דעות

מקורונה לרפורמה, כי עד היום הזעקה לא נשמעה

מערכת הבריאות בישראל חייבת להיערך ליציאתה ההדרגתית ממשבר הקורונה אך הפעם לא לשגרה אלא לרפורמה אמיתית ועמוקה, ולנצל, ללא מורא, את חשיפת תחלואיה מחד ואהדת הציבור מאידך לקידומה של מהפכה

"במשך שנים רבות ניסו בכירים במערכת הבריאות, אנשי ציבור ונבחרים אחרים להרים קול זעקה. תמונת 'הקשישה בפרוזדור' הפכה חזות המצוקה כולה". צילום: אילוסטרציה

מערכת הבריאות בישראל פועלת במלוא הנחישות לטפל בחולים שלקו בקורונה ומתייצבת במלוא הדרה בחזית המאבק. המצוקות והפערים במערכת נחשפו במלוא עוזם כבר בתחילת המשבר הנוכחי. החסרים שנתגלעו והפערים שנחשפו אינם חדשים הם פועל יוצא של מדיניות סדורה ומכוונת, ארוכת שנים, של משרד האוצר. אותו משרד שקובע את הקדימויות, גם בבריאות.

מדיניות ההרעבה, עליה נכתב רבות, מיושמת בפועל תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים, מהדרישות ומקריאות עזרה מהשטח לאורך השנים. תמוהה מכל היא העובדה כי הקצאת התקציב למשרד הבריאות עומדת בסתירה לכל ההערכות והתחזיות, לאורך שנים, כי מערכת הבריאות בישראל עומדת בפני משבר, זה שכמעט לפתחו עמדנו בימים אלה.

גם כיום, כשהמצוקה כבר נחשפה וכשדברים חייבים להתממש לכדי פעולה, האהדה המופגנת למערכת הבריאות בישראל ולעובדיה וההבנה כי מצבה אינו בכי-טוב, לא באו לידי ביטוי בדיוני קברניטיה במהלך המשא ומתן הקואליציוני, בעיצומה של המגיפה

במשך שנים רבות ניסו בכירים במערכת הבריאות, אנשי ציבור ונבחרים אחרים להרים קול זעקה. תמונת "הקשישה בפרוזדור" הפכה חזות המצוקה כולה. ועדות בדיקה וחקירה חשפו את הפערים בין הקיים לנדרש ומבקרי המדינה, לדורותיהם, חשפו והאירו אותם באור בוהק אם כי נוגה.

מחסור בכוח אדם, מחסור במיטות אשפוז, מחסור במיטות טיפול נמרץ, מחסור בדור המשך במקצועות קריטיים, תורניות ארוכות ורבות מידי למתמחים, פערים בין מרכז לפריפריה, פערים בין ישראל לעולם, ביטוחי בריאות כפולים ומופרכים, המתנה ארוכה לניתוחים, קריצה מפתה של הרפואה הפרטית לעובדים בציבורית ומה לא.

הקצאת משאבים ל"מבצעים" (מענקים לרופאים בפריפריה, תקציב למבצע קיצור תורים, רכישת מכשירי MRI, גם כן לבתי החולים בפריפריה וככלי הסברתי של משרד הבריאות לפועלו למיגור המצוקה) אינם יכולים להיחשב כפתרון למערכת שבבסיסה לוקה ובארגונה מקרטעת.

למרות הקשיים הרבים במערכת, מתגאים קברניטי המדינה, בצדק רב, באיכותה.

מקצוענות הצוותים הרפואיים, התגייסותם הבלתי מסתייגת באירועים חריגים ונכונותם לעבוד ב"תנאי הרעבה" אינם יכולים לשמש עוד מטבעות לשון לאיכותה של המערכת.

אירוע הקורונה מלמד כי ההשוואה של המערכת הבריאות הישראלית למדינות ה-OECD אינה כסות הכל שכן כל מדינות ה-OECD, למרות העושר היחסי של מערכות הבריאות שלהן, קרסו בזו אחרי זו. האירוע העולמי הנוכחי מלמד גם שעמידה ביעדי (joint commission international)יJCI, סטנדרט בינלאומי למערכות בריאות, אינה ערובה לחוסנה של מערכת רפואית. מרכזים רפואיים רבים שעמדו בסטנדרט הבינלאומי הזה והשקיעו כסף רב בהתכוננות לקראתו קרסו בזה אחרי זה.

בסיום משבר הקורונה, בארץ ובעולם, יעסקו אנשים, חברות, מדינות וגורמים רבים אחרים בהסקת מסקנות, שינוי ערכים, שינוי מגמות והתאמת יעדים. גם מערכת הבריאות בישראל חייבת להיערך לקראת יציאתה ההדרגתית ממשבר הקורונה אך הפעם לא לשגרה אלא לרפורמה, אמיתית ועמוקה, ולנצל, ללא מורא, את חשיפת תחלואיה מחד ואהדת הציבור מאידך לקידומה של מהפכה, לא פחות, בשירותי הבריאות בישראל.

אהדת הציבור למערכת הבריאות בארץ בימים טרופים אלה חיונית להצלחת הרפורמה שכן במשך שנים רבות זעקת מערכת הבריאות על חולייה נפלו על אוזניים ערלות.

למרות שנושא הבריאות היה חשוב ותקשורתי במהלך הבחירות, שלושתן, כשהמועמדים לכתר ביקשו לקושש קולות ורקמו מצג שווא כי הבריאות תהיה היהלום שבכתר, הבריאות, כעת, לא זוכה לעדנה

גם כיום, כשהמצוקה כבר נחשפה וכשדברים חייבים להתממש לכדי פעולה, האהדה המופגנת למערכת הבריאות בישראל ולעובדיה וההבנה כי מצבה אינו בכי-טוב, לא באה לידי ביטוי בדיוני קברניטיה במהלך המשא ומתן הקואליציוני, בעיצומה של המגיפה.

למרות שנושא הבריאות היה חשוב ותקשורתי במהלך הבחירות, שלושתן, כשהמועמדים לכתר ביקשו לקושש קולות ורקמו מצג שווא כי הבריאות תהיה היהלום שבכתר, הבריאות, כעת, לא זוכה לעדנה.

רפורמה בבריאות היא חובה. ראוי כי "פעמוני הקורונה" יעירו את נבחרנו. אם לא יתעוררו, אולי, הציבור, שלמד להוקיר את עבודת צוותי הרפואה, לא ייתן להם לשכוח.

נושאים קשורים:  פרופ' יורם קלוגר,  נגיף הקורונה,  מערכת הבריאות,  רפורמה,  אשפוז במסדרון,  קורונה,  דעות,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
27.04.2020, 18:25

אני מברך על קריאתך לרפומה עמוקה לטובת מערכת הבריאות בעת הזאת. אולם צורם לי דבר אחד ואני מקווה שתהיה כנה ברגעי האמת ועמיתיך הבכירים גם כן.
בתור רופא צעיר במחלקתך שמעתי אותך אומר לא פעם על חוצפתם של המתמחים שמבקשים לקצר את אורך התורנויות שלהם. כעת אתה משתמש בנו ובאורך התורנויות שלנו כדי להצדיק את חוליי המערכת.
אנא ממך, פרופסור מכובד, אל תשתמש בנו אם אין בכוונתך לעזור לנו. אין מקום להמשיך ולהעסיק רופאים צעירים במשך 26 שעות רצופות ויותר. זה לא חוקי, לא מוסרי ולא אנושי. מעבר לפגיעה הבריאותית והנפשית בנו המתמחים.
בבקשה, נצל את מעמדך הרם בתקופה הקרובה ותעזור לנו לתקן עוול נוראי של עבדות המתמחים במערכת.
תודה מראש
מתמחה מודאג

אנונימי/ת
27.04.2020, 19:15

פרופסור קלוגר, איש ישר ותם, רופא חרוץ ואדם טוב מאוד. ועדיין, עדיין גם במחלקתו יש מומחים ש"אוכלים מהצד" במערכת הפרטית- אסותא לב המפרץ, בית חולים אלישע וכשהמטופל מסתבך מביאים לרמב"ם כדי שהמתמחים יטפלו. ואצלו המצב עוד טוב וברמב"ם בכלל המצב עוד טוב. אז אנא, על תנצלו את המתמחים גם בעבודה וגם אחר כך במדיה.

תודה למתמחה המודאג.
מעולם לא ראיתי בתקופת התמחותי עבדות, במנהל מחלקתי שליט או עריץ או בבית החולים בו עבדתי- כלא. צר לי כי תחושתך היא שהמתמחה הוא עבד וההתמחות משולה לעבדות. עד היום אני רואה בפרק התמחותי פרק יפה ומשובח בחיי המקצועיים. בחרתי ברפואה ואני בטוח שגם אתה, מתוך ידיעה ברורה לאורח החיים המלווה את המקצוע ובוודאי הקשיים האישיים והמשפחתיים העלולים להתלוות לבחירתי. בדעה צלולה בחרתי ברפואה וכך גם אתה. איני מנצל מתמחים ובוודאי לא את מצוקתם בנושא ההתמחות בכדי להצדיק רפורמה. לדעתי בנושא זה שנינו באותו צד של המתרס, לפחות אני. משמעותה של תורנות בת 26 שעות מוכר לי היטב. להזכירך, ובוודאי שמעת אותי מתאר תקופה אחרת בישיבות במחלקתי, אני שייך לדור רופאים שבצע תורניות שנמשכו לעיתים 48 שעות רצופות ובהמשכן עוד יום עבודה מלא... בבואנו לדון על קיצור משך התורניות (שלא כדבריך, מעוגן בחוק), יש להציב במשוואה דברים נוספים למאוויי המתמחים (מוצדקים ככל שיהיו)- המשכיות הטיפול, אחריות על החולה, הכשרת המתמחים, רכישת מיומנויות קליניות וטכניות ועוד. במתכונת העבודה הנוכחית ובתנאים היום בבתי החולים, אין בליבי ספק שקיצור תורניות יפגע פגיעה מרה בהכשרת המתמחים. במדינות רבות בעולם, בשל עובדה זו, האריכו את ההתמחות....!!!. איני בטוח שהמתמחים בארץ יסכימו להאריך את התמחותם, הארוכה ממילא, יחסית למקומות אחרים בעולם (בסקר שערכנו תשובת מתמחינו לשאלה ספציפית זו הייתה- לא!!!). בוודאי גם שמעת, בדיוני המחלקה, כי בחישובים ובהנחה שנקצר את התורניות ללא רפורמה אמיתית (כך בכירורגיה כללית) ישהה מתמחה במחלקת האם שלו 26 חודשים בלבד(...). אין ספק שקיצור תורניות, ללא דיון מעמיק בנוסחה ובמודל, במבנה הנוכחי, תהרוס את מבנה ההתמחות שהיום, בישראל, מכשירה מנתחים מצוינים. הרפורמה לה אני מתייחס ברשימתי עוסקת בקיצור משך הסטג', בקיצור משך ההתמחות, בתבנית התמחות מבוססת הישגים ועוד- הכל לטובת מתמחים וממש לא דרך ניצול רצונם או מצוקותיהם בעניין משך התורנות, לטובת הדיון!!!

27.04.2020, 19:19

אין ספק שרפורמה /תיקון גדול נחוץ לשיקום מערכת הבריאות כולה כולל רפואה קהילתי עם טיפול והשגחה רפואית בבית החולה וכמובן הגדלת תקני כוח אדם רפואי ,סיעודי , פיזיותרפי , מנהלי וכו בקהילה ובבתי החולים והקמת בתי חולים נוספים והגדלת מספר הסטדנטים לרפואה וסיעוד ויפה שעה אחת קודם.

אנונימי/ת
28.04.2020, 08:02

פרופ' קלוגר העלת חיוך (מר) על שפתי...

אנונימי/ת
28.04.2020, 11:30

קיצור התורנויות לא ישפר את רמת ההתמחות.
יש לתכנן רפורמה במערכת ההתמחות. לבטל את מדעי היסוד ולהוסיף 6 חודשים חשובים להתמחות הקלינית. מחלקה ומתמחה שיחפצו לעסוק גם במחקר בסיסי (יבורכו) יוציאו מתמחה לשנה שלמה של מחקר. בשנה ניתן כבר להקים או להשתלב במערכת מחקרית טובה ולעסוק במחקר גם לאחר סיום שלב ההתמחות. לאסוף חומר מתיקים במשך 6 חודשים לא תורם כלום לרמת הטיפול בחולים ולעצמאותו של הכירורג הצעיר. יש להקים סדנאות של פעולות כירורגיות מיד בתחילת ההתמחות. אין צורך שאת הפעולות הראשונות של לפרסקופיות, שימוש בסטפלרים וכדומה יבצע המתמחה הצעיר על חולים. אני משוכנע שלא נאפשר למתמחה לבצע פעולות אלה לראשונה בחייו על בני משפחה של כירורגים ממחלקת המתמחה.

28.04.2020, 15:03

מסכים לחלוטין עם הנאמר בכתבה.
המערכת הורעבה וזולזלה משך שנים רבות. אגב גם בדברים שאינם כרוכים בעלות כמו ביחס מזלזל למסיימי סטאז׳ שלוקח למשרד הבריאות חודשים להוציא להם רשיון רופא למרות חסר ברופאים.
חסר מיטות חסר קיצוני במיטות טיפול נמרץ ובאיוש והעדר תקנים מספיקים למתמחים.
ראוי שיאומצו גם מדדי איכות להערכת תפקוד משרד הבריאות.

29.04.2020, 03:13

יפה דרשת פרופ' קלוגר. מחזק את דבריך.
קול רם וצלול יש להמשיך ולהשמיע מעל כל במה, כי המערכת מורעבת, והטיפול זולג החוצה מהמערכת לכיסויים פרטיים למי שידו משגת, ובקרב הרופאים אל קליקות סגורות של אלה הקרובים לצלחת.
1. לעניות דעתי יש להטיל מס על שירותי בריאות פרטיים (הן על המשלמים והן על המקבלים) ולהעביר את ההכנסות לטובת המערכת הציבורית, ובראשה אלה שנפגעות מההרעבה הממושכת.
2. אין לשכוח את אחריותנו כרופאות ורופאים, ומנהלות ומנהלי מחלקות, ומנהלי ומנהלות בתי חולים על כך שהאגו ותחרות היוקרה מובילים החלטות שלעיתים אינן מיטיבות עם ציבור המטופלים/ות. כפילות אחריות בין מחלקות, כולל בבית החולים שלך שמובילה לתחרות על מטופלים, כפילות מחלקות מקצועיות באותה עיר כבעירך מכבידה על המערכת במקום לקדם אותה לטובת ציבור המטופלים.
3. אין לשכוח את אחריותנו כרופאים על לימוד הדור הבא, ולדעתי בעוד תנאי ההתמחות יכולים ללא ספק להשתפר, הרי שאם המתמחה יקבל/תקבל לימוד חוויתי ואמיתי, מנטורינג אישי וצמוד, הכרוך בשיפור מתמיד ביכולותיו/ה ועצמאותו/ה - נראה שיפור ניכר בשביעות הרצון של המתמחה, והדרישה לתורנויות נסבלות יותר תהיה פחותה.
תודה על דבריך והלוואי שנראה אותך בקרב מקבלי ההחלטות הבכירים במערכת.

מדהים הסילופים בהם אתה משתמש על מנת להצדיק את העוול הנורא בו אנשים עובדים 26 שעות ברצף בטיפול בבני אדם אחרים.
1. באיזו מדינה בעולם הוארכה ההתמחות בשל כך? בארה"ב, שם אורך התורנויות דומה, עושים התמחות קצרה בשנים מאשר בארץ.
2. במחלקה שלך - כמו במחלקות רבות אחרות - מי שמאיישים את התורנויות במחלקה הן סטאז'רים ותורני חוץ - שאינם מכירים את החולים, ביותר במחצית מהחודש. המתמחים שלך זמינים באופן חלקי עד אפסי אליהם מהמיון. העברת המקל הוא שקר כבר נתקף וקוצץ מכל כיוון, והטיעון הזה אפילו לא מועלה ע"י המאמרים הרציניים בתחום. הפצה של הנושא הזה כאילו זה פוגע בחולים - ללא כל גיבוי עובדתי/מדעי נמאס.
3. אכן קיצור תורנויות צריך לבוא עם מודל מתאים.
אתה, ממנהיגי המערכת, ומי שחווה את העול הזה בעצמו צריך לדרוש באופן ברור לקצר תורנויות, עם התאמת ההתמחות והמערכת לחיים נורמלים של מתמחים.
4. איפה הזעקה למען המתמחים והמתמחות אחרי שהתפרסמו מחקרים על יותר הפלות עקב שעות עבודה ארוכות, יותר מקרי שבץ, יותר מתח נפשי, גירושים ותאונות דרכים?
5. אגב, איך המתמחים שלך חוזרים הביתה מהתורנות? ברכב?

אשמח לתשובתך.

אנונימי/ת
29.04.2020, 20:50

מסכים עם כל מילה של דר. נפתלי, ומוסיף:
מסורת 26 שעות תורנות דומה למסורות ״זובור״ המקובלות ביחידות צבאיות שונות. פשוט מסורת לא אנושית, לא מקצועית (מי רוצה שיטפל בו רופא שעבד רצוף יותר מ 20 שעות?!)ולא חוקית. המסורת נשמרת ע״י רופאים עתיקי מחשבה , כשמשרד הבריאות תמך בדחיית עתירה לבג״צ בהחלטה לא אנושית שנוגדת חוקי עבודה בסיסיים.
• בנושא הרפורמה הנדרשת- הכל נכון, אלא שרפורמה כזו דורשת השקעה עצומה. במודל ״ השמיכה הקצרה״, גם הפעם, יהיה רצון, אך לא יכולת... הלוואי ואתבדה!

תודה יונתן נפתלי על תגובתך. ההתמחות באנגליה הוארכה וכך גם בגרמניה. המאמרים מארה"ב מלמדים שהמתמחים המסיימים שם חסרים במיומנויות בסיס והמנטליות של עובדי משמרות, כך בהגדרתם!! פוגעת ...
המתמחים שלי פועלים על פי חוק ורשאים לעזוב בתום התורנות. מרביתם מעדיפים להשלים משימות לפני יציאתם הבייתה, ממש לא בכפייה. קיצור תורנויות לא יכול לבוא רק מהטעם שכך רוצים המתמחים. השינוי יבוא רק כשבמשוואה יוצבו כל הקבועים וכל המשתנים. במשוואה יופיעו גם הכשרת המתמחים, מספר הניתוחים שעליהם לבצע, אחריותם על חולים ועוד...
ודרך אגב...
במחלקתי בכל לילה נשארים 4 מתמחים וסטגר אחד. הכונן מופעל בכל לילה וכך כונן הטראומה...כונן המחלקה נקרא לעיתים קרובות לסייע...וכך גם מנהל המחלקה(זה אני). המצב המתואר כי המיון והמחלקה ניתנת בידי סטגרים ותורני חוץ אינה נכונה, מניפולטיבית וחסרת אחריות. באף מחלקה כירורגית בארץ תיאורך אינו תקף...ואם באמת תורני חוץ הם מבצעי התורנות הרי מה לך להלין על אורך התורנות???

אנונימי/ת
04.05.2020, 21:30

פרו'פ יקר. זאת בעיה מאוד גדולה שאתה מודה שהמתמחים במחלקתך נשארים לאחר תורנות להשלים משימות על חשבון הזמן שלהם. כמישהו שגדל במערכת ובבתי חולים בצפון שמעתי לא פעם מנהלי מחלקה כמוך מבקשים מהמתמחים ללכת להחתים שעון נוכחות ולחזור לאחר מכן להשלים משימות. זאת עברה על החוק!!! זה לא מוסרי לא אתי ולא מקצועי. ולהעביר מסר שזה מצופה מהמתמחים שאתה מחפש פסול. הבעייה של המערכת והנחיצות ברפורמה היא שהצעירים נתמכים על ידי הדינוזאורים שלא מצליחים לשנות דפוס מחשבה נוקשה. אנחנו לא בצבא ולא חיילים והיחס כלפינו משפיל, והמערכת תיוותר עם מעטים שמוכנים להקריב יותר מבריאותם. חבל שלשם אתה לוקח את המערכת. אם זו הרפורמה שאתה מתכנן למתמחים שנושאים על כתפם 2/3 מהרפואה הציבורית, תחדול. ותאפשר למתמחים לקחת אחראיות על חייהם האישיים והמקצועיים. הרי כמנטורים עבורנו נכשלתם מזמן, וגם אם ההתמחות תהיה 100 שנים היא לא תהיה יעילה ליצור מנתחים ורופאים מעולים. הסתכלו במראה הבכירים ותחשבו בגמישות מחשבתית על העובדים הצעירים