קורונה בישראל

התחלואה הקשה והתמותה מקורונה בישראל נמוכות בהשוואה למדינות דומות

מחקר חדש של חוקרי המרכז הבינתחומי בהרצליה מצביע על מצבה המצוין של ישראל בהיבט הרפואי וממליץ להעביר האחריות לטיפול במשבר לרשויות המקומיות: "סגר גורף לא אופטימלי"

שיעור התושבים שגילם 65 ומעלה בישראל הוא 11% בלבד, לעומת ממוצע של כ-19% במדינות ה-OECD. צילום: דוד כהן/ פלאש 90

שיעור התחלואה הקשה והתמותה מקורונה בישראל ביחס למספר החולים נמוך משמעותית בהשוואה למדינות דומות לה - כך עולה ממחקר חדש של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ועליו מדווחת הבוקר (א') רוני לינדר ב"דה מרקר".

את המחקר ערכו פרופ' צבי אקשטיין, שרית מנחם וד"ר סרגיי סומקין שהשוו את ישראל עם אוסטריה, פינלנד, דנמרק, אירלנד, הולנד ושוודיה הדומות לישראל בגודלן, נשענות על הון אנושי חזק ולא על אוצרות טבע ומשום שישראל שואפת להידמות להן בפריון עבודה ובתוצר לנפש.

הדו"ח שהוכן על ידי צוות זה מצא: שיעור החולים קשה ושיעור התמותה נמוכים משמעותית ממדינות ההשוואה: נכון ל–28 באפריל, שיעור החולים קשה בישראל היה 1.5% ושיעור התמותה 1.3% - נמוך לעומת מדינות ההשוואה שבהן שיעור החולים קשה הממוצע הוא 3.3% ושיעור התמותה הממוצע מגיע ל-7.1%. שיעורי התחלואה הקשה והתמותה בישראל נמוכים משמעותית גם מהשיעורים הממוצעים במדינות ה-OECD  (3% חולים קשה, 5.8% תמותה).

באוסטריה, המדינה המרכזית שמולה בוצעה ההשוואה, מספר החולים הפעילים ירד מתחילת אפריל והיא מקדימה את ישראל ואת שאר מדינות ההשוואה ביציאה מהמשבר. מספר החולים הפעילים בדנמרק, בפינלנד ובישראל החל לרדת מאמצע אפריל. בהולנד, באירלנד ובשוודיה, מספר החולים עדיין ממשיך לעלות.

ההסבר לתוצאות החיוביות שמציגה ישראל: שיעור התושבים שגילם 65 ומעלה הוא 11% בלבד, לעומת ממוצע של כ-19% במדינות ה-OECD. המשתנה השני:  איכות מערכת הבריאות בכלל ובמיוחד הרפואה הראשונית בקהילה והיכולת לתמוך בחולים הקשים בבתי החולים.

פרופ' אקשטיין, ראש מכון אהרן אמר: "בישראל ובאוסטריה (בשתיהן תשעה מיליון תושבים) ההדבקות התחילו באותו הזמן, מספר ההדבקות בהן דומה, מעט גבוה יותר בישראל. אוסטריה מקדימה את ישראל בשבוע בשינוי המגמה במספר ההדבקות. מספר המתים באוסטריה פי 2.5 מישראל — 580 לעומת 212 מתים. אבל מספר החולים הפעילים בישראל עתה גבוה ביותר מפי שלושה לעומת אוסטריה: 7,641 לעומת 2,043. מאחר שישראל בפיגור של שבוע אחרי אוסטריה בקצב ההחלמה, ייתכן שבסוף גל התחלואה נהיה קרובים יותר לאוסטרים בשיעור התמותה".

הביקורת שיש למחברי המסמך הוא לעניין המדיניות שננקטה בישראל: "לאורך כל הדרך, כולל בשיא ההתפרצות, ישראל היתה רחוקה מאוד מהחסם של מספר מכונות ההנשמה שהיה הסיבה למדיניות הסגר, אבל בישראל יושמה מדיניות הפחדה ובאוסטריה לא. יש לזה אפקט כלכלי. כבר לפני שבועיים האוסטרים סיפקו תחזית ואבני דרך חודשים קדימה ופרסמו תכנית ברורה לעזרה למשפחות, לעובדים ולעסקים. אצלנו באמצע הלילה הודיעו מה יקרה בעוד חצי שעה".

מחברי המסמך מציעים להעביר את מלוא האחריות לטיפול במשבר לרשויות המקומיות. "סגר גורף לא אופטימלי. האימפקט של סגר מקומי על הכלכלה הרבה יותר קטן. יש גם את התמריץ האישי של התושבים, שיודעים כי אם תהיה הדבקה יעשו עליהם סגר. זה תמריץ חשוב למניעת הגל השני. חשוב לתמרץ רשויות לפעול כי הן דואגות לתושביהן וכדי שהמערכת העסקית באזור תתפקד ולא יוטלו סגרים".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  המרכז הבינתחומי בהרצליה,  פרופ' צבי אקשטיין,  קורונה בישראל,  אוסטריה,  תחלואה ותמותה,  סגר,  חדשות,  מכון אהרן למדיניות כלכלית
תגובות