קורונה בישראל

איזה נזק מחולל נגיף הקורונה למוח ומהם תסמיני המחלה הקפריזית?

ככל שמתרבות העדויות על הנזקים שנגיף הקורונה מחולל, חוזרים ומדגישים רופאים וחוקרים: יידרשו שנים להבין כיצד נגיף יחיד גורם למכלול כה רב של תסמינים ולתופעות רפואיות נדירות

פרופ' כרמל ערמון, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא. "הסיבוך ארוך-הטווח השכיח ביותר בחולים קשים הוא פגיעה ביכולות קוגניטיביות"

"זה נגיף קפריזי", "נגיף אחד שמחולל מחלה לא מוכרת עם סיבוכים רב מערכתיים רבים, כמה מהם נדירים וחריפים. יידרשו שנים כדי להבין כיצד נגיף יחיד גורם למכלול כה רב של תסמינים, כמעט כל התופעות הנדירות שניתן למצוא בספרות הרפואית", כך חוזרים ומדגישים רופאים וחוקרים בכל העולם ככל שמתרבות העדויות על הנזקים שנגיף הקורונה מחולל.

פרופ' כרמל ערמון, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא ומבכירי האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, הצביע במיוחד על הדיווחים הרבים ההולכים ומצטברים מחולי קורונה על סיבוכים נוירולוגים מגוונים. "אצל חלק מהחולים", ציין פרופ' ערמון, "תסמיני הקורונה הראשונים הם דווקא נוירולוגיים - אובדן חוש הטעם והריח. הסיבוך ארוך-הטווח השכיח ביותר קורה אצל כ-40% מהחולים, וזאת כרגע בהערכה ראשונית, ובחולים שמצבם נעשה קשה, הוא הפגיעה הנוירולוגית השיורית ביכולות הקוגניטיביות: מיקוד, מוטיבציה, פגיעה בזיכרון, הבנה.

"הפגיעה נובעת מרגישותם של תאי המוח לכל תהליך זיהומי ולמחלת חום ובעיקר מלווה בקשיי חמצון וקריסת מערכות. רגישות זאת קיימת במיוחד בחולים בגילאים המבוגרים שלעתים כבר חשו קשיים קוגניטיביים בטרם חלו, או נמצאו על הגבול של פיתוח קשיים כאלה.

"הסיבוך החריף השכיח ביותר קשור לתופעת קרישיות היתר של הדם הנצפית אצל חולים. היא מתבטאת בשבץ על רקע חסימת כלי דם גדול על ידי קריש. לאור זאת, החלו הרופאים להשתמש בנוגדי קרישה בחולים הקשים במגמה למנוע סיבוכי קרישים.

"סיבוך חריף נוסף הוא כאבי שרירים ופירוק רקמת שרירים, לרוב בצורה קלה והפיכה. יש חולים מעטים שאצלם נראים בדימות שינויים בקרומי המוח. עד כה הדיווחים לא הראו שהנגיף מחולל ה- COVID-19  נמצא בנוזל השדרה עצמו, כך שלא מדובר בדלקת קרום המוח על בסיס חדירת הנגיף, אבל ייתכן שזו תגובה לתופעת השפעול האימוני המלווה את המחלה.

"תוארה גם תופעה נדירה שיכולה להתפתח לפני או אחרי זיהוי המחלה. היא פוגעת במערכת העצבים ההיקפית. הכוונה לתסמונת Guillain-Barre, הפוגעת בעצבי הגפיים או הפנים וביחוד הסוג שמערב את עצבי הפנים, תסמונת Miller Fisher.

"כאן לרוב מדובר בפיתוח נוגדנים על ידי המערכת החיסונית כנגד הנגיף. התפתחות זאת פוגעת גם בעצבים לגפיים או הפנים. אנחנו חושבים שהמקרים שבהם ההסתמנות הנוירולוגית התגלתה בטרם התגלות המחלה נובעים מתחלואת קורונה ללא תסמינים או עם תסמינים קלים בלבד".

עוד סיבוך נוירולוגי נדיר שבו נתקלו הרופאים עתה ואותו מציין פרופ' ערמון הוא דלקת של המוח עצמו, גם היא על בסיס תגובה אימונית נגד הנגיף הפוגעת במוח.

