תיאור מקרה

הבלוג האימונותרפי: תיאור מקרה – טיפול במלנומה מוקוזלית עם מהלך מחלה מורכב

מלנומה (מקור צילום: ויקיפדיה)
מלנומה (מקור צילום: ויקיפדיה)

בן 82, ברקע יל"ד, במצב תפקודי מצוין, צלול ועצמאי. במרץ 2017 התחיל בירור של הפרשות דמיות מהאף. בבדיקת א.א.ג – חשד לת.ת.ם בסינוס מקסילרי מימין. עבר ביופסיה – MALIGNANT MELANOMA, ככל הנראה ממקור רירית האף. LDH תקין באבחנה.

MRI של הפנים הדגים גוש בגודל 3*4 ס"מ בסינוס מקסילרי מימין, עם מעורבות של אורביטה מאותו צד. בירור סיסטמי על ידי PET CT  – נגעים חשודים בכבד.

במאי 2017 התחיל טיפול במשלב של IPI –NIVO, כמקובל במלנומה גרורתית. אחרי טיפול שני התחיל להרגיש לחץ בעין ימין, מלווה בהגבלה בתנועתיות העין, כאבי ראש ובליטה ונפיחות בעין ימין. הועלתה אפשרות שמדובר ב-PSEUDOPROGRESSION, אך כיוון שהחולה היה מאוד סימפטומטי, הוחל גם טיפול קרינתי לאזור הנגע בסינוס, סך הכל עד מנה כוללת של 45GY. במקביל המשיך טיפול ב-IPI-NIVO וקיבל טיפול בסטרואידים לתקופה קצרה בתחילת הטיפול הקרינתי.

תחת הטיפול המשולב, מצבו התייצב. לאחר סיום הטיפול הקרינתי הנפיחות פחתה, אך לפי MRI ו-PET CT, עדיין ללא שיפור משמעותי. המשיך טיפול ב-NIVOLUMAB כתרופה בודדת לאחר השלמת trcg סדרות של הטיפול המשולב במשך כחצי שנה, עם הדמיה יציבה וגדילה מינימלית של הנגע בסינוס.

בפברואר 2018 הופיעה קליטה חדשה, צמוד לגוש הדומיננטי בסינוס. MRI של האזור גם הדגים נגע חשוד לאתר מחלה נוסף. בוצעה ביופסיה אנדוסקופית – MALIGNANT MELANOMA.

כיוון שהחולה היה אסימפטומטי, נמשך הטיפול ב-NIVOLUMAB עוד כחודשיים. הדמיה חוזרת בתחילת מאי 2018, כולל PET CT ו-MRI - ללא עדות למחלה פעילה. המשיך טיפול עד מאי 2019 עם הפסקות לתקופות של כחודש-חודש וחצי. עקב ארטריטיס על רקע אימוני GR3, טופל בסטרואידים במינון נמוך לאחר כישלון של NSAIDS עם השפעה טובה. נשאר עם כאבי פרקים GR 1.

בנוסף, במהלך הטיפול פיתח תת פעילות של בלוטת התריס – ולכן מקבל טיפול חלופי ב-EUTHYROX.

לאחרונה (אפריל-מאי 2019) אובחן עם עלייה ברמות קריאטנין עד 2.4. לאחר השלמת הבירור המקובל (פרט לביופסיה מהכליה) ששלל סיבות אחרות, הועלה חשד לנפריטיס על רקע טיפול אימוני והוחל טיפול בפרדניזון עם שיפור מעבדתי.

לסיכום, מטופל מבוגר עם הפוגה מלאה של MUCOSAL MELANOMA, תחת טיפול אימוני, עם מהלך מחלה מורכב, עם לפחות שתי תקופות חשודות להתקדמות המחלה, כולל הופעה של נגע חדש תחת טיפול, שנסוג בהמשך.

כעת מטופל במצב כללי טוב, ללא טיפול פעיל וללא עדות למחלה בבדיקות הדמיה עדכניות ממאי 2019.

נושאים קשורים:  תיאור מקרה