קורונה בישראל

רופאי בריאות הציבור: משרד הבריאות חוסם גישה לנתונים גולמיים משמעותיים

"אנו נשארים בערפל קרב עקב אי שחרור נתונים מלאים ומידע לאנשי המקצוע", טוען יו"ר האיגוד ומאשים את משרד הבריאות בכשלים באיסוף נתונים, ניתוחם והנגשתם ובשימוש לא מושכל בנתונים אפידמיולוגיים

פרופ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "בתחום השימוש המושכל במידע במשבר הקורונה בישראל, קיים ליקוי מאורות חמור". צילום: youtube

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח, תקיים היום (א') דיון נוסף בהתמודדות ישראל עם משבר הקורונה. יו"ר הוועדה הזמין לדיון את יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, שביקש להעביר לידי חברי הוועדה נייר עמדה שהאיגוד הכין כדי שישמש להם כרקע.

המסמך עוסק בשימוש במידע אפידמיולוגי מושכל לשם התמודדות עם המשבר והוא מדגיש את הצורך בקבלת החלטות בכל הרמות, מקומית ולאומית, תוך הצגת המידע באופן שקוף ונגיש לציבור, לצד הסברה והדרכה יעילים כיצד על הציבור לנהוג.

פרופ' לוין ציין במסמך: "לצערנו הרב, בתחום השימוש המושכל במידע במשבר הקורונה בישראל, קיים ליקוי מאורות חמור, המעוור למעשה את מקבלי ההחלטות ואינו מאפשר קבלת החלטות על בסיס נתונים".

לדברי פרופ' לוין, מתחילת האירוע וחרף התראות אנשי המקצוע בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו, קיימים כשלים באיסוף, הנגשת, ניתוח ושימוש מושכל בנתונים אפידמיולוגיים. "קריטי ביותר", כותב לוין, "להבין עכשיו את הכשלים ולשפרם, כיוון שמשבר הקורונה עוד ילווה אותנו תקופה ארוכה עם השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות ארוכות טווח על ישראל והעולם.

גל שני וחמור יותר של המגיפה, הדגיש פרופ' לוין הוא תרחיש ריאלי וחובתנו לנצל עכשיו את תקופת הרגיעה היחסית על מנת להיערך טוב יותר להמשך, בכל הנושאים ובפרט בנושא הקריטי של שימוש מושכל במידע אפידמיולוגי. אלא שבמקום להסתמך על אנשי מקצוע מתוך משרד הבריאות בתחום האפידמיולוגיה, כולל גופים ייעודיים שזה תפקידם ולהיעזר בגורמים חיצוניים, טוען פרופ' לוין, בחר משרד הבריאות להסתמך באופן לא פרופורציונלי על גורמים חיצוניים שאינם אנשי מקצוע בתחום האפידמיולוגיה ומנע מאפידמיולוגים רבים לממש את ייעודם.

לדבריו, "נתוני משרד הבריאות המפורסמים לציבור מתמקדים בפרמטרים של תחלואה הקשורה בקורונה – מספר המאובחנים, חולים קשים, תמותה - אך לא פורסם וכנראה גם לא נאסף כראוי מידע על מחיר הצעדים שננקטים מבחינה בריאותיות ומבחינות נוספות. איסוף ופרסום נתונים על השפעת צעדים כמו סגר או אי פתיחת גני ילדים על מדדי הבריאות, תחלואה ותמותה ממחלות אחרות שאינן קורונה יאפשר קבלת החלטות מאוזנת ומושכלת יותר".

"מצבת כוח האדם צומצמה משמעותית במקום להיות מתוגברת"

עוד מציין פרופ' לוין כי "רק בעקבות פניה למשרד הבריאות פורסמו נתונים מדאיגים על ירידה משמעותית שחלה בהתחסנות ילדים בישראל למחלות אחרות כמו חצבת או שעלת, שגם הן מסוכנות לבריאות הציבור. בעוד שבכל העולם מתגברים בזמן מגיפת הקורונה את כוח האדם העוסק בבקרת מחלות - בישראל הוצאו עובדים רבים מקרב יחידות המשרד הראשי במשרד הבריאות לחל"ת כפוי ומצבת כוח האדם צומצמה משמעותית במקום להיות מתוגברת.

"בעוד שבכל העולם מתגברים ומחזקים את גורמי בריאות הציבור בשטח, האחראים לחקירות האפידמיולוגיות, לניטור אזורי ולגיבוש תמונת מצב – בישראל ישנה קונספציה שגויה של הסתמכות כמעט בלעדית על נתונים המתקבלים מאיכון סלולרי במעקבי השב"כ, תוך הזנחה חמורה של אמצעי איסוף המידע הקלאסיים-אנושיים-מעבדתיים וחוסר תגבור בכוח אדם ומשאבים.

"התמודדות מיטבית עם הנגיף מחייבת מערכת ניטור תחלואה שיטתית, כולל אנשים ללא תסמינים, ברמת הקהילה, באוכלוסיות השונות ולאורך זמן.  מתחילת האירוע ולאורך הדרך נראה כי ההחלטות התקבלו ללא הגדרה של מטרות, יעדים ומדדים מוסכמים וידועים, בניגוד למושכלות יסוד של בריאות הציבור.

"פורסם בתקשורת שקיים תרחיש ייחוס – מודל 'אפוקליפטי' - החוזה עשרות אלפי מתים בישראל. חרף פניות חוזרות ונשנות של אנשי מקצוע בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו, לא הוצג לאנשי המקצוע או הציבור המודל במלואו, לא בזמן אמת ולא בדיעבד... במקרה זה, נראה כי המודל היה שגוי, אך עד היום לא התאפשר דיון מקצועי נאות והפקת הלקחים.

ליון מציין מודלים אחרים שפותחו על ידי מספר קבוצות מחקר בישראל, מודלים  שיוכלו לסייע וכדאי ללמוד גם מהם, כדוגמת "סימולטור הקורונה" של פרופ'  גביש, שוחט ואחרים, המודל של פרופ' גרשון, ליפטון ואחרים, המודלים של פרופ' שעשוע, קלמנט, גזית, אלון ומודלים נוספים.

"ככל שהמדינה תשכיל לשתף פעולה ונתונים עם כוחות מעולים באקדמיה הישראלית, כך ניתן יהיה לעשות שימוש מושכל יותר במידע. בעת הזאת, שבה חיוני שיתוף הפעולה בין אנשי המקצוע המומחים באפידמיולוגיה ומובילי המדיניות בבריאות הציבור, אנו נשארים ב'ערפל קרב' עקב חוסר בשחרור נתונים מלאים ומידע לאנשי המקצוע.

עוד מדגישים באיגוד רופאי הציבור כי זה הזמן לקבלת החלטות בדבר האסטרטגיה שתאפשר "חיים בצל הקורונה" לזמן ממושך, "אך טבעי הוא שאנחנו זקוקים לנתונים כדי שנוכל לעבוד, אלא שנתונים כאלה לצערנו אינם בנמצא. אנשי המקצוע, כולל רופאי המחוזות במשרד הבריאות, זקוקים לנגישות לנתונים זמינים על מאפייני החולים בכלל והקשים בפרט, מאפייני המונשמים, מספרי הנדגמים לפי מקום ישוב וכדומה".

"בלבול וחוסר הבנה מוחלט של מקצוע האפידמיולוגיה"

פרופ' לוין ציין שעד כה שוחררו מעט נתונים ונכתבו מעט דו"חות ואלה אינם נותנים מענה לצרכים האפידמיולוגיים. כמו כן אין לאנשי המקצוע גישה לנתונים גולמיים ופנייה בנושא הזה למנכ"ל משרד הבריאות נענתה בתשובה שגויה ומדאיגה המעידה על בלבול וחוסר הבנה מוחלט של מקצוע האפידמיולוגיה וחשיבותו לקבלת ההחלטות. בתשובה נטען, בין היתר, כי הועלו נתונים לשרת ציבורי. הועלו אמנם באחרונה קבצי נתונים והם מתעדכנים מעת לעת - אך הנתונים הגולמיים עדיין חסרים ולכן אלה שמתפרסמים כמעט חסרי ערך להפקת ניתוחים רלוונטיים.

לא ניתן, למשל, לחשב את תקופת הדגירה של הנגיף כיוון שלא מפורסם זמן תחילת תסמינים או התאריך שבו התבקשה הדגימה וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות שכן מפרסמות נתונים אלה. כמו כן, אין אפשרות לחבר בין הקבצים השונים ולכן אין אפשרות לנתח את גורמי הסיכון לאשפוז או לתמותה כדוגמת גיל, יישוב, מחלות רקע, סטטוס עישון, למרות שלכאורה לפחות חלק מהנתונים נאספים בתחקירי לשכות הבריאות. אין אפשרות לניתוחים שיאפשרו גיבוש תמונת מצב מקומית או אזורית. יש צורך בנתונים על חלוקה לפי קבוצות סיכון שונות אודות: אחוז המאושפזים, משך האשפוז הממוצע, אחוז הנזקקים להנשמה, משך ההנשמה הממוצע, אחוז הנפטרים וכו'.

"פער משמעותי בין התוצאות לבין המסקנות"

"משרד הבריאות בוחר בפינצטה את הגופים שאיתם הוא משתף את המידע הגולמי המלא", טוען פרופ' לוין. "דו"חות ספורים על בסיס המידע הגולמי יוצאים בעילום שם, ללא בקרת עמיתים על השיטות, בתזמון בעייתי, לעתים תוך הדלפות מגמתיות מתוך הדו"ח ופער משמעותי בין התוצאות לבין המסקנות. כך אירע בימים אלה סביב פרסום דו"ח גרטנר בנושא תחלואה בילדים. לעומת זאת, עד היום לא פורסמו נתונים אודות תחלואה בקרב ילדי עובדי הבריאות שהמשיכו להיות במסגרות חינוך ייעודיות.

"ניתן ללוות את יישום ההחלטות באיסוף נתונים בשטח, בעזרת סקרים וניטור רציף. רצוי לבצע סקר מדגמי במוסדות החינוך שנפתחים עתה וכך נוכל לקבל החלטות על בסיס ראיות ולא על בסיס 'כיפופי ידיים'. ניתן השבוע לפתוח מספר מצומצם של גנים, בליווי הערכה ולקבל נתוני אמת אודות הישימות של פתיחת הגנים והשפעתה על התפשטות התחלואה."

כמו כן מדגיש המסמך כי "הפחדה בלבד גורמת נזקים ואיננה נותנת מענה ארוך טווח ובר קיימא", ולכן קיים צורך בהסברה על פי תורה סדורה של בריאות הציבור לגבי תקשורת עם אוכלוסיות שונות בעת מגיפה - ובתחום זה בולט היעדר עבודת מטה סדורה, גם היא מבוססת נתונים, והיעדר התייעצות מספקת באנשי המקצוע הרלוונטיים בתוך משרד הבריאות.

נושאים קשורים:  פרופ' חגי לוין,  נגיף הקורונה,  קורונה בישראל,  איגוד רופאי בריאות הציבור,  חדשות,  משרד הבריאות,  אפידמיולוגיה
תגובות