נוירופיברומטוזיס סוג 2

האם Bevacizumab במינון גבוה יעיל לטיפול בשוואנומות וסטיבולריות אצל מטופלים עם נוירופיברומטוזיס סוג 2?

החוקרים הדגימו באמצעות מחקר פרוספקטיבי כי מינונים גבוהים של Bevacizumab אינם עדיפים על המינון המקובל לטיפול בשוואנומות וסטיבולריות אצל מטופלים עם נוירופיברומטוזיס סוג 2, והסיקו גם כי ייתכן וצריך לשנות את הגישה הטיפולית המקובלת בילדים

אובדן שמיעה בקרב נשים (צילום: אילוסטרציה)

בעבר הראו כי טיפול עם Bevacizumab במינון של 7.5 מ"ג/ק"ג אחת לשלושה שבועות, מוביל לשיפור בשמיעה אצל 35-45% מהמטופלים עם נוירופיברומטוזיס 2 (NF2 – neurofibromatosis type 2) ושוואנומות וסטיבולריות (VSs – vestibular schwannomas). עם זאת, לא ברור מה המינון המיטבי. המחקר הנוכחי הוא מחקר רב-מרכזי שלב 2 ומחקר Biomarker, בו החוקרים בדקו את היעילות והבטיחות של Bevacizumab במינונים גבוהים בקרב ילדים ומבוגרים עם NF2 ו-VS מתקדמת.

המשתתפים במחקר קיבלו Bevacizumab במשך 6 חודשים במינון של 10 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים, ולאחר מכן 18 חודשים נוספים במינון של 5 מ"ג/ק"ג אחת לשלושה שבועות. נקודות הסיום המרכזית במחקר הייתה תגובת שמיעה שהוגדרה לפי ציון זיהוי מילים (WRS – word recognition score) לאחר שישה חודשים. נקודות הסיום המשניות במחקר כללו רעילות, תגובה לפי הדמיה, איכות חיים (QOL – quality of life) וסמנים ביולוגיים בפלסמה.

במחקר השתתפו 22 מטופלים עם NF2 (חציון הגילאים, 23 שנים) ואובדן שמיעה מתמשך באוזן המטרה (חציון ה-WRS בנקודת הבסיס, 53%). תשעה (41%) מתוך 22 המשתתפים הצליחו להגיע לתגובה בשמיעה תוך 6 חודשים (1 מתוך 7 ילדים ו-8 מתוך 15 מבוגרים; P=0.08). בנוסף, החוקרים מצאו כי אצל 7 (32%) מתוך 22 מטופלים עם VS  נצפתה תגובה בהדמיה לאחר 6 חודשים (7 מתוך 15 מבוגרים ו-0 מתוך 7 ילדים; P=0.05).

תופעות הלוואי הנפוצות בדרגה קלה עד בינונית שנצפו במחקר כללו יתר לחץ דם, תשישות, כאבי ראש ואי סדירות של הווסת. כמו כן, שיפור ב-QOL הקשור ל-NF2 וירידה בטנטונים דווחו בקרב 30% ו-60% מהמטופלים, בהתאמה. באופן פרדוקסלי, טיפול עם Bevacizumab במינון גבוה לא נמצא קשור לירידה מובהקת בפקטור גדילה אנדותליאלי וסקולרי חופשי (vascular endothelial growth factor), אך כן נמצא קשור לרמות גבוהות של carbonic anhydrase IX, פקטור גדילה של הפטוציטים, פקטור גדילה שלייתי, stromal cell-derived factor 1α, ופקטור גדילה של פיברובלסטים בסיסיים בפלסמה.

החוקרים הסיקו כי נראה שמינון גבוה של Bevacizumab לא יותר יעיל מהמינון המקובל של Bevacizumab לטיפול במטופלים עם NF2 וירידה בשמיעה. כמו כן, בניגוד למבוגרים, ילדים לא הדגימו כיווץ של הגידול. עם זאת, גם מבוגרים וגם ילדים דיווחו על שיפור דומה ב-QOL במהלך האינדוקציה. על סמך תוצאות המחקר, החוקרים סברו כי כדאי לשקול פיתוח גישות טיפול חדשות עם Bevacizumab עבור ילדים עם NF2.

מקור: 

Plotkin, S.R. et al. (2019) Journal of Clinical Oncology 37.

נושאים קשורים:  נוירופיברומטוזיס סוג 2,  שוואנומה וסטיבולרית,  אובדן שמיעה,  bevacizumab,  מחקרים
תגובות