו מהראשונות בישראל. מטרותיהן: מעקב, ייעוץ וטיפול רפואי במחלימי קורונה בדרגות החומרה השונות.

מטופלים מכל קופות החולים שיופנו למרפאות אלו יעברו בירור מעמיק על ידי מנהל מחלקת  קורונה ורופאה למחלות זיהומיות ויופנו, על פי שיקול דעת, לייעוץ נוסף אצל מומחים בתחומים שונים לצורך מתן מענה טיפולי לכלל הבעיות הרפואיות שעלולות להיווצר עקב המחלה.

המומחים יהיו מתחומי רפואת ריאות, טיפול נמרץ, רפואת לב, מערכת העצבים, גריאטריה, רוקחות קלינית והמקצועות השיקומיים - פיזיותרפיה, תזונה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.

נשים שחלו בזמן ההריון יעברו הערכה של מומחים מיחידת אם ועובר ויופנו למעקב קבוע ביחידה - עד הלידה. המומחים מבית החולים השרון ששינה את ייעודו לטיפול בחולי קורונה בשיא המגיפה בארץ, יהיו חלק מיועצי המרפאה. ד"ר גוטסמן ליוותה וייעצה לכלל חולי הקורונה שאושפזו בבית חולים זה בחודשים האחרונים והיא מרכזת את מירב הידע הקיים על המחלה ותופעות הלוואי.

מחלימים שהיו במצב קשה יעברו בירור מקיף על ידי רופא למחלות זיהומיות, רופא טיפול נמרץ, הערכה תזונתית ו/או תפקודית וזאת כיון שהמחלה מתאפיינת בירידה משמעותית במשקל. מבוגרים שחלו עלולים להגיע עד למצב של תת תזונה או חסר תזונתי. רופא ריאות יבדוק את תפקודי הריאות של המטופל וקרדיולוג יפנה אותו לבדיקה קרדיולוגית מקיפה. כמו כן יינתן ייעוץ על ידי נוירולוג ורוקח קליני, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי ומדריך ריפוי בעיסוק, שיבצעו הערכה שיקומית והערכה פסיכוסוציאלית.

ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' ב"השרון", שניהל את מחלקת הקורונה בבית החולים, אמר: "אצל חלק מחולי הקורונה התפתחה תחלואה ריאתית. חומרתה נעה בין קלה ביותר לבין קשה. לכן יש צורך במעקב ולעתים בטיפולי פיזיותרפיה.

"מלבד ההיבט הריאתי, קיימים היבטים נוספים שיש להם השלכות לטווח הארוך. לא ידוע עדיין אם החולים הללו מפתחים נוגדנים ולכמה זמן הנוגדנים האלה מקנים להם חסינות. עיקר המעקב יתמקד בהתפתחות עקומות הנוגדנים.

"מחלות הרקע של אותם מחלימי קורונה הן נושא נוסף המחייב התייחסות ומעקב קפדניים. גורמי הסיכון העיקריים של המחלה הזאת הם סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה. אנחנו מתמחים בנושא ועוקבים  אחרי החולים בקפדנות כיוון שהם עלולים לצאת מאיזון. 12 חולים שלנו, למשל, היו סוכרתיים ויצאו מאיזון בזמן המחלה. לכן  רכשנו עבורם מכשירי ליברה לניטור ערכי הסוכר ללא דקירות. ככלל, כ-30%  מכלל חולי הקורונה בישראל היו סוכרתיים. כ-25% מהחולים ביטאו פגיעה לבבית שעדיין לא ברור מהי משמעותה - האם היא חולפת או תמידית. גם פה נצטרך לתת את הדעת ולבחון את המשמעויות עם הקרדיולוגים.

"בנוסף", ציין ד"ר דיקר, "ידוע לנו גם  על שינויים בחושי הטעם והריח ולנושא זה נקיים מעקב על מנת לברר האם זו פגיעה תמידית או אירוע חולף.

"תמיכה נפשית הוא מימד נוסף וחשוב שקיים בקרב אוכלוסיית החולים. הם היו מאושפזים בתנאי סגר וחוסר ודאות. קיים אצלם פחד מובן מפני הלא נודע. בנוסף לכך, טיפלו בהם במשך שבועות ארוכים מטפלים שפניהם לא היו גלויים כי נדרשו למיגון אישי ולמסיכות. לכל אלה צפויות להופיע הפרעות דחק שחובה לעקוב אחריהן ולתת לכך מענה נכון.

"עניין נוסף הוא הטיפול השיקומי, פיזיותרפיה: חולים מבוגרים רבים נחלשו ברמת שריר ושלד במהלך האשפוז  ולכן הם יופנו למומחים בנושא הזה".

הרופאה האחראית על המרפאה ב"בילינסון", ד"ר דנה ילין מהיחידה למחלות זיהומיות, הוסיפה: "לשמחתנו, מרבית החולים במחלת הקורונה יחלימו מהמחלה החדשה הזאת, באופן מלא ובטווח הקצר. עם זאת, עדיין לא ידוע מהן ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה על בריאותם, הגופנית והנפשית. זו הסיבה שיש צורך במרפאה המרכזת תחת קורת גג אחת מגוון גדול של אנשי מקצוע לשם הערכה וטיפול במבריאים".

נושאים קשורים:  ד"ר דרור דיקר,  ד"ר דנה ילין,  בילינסון,  בית החולים השרון,  מחליי קורונה,  מחלת הקורונה,  חדשות,  ד"ר תמר גוטסמן
תגובות