"התוצאה ארוכת הטווח המשמעותית ביותר של החולים הקשים המבוגרים", הדגיש פרופ' ערמון תהיה, כנראה, ההשפעה על תפקודים קוגניטיביים. לדבריו, "התגברות המודעות לסיבוכים הנוירולוגיים של COVID-19 מבטיחה שנגלה סיבוכים נוספים והדבר יסייע לתכנן את התכנית השיקומית של מי שחוו את המחלה בצורה הקשה ביותר".

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי ומנהל מכון שבץ מוח והקוגניציה ברמב"ם, הוסיף: "התסמינים הכי מאפיינים את נגיף הקורונה הם אמנם ריאתיים, ואולם אצל חלק מהחולים נראו תסמינים נוירולוגיים, החל מכאבי ראש והפרעות בחוש הריח ועד הסיבוכים הקשים והנדירים במוח ובמערכת העצבים ההיקפית.

"לכן", ציין פרופ' טנה, "יש חשיבות רבה לעקוב וללמוד את ההשפעות ארוכת הטווח על הזיכרון, הריכוז ותהליכי החשיבה בקרב החולים הקשים. מרביתם מבוגרים עם מחלות רקע שממילא נמצאים בסיכון גבוה לתחלואת מוח".

בנוסף מציגים הרופאים שטיפלו בחולי קורונה בעולם גם נזקים שנגרמו לכליות, לעיניים, ללב ולכי הדם שלו, לכבד, למעיים, לשליה ואפילו לאיברי הרבייה. "רוב המתים מהנגיף סבלו מנזק חמור לריאות, אך נמצא קשר בינו להתקפי לב ולשבץ", ציינו מומחים בארה"ב ובישראל.

בדיווח היום (ד') של אסף רונאל ב"הארץ" מפורטים הנזקים השונים שנגיף הקורונה מחולל "כמעט בכל איברי הגוף" ובעקבות זאת מתרחבת מדי יום ואפילו משתנה ההבנה המדעית – שעד כה היתה מוגבלת – על הנגיף וביטויי המחלה.

בדיווח נמסר כדי לזהות אילו איברים פגיעים לנגיף התגייסו עתה חוקרים מכל העולם המשתתפים ב"פרויקט אטלס התא האנושי" כדי לאתר את כלל התאים בגוף העונים לקריטריונים אלה. בפרויקט נוטלים חלק מדענים ורופאים מ-60 מדינות. הם עוסקים בזיהוי ובמיון תאים כלל הרקמות בגוף כדי לזהות את הרלוונטיים ביותר לפגיעותו של הנגיף וכיצד היא מתבטאת. המחקר בחן יותר מארבעה מיליון תאים ואיתר עד כה תאים ב-24 רקמות שונות מהמוח, העיניים, הריאות, כליות, מערכת העיכול, השחלות והאשכים, המקודדים את הקולטן המשמש את הנגיף כדי לחדור לתוכם ואחד משני החלבונים הנחוצים לו כדי לשכפל עצמו.

ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא, אמר בדיווח כי הביטוי הקל של המחלה נראה כמו שפעת וזהו המקרה הנפוץ. אך שיעור לא מבוטל של חולים מתקדם למחלה קשה יותר שמתפצלת לשניים: במבוגרים יותר המחלה מידרדרת לתסמונת כשל ריאתי חריפה שבה שיעורי תמותה לא קטנים - מצב מוכר עם מודלים טיפוליים, ואצל חלק מהחולים הקשים, בעיקר הצעירים יותר, מופיעה מחלה לא מוכרת עד כה שבה דווקא כלי הדם הקטנים שבריאות נסתמים בקרישי דם.

התוצאה: הגוף קולט פחות חמצן, והחמצן הנקלט לא יוצא מהריאות כיוון שכלי הדם סתומים. פינוי הפחמן הדו-חמצני נמשך ולכן החולים לא מרגישים רע כל עוד הם לא עושים פעילות פיזית. אולם, רמת החמצן בגופם ממשיכה לרדת באופן סמוי – עד לקריסה. לדבריו, מבין המונשמים, בין 30% ל-50% יפתחו את המחלה הקשה הזו.

"קרישת הדם המוגברת הזאת", הסביר ד"ר צימליכמן, "יכולה להסביר פגיעה באיברים השונים משבץ ועד התנפחות באצבעות הרגליים".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  חדשות,  תסמיני קורונה,  פרופ' כרמל ערמון,  פרופ' דוד טנה,  פרופ' אביב רגב,  ד"ר אייל צימליכמן,  קורונה
תגובות
 
13.05.2020, 15:06

ומי אמר שזה רק שפעת?
ד"ר ליאוניד אידלמן? זוכרים אותו?