רמות הורמוני מין בדם והסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט

אדנוקרצינומה של הוושט נפוצה יותר בגברים. הורמוני מין עשויים לספק הסבר אפשרי לכך, אך דרושות ראיות נוספות על מנת להוכיח השערה זו. מחקר זה בדק כיצד רמות הורמוני מין בסירקולציה משפיעות על הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט.

מדובר במחקר מקרה בקרה שהתבסס על עוקבה נורווגית פרוספקטיבית (Janus Serum Bank), הכוללת 244 מטופלים ממין זכר עם אדנוקרצינומה של הוושט ו-244 בקרות – גברים שהותאמו לגיל המקרים. החוקרים בחנו את הקשר שבין רמות 12 הורמוני מין בסירקולציה טרם האבחנה לבין הסיכון לפתח אדנוקרצינומה של הוושט באמצעות רגרסיה לוגיסטית מותנית. בנוסף לכך הם ערכו מטה-אנליזה של השפעה-מקרית (random-effect) ששילבה את הנתונים עם מחקר פרוספקטיבי דומה שבדק 5 הורמוני מין.

החוקרים מצאו יחס סיכויים נמוכים יותר לאדנוקרצינומה של הוושט במטופלים עם רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון ביחס למטופלים עם רמות נמוכות יותר (יחס סיכויים 0.44, רווח בר סמך 95% 0.22-0.88). גורמים מגנים נוספים היו יחס גבוה של טסטוסטרון לאסטרדיול (יחס סיכויים 0.37, רווח בר סמך 95% 0.19-0.72) ורמות גבוהות של הורמון מחלמן (LH) (יחס סיכויים 0.50, רווח בר סמך 95% 0.30-0.98). התוצאות תוקננו לעישון טבק ולפעילות גופנית. הקשרים הללו נחלשו מעט לאחר תקנון למסת גוף (BMI) (יחס סיכויים 0.56, רווח בר סמך 95% 0.27-1.13 עבור טסטוסטרון; יחס סיכויים 0.46, רווח בר סמך 95% 0.23-0.91 עבור יחס טסטוסטרון לאסטרדיול; יחס סיכויים 0.55, רווח בר סמך 95% 0.29-1.08 עבור הורמון מחלמן)

לא נמצא קשר מובהק בין רמות גלובולין קושר הורמוני מין (sex hormone–binding globulin), דהידרו-אפיאנדוסטרון סולפט, הורמון משפעל זקיקים, פרולקטין, 17-OH פרוגסטרון, פרוגסטרון, אנדרוסטנדיון ובין אינדקס טסטוסטרון חופשי לבין הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט.

המטה-אנליזה הראתה קשר הפוך בין רמות טסטוסטרון לבין הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט (יחס סיכויים משוכלל עבור רבעון עליון מול תחתון 0.60, רווח בר סמך 95% 0.38-0.97), בעוד שלא נמצא קשר עבור אנדרוסטנדיון, גלובולין קושר הורמוני מין, אסטרדיול או יחס טסטוסטרון לאסטרדיול.

לסיכום, רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון בסירקולציה עשויות להפחית את הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט בגברים.

מקור: 

Xie, S.H. et al. (2019) the American Journal of Gastroenterology 115(2): 216-223