מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התנצל אמש (ד') פומבית מול מצלמת ערוץ 12 כלפי מנהלי בתי החולים על כך שהשתמע ממסמך שהועבר אליהם לפני כמה ימים, כי אי מילוי אחרי האיסור לבצע פעילות רפואית אלקטיבית – כפי שהורה משרד הבריאות – ייחשב כעילה לנקיטת הליכים פליליים נגד מנהלי בתי החולים.
עוד בעניין דומה
קודם לכן קיים המנכ"ל דיון ב"זום" עם מנהלי בתי החולים הממשלתיים וגם בו עלה עניין המסמך שהועבר אליהם לפני ארבעה ימים ובו תוזכרו כי חל איסור על פעילות רפואית אלקטיבית או פעילות שאיננה דחופה. במסמך נאמר כי אי היענות להנחיה זאת תיחשב כעבירה פלילית.
בהודעה הקצרה מדוברות משרד הבריאות על הדיון לא נמסרו עליו פרטים וגם לא נאמר דבר על אותה התנצלות. "לפני כשעה", כך לשון ההודעה, "קיימו מנכ"ל משרד הבריאות וצוות משרדו שיחה עם כלל מנהלי ומנהלות בתי החולים הציבוריים על המשך ההתמודדות המשותפת עם הקורונה. בראשית הפגישה הביע מנכ"ל משרד הבריאות את הערכתו ותודתו למנהלים ולצוותים הרפואיים אשר נמצאים בחזית ההתמודדות עם נגיף הקורונה.
"הישיבה עסקה בתרחיש הייחוס לאירוע הקורונה ועל הצעדים והפעולות שייעשו בבתי החולים לשם חזרה הדרגתית לשגרת פעילות בצל הקורונה. שיחות אלו לעדכון ולמידה הדדית ימשיכו באופן עיתי בהמשך".
כלפי מנכ"ל משרד הבריאות והצוות שלידו מושמעת ביקורת קשה על כך שהם מסתירים נתונים גולמיים ומספקים להם רק את הפרשנות שלהם. כמו כן יש ביקורת על כך שבר סימן טוב מרחיק מומחים שחולקים על דעתו.
ביקורת דומה הושמעה בכלי תקשורת שונים על ידי כמה מבכירי המומחים בתחום הרפואה והבריאות, ביניהם גם פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. בדיווח על כך הבוקר (ה') של עידו אפרתי ב"הארץ" נאמר כ"מידע חיוני על הקורונה איננו זמין לציבור, לשרים ואפילו לאנשי משרד הבריאות. גופים בודדים נחשפים לנתוני הגלם שאוסף המשרד ורובם אינם כוללים אנשי רפואה. לעתים נמנעת גישה גם מבכירי המשרד, המותחים על כך ביקורת: אין סיבה שלא לחשוף את המידע הזה - הוא לא סודי ולא פרטי".
מי שמציג את המידע למקבלי ההחלטות הם גופים מעטים שקיבלו גישה לנתוני הגלם של משרד הבריאות ובמערכת הבריאות רואים בכך "חלק ממדיניות העמימות והחשש מביקורת על ניהול המשבר" . כמו כן צוין שרוב הגופים שנחשפו לנתונים אינם ממשרד הבריאות או מערכת הבריאות. לא יושבים בהם אנשי רפואה, אפידמיולוגים או מומחים לזיהומים. גופים אלה - מל"ל, מכון גרטנר ומכון ויצמן – מיוצגים על ידי מתמטיקאים, פיזיקאים ואנשי מחשוב או כלכלה.
בעוד מנכ"ל משרד הבריאות נוהג להדגיש בדבריו לציבור את עניין השקיפות ושיתוף המידע, בפועל שיתוף המידע מוגבל ביותר וקיים מידור של גורמים שונים המלווים את המשבר מתחילתו. לא פורסמו סיכומי דיון של הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) ומישיבות בפורומים אחרים במשרד. בכיר בצט"מ התלונן שחברי הצוות אינם מקבלים מידע על התחלואה האמיתית באוכלוסיה, על ציוד המגן ומכשירי ההנשמה ואינם להם פרוטוקול העוסק בטיפול אחיד לחולי קורונה.
רק עתה ובאיחור רב הוקמה מערכת רישום לאומית לתחלואת קורונה בדומה לרישום למחלות אחרות שמנוהל בידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, אבל הנהלת משרד הבריאות התנגדה למתן גישה לנתונים גולמיים אלה לאותו גוף ורק בימים האחרונים הוסרה ההתנגדות אבל עדיין מתקיים דיון בנושא הנגישות לנתונים.
פרופ' תמי שוחט, לשעבר מנהלת המרכז לבקרת מחלות וחברת סגל בחוג לאפידמיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אמרה: "יש קבוצות חוקרים שמעוניינות לבחון את האלטרנטיבות, לבנות מודלים, להבין מה קורה - גם אם לא 'נקראו לדגל' על ידי הממשלה. מידע זה אמור להיות שקוף לכלל האזרחים. נתונים כמו כמה זמן עובר מהופעת התסמינים עד להנשמה, או מידע על מחלות הרקע אצל חולים בני 50 ומטה. מידע רב שאמור להיות קיים אבל לא נגיש עבורנו.
"נאלצנו", אמרה פרופ' שוחט, "להסתמך על מידע ממדינות אחרות, בלי להתייחס למאפיינים מקומיים. בנתונים גולמיים אלה נמצאות התשובות לכמה מהשאלות הקריטיות בתהליך היציאה מהמשבר".
כן עלו תהיות לגבי איכות וכמות המידע שאוסף משרד הבריאות. לפני ארבעה שבועות הופעל מערך "מרפאות זקיף" לאיסוף מידע מהקהילה, מקופות החולים בדומה למערך זה לשפעת ודלקת ריאות - אבל עד כה הצטברו בו רק מאות בודדות של דגימות ואין מספיק שיתוף פעולה בין הקופות למרכז לבקרת מחלות.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "זמן קצר לאחר התפרצות נגיף קורונה החל המשרד באיסוף מידע רפואי ואפידמיולוגי רלוונטי. בחודש האחרון, עם גידול במספר החולים, המידע הגיע למימדים גדולים מספיק המצדיקים פרסומו לציבור בכפוף לשמירה על פרטיות. אנחנו עמלים להכנת המידע לפרסום. איסוף המידע נעשה באמצעות חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס ובשיתוף קופות החולים ועוסק בתסמינים המנבאים התפרצות של קורונה. המידע נגיש לכל חוקר בסביבה מאובטחת".