קורונה בישראל

מודל חישובי חדש עפ"י מספר מיטות טיפול נמרץ מוכיח: הסגר בישראל מיותר

מומחים מהאוניברסיטה העברית ניתחו נתוני אמת מישראל וממדינות נוספות ומציעים מתכונת לניהול המשבר ללא סגר ו"מבלי להרוס את הכלכלה"

מחלקת מונשמים במרכז הרפואי זיו. מי ישלם על המיטות? צילום: דוברות בית החולים

מודל חישוב שונה מזה שבו נעשה שימוש עד כה לצורך ניהול משבר הקורונה בישראל, המבוסס על "חישוב צריכת מיטות לטיפול נמרץ בחולי הקורונה", הוכן בידי שלושה בכירים מהאוניברסיטה העברית בירושלים והועלה לאתר הרשת העולמית Arxiv שבין השאר עוסקת במחקרי מתמטיקה רפואית.

את המודל החישובי בנו פרופ' דודי גרשון ופרופ' אלכסנדר ליפטון, שניהם מהפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית – מומחים בתחום הפיננסים ובטכנולוגיה פיננסית (Fintech) והאפידמיולוג פרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "הסגר היה מיותר ובוודאי שאין כל צורך בהמשך מדיניות הסגר"

במודל המדוקדק נעשה חישוב של שימוש במיטות טיפול נמרץ ובחדרי האשפוז בבתי חולים. המודל מתייחס לכל שלבי המחלה וכן מפריד בין אוכלוסיות שונות על פי הפגיעות למחלה, מאפיינים התנהגותיים, צפיפות מגורים ומאפיינים נוספים, ומחשב את מהירות ההידבקות באוכלוסיות השונות, התפוסה הכוללת בבתי החולים ומספר החולים השוהים בטיפול נמרץ. מודל זה נועד להציג מתכונת לניהול משבר הקורונה "מבלי להרוס את הכלכלה", הדגישו מחברי הדו"ח המפרט את המודל החישובי שיצרו.

פרופ' לוין: "הטלת סגר על האוכלוסיה היא שיטה שהיתה נהוגה עוד בימי הביניים. היא יכולה לבלום התפשטות נגיפית אך המחיר של סגר מתמשך בימינו אלה הוא קטסטרופלי על פי כל קנה מידה: החל מאבטלה במימדי ענק, דכאונות, אלימות במשפחה, פגיעה בבריאות, צריכת סמים ובהמשך הרס הכלכלה שגורם לגירעון כל כך עצום שבמשך שנים ימשיך להכביד על המשק.

"השאלה הבסיסית היא אם בכלל יש צורך בסגר כללי על כל האוכלוסיה או שזו פעולה שמפעילים ממשלים מאוחר מדי, כשהמגיפה כבר ממילא מפושטת. האם אפשר להימנע מסגרים על ידי נקיטת צעדים מחמירים פחות לשם צמצום ההתפשטות? ואם כבר הוטל סגר, האם בשלב זה הנתונים בפועל תומכים בהמשך הצעדים המחמירים החונקים את הפעילות הכלכלית, או שמדובר בהחמרה מיותרת של מקבלי ההחלטות שהמחיר הכלכלי, החברתי והבריאותי לכך, כבד מנשוא?".

פרופ' לוין הוסיף: "חדשות לבקרים אנחנו שומעים שמטרת הסגר היא 'לשטח את העקומה' - או במילים פשוטות: לגרום לכך שהעומס על בתי החולים לא יעבור את סף מספר המיטות הקיימות במדינה. במקרה של מגיפת קורונה, העומס נמדד על פי מספר המיטות ביחידות טיפול נמרץ בבתי החולים שבהן מכשירי הנשמה מיוחדים".

המודל כויל, כך הודגש בדיווח, בעזרת נתוני אמת מתוך מחקרים חדשים על נגיף הקורונה שהתפרסמו באחרונה בכמה מדינות שמסרו את נתוני ההידבקות, אשפוז ומקרי מוות, וכן מידע על קצב ההדבקה במצבים שונים.

על פי המחקר החדש, הוסיפו מחברי הדו"ח, "אם מדינה כמו ישראל תנקוט בצעדים לצמצום ההתפשטות שאינם סגר -  כדוגמת ריחוק פיזי ככל האפשר, תוך המשך היציאה לעבודה, בידוד חולים ומעקב הדוק אחרי המגעים שלהם, שמירה על היגיינה אישית לרבות שימוש במסיכות, וצעדים מחמירים יותר עבור האוכלוסיה שבסיכון גבוה - אזי כמעט תמיד לא יהיה צורך בסגר כללי על כלל האוכלוסיה".

"האוכלוסיה ברמת סיכון גבוהה ממילא מודעת לסכנה ולצורך שלה להישמר יותר מהאוכלוסיה שבסיכון נמוך", הוסיף פרופ' לוין. "מובן שבדיקות תכופות הן יתרון עצום המאפשר לקיחת שולי ביטחון רחבים אף יותר, אך הנחת המודל שלנו היתה שיש, למרות הכל, מגבלות על היקף הבדיקות".

אחת ממסקנות המודל היא שבמדינות שבהן מספר המיטות לטיפול נמרץ עבור חולי קורונה גדול מכ-60 מיטות למיליון תושבים - תלוי ביחס שבין שתי קבוצות האוכלוסיה ורמת ההיענות להנחיות - אפשר היה להימנע מסגר מלא. לעומת זאת, אשר מספר המיטות בטיפול נמרץ עבור חולי קורונה קטן מדי - כלומר פחות מכ-60 למיליון - אזי ייתכן רק סגר זמני על האוכלוסיה שבסיכון גבוה, אבל בכל מקרה הכלכלה תמשיך להתקיים ללא מעצורים.

"כשמזינים למודל הזה את הנתונים המצטברים במדינת ישראל, מתגלה שגם לפי ההנחות הגרועות ביותר, ללא סגר, יהיה צורך בלא יותר מ-600 מיטות בטיפול נמרץ עבור חולי הקורונה", אומר פרופ' לוין. "בישראל היו לפני המשבר, כך נמסר רשמית, כ-2,000 מיטות לטיפול נמרץ וכעת יש בה כ-3,000. משמעות הדבר היא שהסגר היה מיותר ובוודאי שאין כל צורך בהמשך מדיניות הסגר, כך שניתן להסתפק מעתה במדיניות שקולה ואחראית המאפשרת לחיים להימשך, תוך צמצום המגעים ההדוקים והסיכון להדבקה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון".

לדבריו, ניתן לבחון את תוצאות המודל הזה על מדינות כמו שוודיה, סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה. "בכל המדינות הללו לא הונהג סגר ומערכת הבריאות לא התקרבה לקצה היכולת שלה, למרות שבכולן מספר המיטות בטיפול נמרץ למיליון תושבים קטן בהשוואה למצב בישראל.

"הוכחה נוספת היא שעל פי מכון גרטנר, קצב ההדבקה בישראל שהיה גבוה כשהמחלה פרצה בארץ - מקדם ההידבקות עמד על 3.0 ב 9 במארס - ירד דרמטית בעקבות המודעות למאפייני המחלה, התנהלות התושבים והזהירות שנקטו מרביתם עוד לפני תחילת הסגר. ב-22 במארס כבר דווח שמקדם ההידבקות ירד ל-1.3.

"מאז תחילת הסגר, הירידה בקצב ההדבקה התמתנה מאוד וככל הנראה איננה קשורה בסגר עצמו אלא בצעדים המשמעותיים האחרים ובעיקר בשינוי ההתנהגות שנקטה האוכלוסיה", אומר לוין.

ומה עם מדינות כמו איטליה, ספרד וארה"ב שבהן הונהג סגר כללי ולמרות זאת היו בהן אלפי מתים? על כך השיבו מחברי המודל: יש לכך הסבר כפול: ראשית, מספר המתים משפעת עונתית במדינות אלו הוא גבוה, בין היתר בשל הרכב האוכלוסיה. שנית, כאשר הונהג הסגר, ככל הנראה מספר הנדבקים כבר היה עצום ולפני כן לא ננקטו צעדים פחות מחמירים שהיו יכולים לצמצם משמעותית את מקדם ההידבקות.

פרופ' גרשון, פרופ' לוין ופרופ' ליפטון קוראים לבחינה שיטתית של מקרי המוות הנגרמים על ידי צעדי הסגר, בטווח הקצר והארוך. "בחינה שכזאת", הם אומרים, "עשויה להראות שגם מבחינה בריאותית גרידא, הגידול במקרי המוות הקשורים לסגר עלול להיות רב ממספר מקרי המוות הקשורים לקורונה. כך ניתן לראות תופעה מקבילה ל'יאטרוגנזיס' ברפואה - שבה התרופה, גרועה מהמחלה עצמה, והרי הכלל הראשון ברפואה הוא 'קודם כל אל תזיק'.

"לאורך כל תקופת המגיפה וגם כיום", מסכמים החוקרים, "לצורך קבלת החלטות מושכלת בבריאות הציבור, יש לקבוע את הפרמטרים לקבלת ההחלטות, לבחון אותם על סמך נתוני אמת, לפרסמם לציבור בזמן אמת ולנקוט במדיניות מבוססת ראיות".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  פרופ' חגי לוין,  פרופ' דודי גרשון,  פרופ' אלכסנדר ליפטון,  מיטות טיפול נמרץ,  מודל חישובי,  חדשות,  סגר,  קורונה
תגובות
 

קשה להבין את ההגיון שמאחורי הטענה: אם המחלה גורמת למספר מתים גדול בהדבקה המונית (כמו באיטליה וספרד) הרי שהיא תדרום לכך גם לשיטתם של הפרופסורים המכובדים, רק על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אולי כבר עדיפה גישתו הכנה של פרופ' לס אשר אומר בגלוי "בואו נקריב אותם?" דבר נוסף, הפרופסורים מתעלמים מ"תרופות" אחרות למגפה, כמו למשל העקרונות שמציע New England Complex Systems Institute

נכון

ביטליה, ספרד וארצות הברית הסגר היה מאוחר!