קורונה בישראל

צחוק מרחוק: ליצנות רפואית כחלק מהטיפול בחולי קורונה

"האתגר שהציבה לנו הקורונה עם כל המגבלות היה להצליח לשמור על מרחק ועדיין ליצור קירבה", מספרת הליצנית הרפואית מ"פדה-פוריה" ששדרגה את המסיכות הכירורגיות לפריט עליז ומשעשע

הליצניות של "פדה-פוריה" וחולת קורונה מעבר למחיצה המבודדת. צילום: דוברות בית החולים

חמישה ליצנים רפואיים של המרכז הרפואי פדה-פוריה שולבו בהצלחה בטיפול בחולי הקורונה. "האתגר שהציבה לנו הקורונה עם כל המגבלות היה להצליח לשמור על מרחק ועדיין ליצור קירבה", אומרת הליצנית הרפואית, שושי אופיר.

בתחילת חודש מרץ, כאשר במחלקה הייעודית לחולי קורונה ב"פדה-פוריה" אושפזו החולים הראשונים וביניהם נהג אוטובוס התיירים ג'וני, החולה הקשה הראשון בישראל, הוחלט לשלב את הליצנים הרפואיים כחלק מהטיפול בחולים.

מלכה אמר-מדמון, מנהלת הסיעוד, אמרה: "דיברתי עם הליצנים וביקשתי שיחשבו על דרכים להיות מעורבים בטיפול בחולי הקורונה ואיך לבצע את זה באופן מעשי, כאשר הפעילות תהיה מעמדת האחיות ומול חלון אטום. לליצנים הרפואיים יש תרומה חשובה לשיפור מצב הרוח, לשמירה על אנרגיות חיוביות ואופטימיות במצב של נתק פיזי ורגשי מהמשפחה ובמידה מסוימת גם מהצוות הממוגן".

שושי אופיר, ליצנית רפואית בקבוצת "רופאי חלום"', סיפרה: "התחלנו להגיע למחלקה הייעודית לחולי קורונה. כל יום הגיע ליצן אחד או שניים, אף פעם לא ידענו מי יהיו המטופלים שנפגוש, קיבלנו הדרכה מצוות המחלקה למי אפשר לקרוא במערכת הכריזה הפנימית שיגיע לחלון. ג'וני, נהג אוטובוס התיירים, היה בהתחלה מרותק למיטה, אז רק שוחחנו איתו באמצעות הטאבלט שיש בכל חדר. דיברנו איתו, שרנו לו, הצחקנו אותו, הוא היה מדבר איתנו קצת ומגיב. כשמצבו השתפר והוא יכול היה לצאת מהחדר ולהגיע לחלון, הוא ביקש לצלם אותנו".

אופיר מציינת כי אופי הפעילות והטיפול משתנה מחולה לחולה: "היו חולים שהיו מאושפזים שבועות ארוכים, במהלכם נפגשנו כל יום וממש נוצר קשר וחיבור. כך היה עם קארי התיירת האמריקאית שאושפזה במצב קשה והיתה מאושפזת במחלקה במשך חודש. היא סיפרה לנו שהגיעה לישראל במסגרת טיול מאורגן, כל הקבוצה עזבה את ישראל ורק בעלה נשאר פה בדירה שכורה באזור, מבלי שיוכל לבקר אותה. היה לה מאוד קשה, בלי אף אחד, בארץ זרה, בלי שפה, היא הרגישה לגמרי תלושה מהמציאות ומהחיים שלה.

"כשאנחנו הגענו וראינו אותה בפעם הראשונה, היא ישר פנתה אלינו באנגלית - יש משהו בדמות של הליצן שאנשים מרגישים יותר בנוח לפנות אליו, לשתף אותו. אחרי כמה ימים כשהיא רק שמעה שהגענו היא כבר יצאה מהחדר ונופפה לנו בשמחה. כשהיא הבריאה היא נפרדה מאיתנו ונתנה לנו את הטלפון שלה בארה"ב. אחרי כשבועיים, כשיצרתי איתה קשר, היא אמרה שאנחנו היינו האור שלה בכל התקופה הארוכה של האשפוז".

בחודש שעבר, יחד עם קבוצת "רופאי חלום", קודמה יוזמה של שושי אופיר להדפיס אלפי מדבקות צבעוניות של פה מחייך ואיורים עליזים המיועדים להדבקה על המסיכות הכירורגיות. המדבקות חולקו לליצנים הרפואיים ולצוותים בכל בתי החולים. "הרעיון נולד מהרצון להוסיף משהו נחמד ומצחיק ויותר אישי ואנושי למסיכות הכירורגיות. כולם התלהבו ורצו את המדבקות האלו. זו היתה הצלחה גדולה.

"האתגר שהציבה לנו הקורונה, על כל המגבלות, היה להצליח לשמור על מרחק ועדיין ליצור קירבה", מסכמת אופיר. משיחות עם הצוות במחלקה ועם חולי הקורונה ניכר כי המפגשים עם הליצנים הרפואיים סייעו להחזיר למטופלים אופטימיות ותקווה ועזרו להם להאמין שוב בעצמם.

נושאים קשורים:  ליצנות רפואית,  נגיף הקורונה,  בית החולים פדה-פוריה,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות