קורונה בישראל

האם מגיפת הקורונה תשנה את יחסי הגומלין בין הכלכלה לבריאות בישראל?

רופאים בכירים מייחלים שמגיפת הקורונה תוביל לשינוי בשיטת התקצוב, חוששים שעם החזרה לשגרה תהיה בריחת מוחות של רופאים מישראל לחו"ל וטוענים: "הקרב עוד לפנינו – שילוב של שפעת וקורונה בחורף הקרוב"

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק (צילום: פלאש 90)
פרופ' ארנון אפק, משנה למנכ"ל "שיבא", הדיקאן המיועד לביה"ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן. צילום: פלאש 90

יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, הזהיר אתמול (שבת) בשיחה עם ענבר טויזר, כתבת חדשות ערוץ 12 כי "הקרב עוד לפנינו והוא יהיה בחורף הקרוב כאשר מערכת הבריאות תצטרך להתמודד עם שילוב של קורונה ומגיפת שפעת עונתית וזה תרחיש מבהיל".

עוד אמר כי עם החזרה לשגרה תצטרך מערכת הבריאות לשוב ולהתמודד עם מצוקותיה הישנות: מחסור בציוד, תחושת הרעבה תקציבית ותשומת לב ציבורית מועטה. כשמגיפת הקורונה תעבור, יהיה צורך להתרגל מחדש למצב שבו עיני המדינה שוב אינן נשואות אל מערכת הבריאות והנעשה בה".

באותו ראיון אמר פרופ' אפק: "מלחמת הקורונה היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה מערכת הבריאות מצאה עצמה בחזית ולא בעורף. עם זאת, חשפה המלחמה בנגיף את עוצמותיה של מערכת הבריאות לצד חולשותיה".

להערכתו, הציוד שנרכש במהירות כולל מכונות ההנשמה ישמש את בתי החולים בחלק מההיערכות שלהם לשעת חירום. פרופ' אפק הביע חשש שהחזרה לשגרת הפעילות תיצור צוואר בקבוק, כיוון שיהיו עתה הרבה יותר חולים במחלות הכרוניות שלא טופלו או לא נמצאו במעקב השוטף הרגיל בימי הסגר ויהיה צורך לקבוע להם תורים חדשים. כן הביע חשש מפני בריחת מוחות לחו"ל, מחסור בצוותים רפואיים שיתמכו בהפעלת הציוד הנוסף שהובא לארץ ובעיית הגירעונות של בתי החולים שמימדיהם עדיין לא ידועים, וברור לכל שיגדלו.

"בישראל, אמר פרופ' אפק, "שיעור נמוך של מיטות ל-1,000 נפש - 2.2, לעומת ממוצע של 3.6 במדינות ה-OECD. כמו כן יש מספר קטן מדי של מיטות טיפול נמרץ. בכל חורף אנו נאלצים לאשפז אנשים במסדרון עקב היעדר תשתיות". אפק הביע חשש שאם יהיה בחורף שילוב בתחלואת קורונה עם שפעת, יתברר שאין מספיק מחלקות פנימיות כדי לאשפז את החולים.

ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירו-כירורגיה ילדים ב"שיבא", יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר כי "הרופאים מייחלים שמגיפת הקורונה תוביל לשינוי בשיטת התקצוב של מערכת הבריאות. "כל השנים מערכת הבריאות היתה האח העני של מדינת ישראל מבחינת ההשקעה התקציבית. האירוע הזה (קורונה) והיקפו הראו שאין כלכלה בריאה ואיתנה בלי מערכת בריאות איתנה. הנגיף שינה את יחסי הגומלין בין הכלכלה לבריאות. המסקנה: חשוב להשקיע את הכסף בבריאות בהיקפים נכונים, כדי שהכלכלה לא תהיה נתונה למשברים כמו הקורונה".

פרופ' אפק הוסיף: "בתי החולים נכנסו להוצאות אדירות עם אפס הכנסות. בגלל השיטה של הרעבת מערכת הבריאות. המערכת גירעונית ובסוף השנה כשמגיעים לבקש כסף, אומרים לה להתייעל. אני חושב שכולם למדו את הלקח ובשנים הקרובות נראה הגדלה בהשקעה בבריאות. הרופאים מסכימים שהמשבר הכלכלי בישראל ובעולם כולו ישפיע בנושא הזה, ללא ספק".

עו"ד ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, הוסיף: "מערכת הבריאות אחרי הקורונה תהיה שונה מזו שלפניה. התקציבים שהועברו למשרד הבריאות היו יכולים לשמש לשיפוץ כל המחלקות הפנימיות בארץ".

ד"ר פלדמן סיכם: "אם לא ננצל את האירוע כדי להרחיב את  הצוותים הרפואיים, הציוד שנרכש יישאר ללא שימוש". גם הוא הביע חשש מפני בריחת מוחות ישראלים למערכות בריאות אחרות בחו"ל שיבקשו לחזק עצמן ברופאים ישראלים שהתנסו במאבק בנגיף הקורונה".

נושאים קשורים:  פרופ' ארנון אפק,  ד''ר זאב פלדמן,  תקציב לבריאות,  בתי החולים,  קורונה,  גירעון תקציבי,  נגיף הקורונה,  מערכת הבריאות,  שפעת
תגובות