קורונה בישראל

מומחים מהטכניון פיתחו סימולטור לניהול מחושב של היציאה מהסגר

הסימולטור המותאם למשק הישראלי יסייע למקבלי החלטות לבחון חלופות שונות לפעולה ויאפשר לבחון כיווני מדיניות שונים, השלכותיהם על מערכת הבריאות ועל כלל המשק הישראלי, היקף הבידוד החברתי ותקציב המדינה

פרופ' ניר גביש, הפקולטה למתמטיקה בטכניון. "המודל יהווה קרקע פוריה לתרומה של הקהילה המדעית לתהליך קבלת ההחלטות"

צוות של הטכניון ומיזם "הקבינט האזרחי" בנה סימולטור המאפשר להעריך כיצד צעדי המדיניות השונים של הממשלה ישפיעו על המשך התפשטות מגיפת הקורונה בישראל. לאחר ששולבו בסימולטור נתונים מכל העולם, יוסיפו חברי הצוות בשבועיים הקרובים נתונים על השפעת פתיחת הסגר בישראל ויפרסמו את הסימולטור לציבור.

הסימולטור המותאם למשק הישראלי יסייע למקבלי החלטות לבחון חלופות שונות לפעולה ויאפשר לבחון כיווני מדיניות שונים, השלכותיהם על מערכת הבריאות ועל כלל המשק הישראלי, היקף הבידוד החברתי ותקציב המדינה.

למקבלי ההחלטות העוסקים בניהול ההתמודדות עם מגיפת הקורונה יבחן הסימולטור סוגיות כמו האם בידוד של קבוצות בסיכון או צווי בידוד אישיים יעילים וכן מדדי תוצאה שונים כמו תחזית נפטרים, מספר המונשמים ואובדן התוצר למשק בטווח הקצר ובטווח הארוך. הטכניון מסר כי הסימולטור מוצג להערות לגורמים שונים וזכה לתמיכת מטה הממשלה המטפל במשבר הקורונה.

עד כה השלים הצוות את מידול צעדי הבידוד הדמוגרפיים והאישיים. בשבועיים הקרובים, עם צבירתם של נתונים נוספים על אודות ההשפעה של פתיחת העסקים ופתיחת מערכת החינוך, יוכנסו גם הם למודל וישוקללו. כאמור לכשיושלם, הסימולטור יאפשר למשתמשים לבחון את השלכות הצעדים השונים: סגר כולל, בידוד קבוצות גיל מסוימות באוכלוסיה, פתיחה חלקית או מלאה של מערכת החינוך, השימוש באמצעי מיגון כמו ריחוק חברתי, שטיפת ידיים וחבישת מסיכות וגם פתיחת השמיים לטיסות. ניתן יהיה להרחיב את הדיון להקשרים צרים יותר כמו מספר המיטות הפנויות בבתי החולים או עניין חובת השימוש במסיכות הגנה.

פרופ' עמרי ברק, הפקולטה לרפואה בטכניון. "האמון הציבורי הוא בעינינו משאב חשוב כמעט כמו מיטות אשפוז"

את הצוות מובילים בפרויקט זה פרופ' ניר גביש מהפקולטה למתמטיקה ופרופ' עמרי ברק מהפקולטה לרפואה בטכניון שהם גם חברים בתוכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית, לצד פרופ' תמי שוחט, עד לאחרונה ראש המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות וד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי שהקים בעבר את מערך תכנון המדיניות בממשלה.

שותפים נוספים: ד"ר לידיה פרס הרי מהפקולטה למתמטיקה, איתמר מנוחין, בוגר תוכנית טכניון רוטשילד למצוינים בטכניון וכיום סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, ליהיא פרידמן, מנהלת תכנית המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות בבית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ואופק מושקט, סטודנט לתואר ראשון בתכנית.

פרופ' גביש: "בתקופה האחרונה הוצגו לציבור תכניות שונות ליציאה מהסגר, חלקן סותרות זו את זו. אולם, לא הוצגו המודלים המתמטיים שעליהן הן מתבססות. שיתוף המידע בכלים הללו והנתונים שעליהם הם מתבססים יאפשר לקיים דיון ענייני על תכניות היציאה מהסגר ויהווה קרקע פוריה לתרומה של הקהילה המדעית לתהליך קבלת ההחלטות."

פרופ' ברק הוסיף: "אחד הערכים המרכזיים שאנחנו מקפידים עליו הוא השקיפות, שפירושה: שיתוף אמיתי של הציבור. הסימולטור יהיה לכן זמין לכל מי שירצה להשתמש בו וכך הציבור יוכל להבין מדוע מתקבלות החלטות מסוימות ולא אחרות. מהלך כזה יעמיק את האמון הציבורי שהוא בעינינו משאב חשוב כמעט כמו מיטות אשפוז. אמון מבוסס-שקיפות יגביר את ההיענות לביצוע ההנחיות ובכך יועיל לכולנו."

עוד אמר פרופ' ברק: "הסימולטור, הנמצא בתהליך פיתוח יושלם וישולבו לתוכו הנתונים של השבועיים הקרובים, ככל שיתפרסמו, אך הוא לא יחליף את קבלת ההחלטות ולא יספק תשובות אופרטיביות חד משמעיות. הוא לא ייתן מענה גורף לכל השאלות, אלא יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון אפשרויות וחלופות שונות כמו הנחיות, איסורים וכו', ולהעריך אותן על סמך השלכותיהן הצפויות. אנחנו מקווים ומעריכים שאנשי מקצוע רבים ישתמשו בו ובכך יסייעו בשיפורו ובשיפור תהליך קבלת ההחלטות".

הרעיון לבניית הסימולטור נולד בקורס "מבוא למתמטיקה שימושית" שפרופ' ניר גביש מעביר בטכניון. "תמיד אני מביא לקורס הזה מקרה מבחן שעליו אני עובד עם הסטודנטים. בסמסטר הנוכחי, כורח המציאות הביא אותי לדבר על מודלים של התפשטות מגיפות והדבקה. הכנת הקורס הולידה בלוג שבו אני כותב והוא הוביל אלי את ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי ואת ליהיא פרידמן, המנהלת המקצועית של המיזם".

ד"ר אלון: "הקבינט הוא גוף אזרחי התנדבותי שהוקם באחרונה כדי לקדם החלטות שיחלצו את ישראל ממגיפת הקורונה ויצמצמו את נזקיה. בצוות שלנו מומחים מובילים הפועלים לייצר פתרונות חדשניים ומערכתיים שיסייעו למקבלי החלטות. בשיתוף הפעולה עם מומחי הטכניון אנחנו מבקשים לייצר ארגז כלים שיאפשר למשתמשים לראות השלכות מורכבות לצעדים מורכבים. לא מספיק להתמקד בהיבט אחד, למשל במספר מכונות ההנשמה הזמינות, כיוון שיש כאן מערכת מורכבת של שיקולים והשלכות הכוללת היבטים תעסוקתיים, חברתיים, כלכליים, חינוכיים ועוד".

פרופ' גביש הוא חבר סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מתמטיקאי שימושי העושה שימוש במגוון כלים אנליטיים וחישוביים כדי לפתור בעיות הקשורות לתנועת יונים במערכות ביולוגיות או אלקטרוכימיות, מוליכות-על וגם בתורת המכרזים.

פרופ' ברק הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ובמרכז לחקר רשתות ביולוגיות החוקר כיצד דינמיקה של רשתות נוירונים במוח תומכת בתהליכי למידה וזיכרון. כל זאת באמצעות כלים תאורטיים מתחומי המתמטיקה והפיזיקה ואנליזה של מידע ניסויי המתקבל ממעבדות מחקר שעמן הוא משתף פעולה.

ד"ר אלון השלים את הדוקטורט שלו במדיניות חברתית בבית הספר לכלכלה בלונדון והיה מרצה מן החוץ בבתי הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ויועץ לפיתוח תהליכים אסטרטגיים במשרד ראש הממשלה.

נושאים קשורים:  הקבינט האזרחי,  הטכניון,  סגר,  מגיפת הקורונה,  סימולטור,  פרופ' ניר גביש,  פרופ' עמרי ברק,  פרופ' תמי שוחט,  ד"ר גל אלון,  קורונה בישראל,  חדשות
תגובות