קורונה בישראל

למערכת הבריאות בישראל יכולת להעניק תמיכה טובה יותר מרוב מדינות אירופה

מממצאי מחקר השוואתי שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה עולה כי יכולת הטיפול בחולים הקשים והמונשמים טובה יותר בישראל לעומת זו במדינות ה-OECD ואירופה

"תפקוד מערכות הבריאות הנוכחיות תלוי בתפקוד הרופאים. הרופאים מתפקדים כיום מתוך שליחות ואתוס, שספק אם יחזיקו מים לאורך זמן". צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

מחקר השוואתי שבוצע במרכז הבינתחומי בהרצליה ובו נעשתה השוואה בין נתוני תחלואת הקורונה בישראל לבין נתונים דומים ממדינות ה-OECD רלוונטיות בהתאם לגודל האוכלוסיה, סיפק ממצאים מעודדים.

במחקר, שעליו דווח אמש בחדשות ערוץ 12, נמצא שאוכלוסיית ישראל היא צעירה בגילה יותר בהשוואה למדינות אירופה הרלוונטיות. כיוון שידוע היום שהנגיף קטלני יותר באוכלוסיות מבוגרות, נתון זה פועל לטובת ישראל.

כמו כן מצא המחקר שיכולתה של מערכת הבריאות בישראל להעניק תמיכה ראשונית לחולים טובה הרבה יותר ביחס למדינות הרלוונטיות וה-OECD. בנוסף, כיוון שיש עתה פחות לחץ על בתי החולים, יכולת התמיכה בחולים הקשים והמונשמים טובה יותר בישראל.

שלושה נתונים חשובים אלה, כך דווח, הביאו את עורכי המחקר לגבש צעדים שלדעתם יש לנקוט: תחילה, יש לפתוח את המשק תוך הפרדת גילאים ואזורים נגועים. בהמשך יש לחדש את הלימודים בכיתות הנמוכות.

מחברי דו"ח המחקר מדגישים את הצורך בשיתוף הציבור בלוח הזמנים של המהלכים הצפויים ובמחיר שיהיה צריך לשלם אם יעדים אלה לא יושגו. במיוחד מדגישים מחברי המסמך, שיתוף הציבור יביא לירידה בחרדה, שאינה טובה לבריאותם של האזרחים ולחוסן הכלכלי של המדינה.

לדו"ח זה שפורסם דווקא עתה יש חשיבות רבה משום שבימים האחרונים מתקבל הרושם שרבים בציבור מאבדים את האמון במקבלי ההחלטות וגורמי מקצוע המעורבים בקביעת המדיניות בנושא הקורונה לא מרוצים מהתנהלות הציבור. התחושה היא שרבים באוכלוסיה החלו להתנהג כאילו "בא הקץ לימי הקורונה" ורואים זאת בהתנהלות הציבור ברחובות הערים: אי שמירה על ריחוק חברתי וזלזול בחובה לחבוש מסיכת פה-אף במרחב הציבורי.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  מערכת הבריאות,  מונשמים,  OECD,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות