האיגוד הישראלי לרפואת ילדים הפיץ הבוקר (ה') נייר עמדה ובו המלצה "לנקוט בפעולות לא שגרתיות, כולל חשיפה קצרה לשמש ונטילת תוסף יומי של ויטמין D במינון של 1,000 יחידות ביום לכלל הילדים בישראל למשך שישה שבועות". כן קרא האיגוד למשרד הבריאות לאמץ מדיניות העשרת חלב בוויטמין D ללא דיחוי כמהלך הנדרש לבריאות הציבור בישראל.
עוד בעניין דומה
בנייר העמדה יש התייחסות גם לויטמין D כטיפול במחלת הקורונה בסקירה שפורסמה באפריל 2020: המחברים מציעים ראיות לכך שויטמין D במנות גבוהות עשוי להועיל בטיפול בחולי קורונה.
מחברי אותו מסמך מצביעים על מנגנון הפעולה של ויטמין D במחלות זיהומיות הכולל הקטנת קצב השכפול של נגיפים דומים – שפעת ו-SARS – והקטנת התגובה המגבירה דלקת של ציטוקינים שהיא חלק מביטויי מחלת הריאות במצבים אלה. כמו כן מצטטים מחברי המסמך שני מחקרים מבוקרים שהראו את יעילות ויטמין D כטיפול בשפעת, לעומת מספר מחקרים שלא הראו תוצאה משמעותית.
בנוסף, הם מציגים את העובדה שמגיפת הקורונה פרצה בחורף, כשרמת ויטמין D באוכלוסיה נמצאת בשפל, ובמדינות בחצי הכדור הדרומי שבהן שרר קיץ ורמת ויטמין D היתה גבוהה באוכלוסיה, התחלואה בקורונה היתה נמוכה.
בנוסף, חלק מההסבר לתמותה הגבוהה בקשישים עשוי להיות מוסבר בכך שרמת ויטמין D אצלם ירודה בדרך כלל.
אלא שכל אלו הן ראיות נסיבתיות ולא די מבוססות. על אף זאת מוצע לשקול לקחת מנות גבוהות מאוד של ויטמין D – עד 10 אלפים יחידות ליום וחשיפה לשמש למספר שבועות כדי להקטין סיכון תחלואה בקורונה.
מאחר שמחקרים מבוקרים ספציפיים למניעה וטיפול בויטמין D בחולי COVID19 נערכים בזמן כתיבת מסמך זה, אין כעת עדות ברורה להמלצה על הטיפול. עם זאת, מציינים באיגוד רופאי הילדים, העדויות העקיפות התומכות במתן ויטמין D במצבי זיהום בכלל וזיהום ויראלי בפרט הן כה רבות, שיש לשקול מתן ויטמין D לאוכלוסיה בכלל וגם בזמן מגיפת הקורונה.
מחברי נייר העמדה באיגוד לרפואת ילדים הגיעו למסקנה שצריכת ויטמין D באוכלוסייה בישראל כמו גם בשאר המדינות המערביות היא נמוכה מאוד. מאחר ש-90% מכמות ויטמין D מקורה בחשיפה לשמש ובשנים האחרונות החשיפה לשמש מועטה - יש מחסור רב בויטמין D גם בארץ שטופת שמש כמו ישראל, בעיקר בחורף ובאביב. מספר מחקרים הראו שרמות ויטמין D נמוכות באוכלוסיה בישראל.
ויטמין D חיוני ביותר לחיזוק העצמות ולמניעת שברים ויש לו יתרונות פוטנציאלים, אם כי לא מוכחים, בחיזוק המערכת החיסונית, מניעת זיהומים, חיזוק השרירים, מניעת דיכאון וסוכרת ועוד. יש המלצות בינלאומיות לתוסף של ויטמין D במספר מזונות ובעיקר בחלב, בנוסף לנטילת תוסף יומי, כך שהצריכה היומית בכלל האוכלוסיה מעל גיל שנתיים תהיה 600 יחידות בינלאומיות. אלא שתיסוף זה קיים בישראל באופן חלקי ביותר.
מגיפת הקורונה הופיעה בסופו של חורף ארוך וקשה בישראל, עם שפל בויטמין D שמקורו העיקרי בחשיפה לשמש. שפל זה נמשך מעבר לתנודה העונתית הרגילה וזאת בגלל הסגר. כאשר יש מעט מאוד מזונות מועשרים בויטמין D יש הגיון במתן ויטמין D כתוסף ובכמות מוגברת למשך מספר שבועות.
בנייר העמדה צוין שב-12 באפריל הומלץ במסמך רשמי של משרד הבריאות על ידי פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד, על מנה יומית של 1,000-800 יחידות למשך מספר שבועות. קבוצת מומחים לתזונה ומטבוליזם שכלל את פרופ' סופיה איש שלום, פרופ' אהרון טרואן ופרופ' Dawson Bess, הציעה ב-5 באפריל למשרד הבריאות להמליץ בדחיפות על תיסוף של האוכלוסיה הרחבה במינונים של עד 2,000 יחידות ויטמין D ביום.
"להערכתנו", ציינו מחברי נייר העמדה, "למרות היעדר ביסוס מחקרי, מומלץ לתת לילדים, החל מגיל שנה, תוספת של ויטמין D במינון של 1,000 יחידות ליום למשך שישה שבועות".