מחקרים - נגיף הקורונה

השפעת הבידוד והסגר על ילדים: היפראקטיביות, הפרעות שינה ואי שקט

פרופ' אלי סומך, סגן נשיא האיגוד האירופאי לרפואת ילדים ומנהל אגף הילדים ב"מעייני הישועה", מציג מחקר בהובלתו שבחן את השפעת הבידוד והמצב המתוח של התפרצות נגיף הקורונה על ילדים

ילדה בסגר. צילום אילוסטרציה

מאמר המציג את השפעת הבידוד והמצב המתוח של התפרצות נגיף הקורונה על ילדים פורסם לאחרונה ב-JOURNAL OF PEDISTRICS. המחקר נעשה על ידי קבוצת חוקרים סינים בעיר שיאן בסין, בשבועיים הראשונים של פברואר, בעיצומה של התפשטות נגיף הקורנה בסין בהנחיה ובשיתוף פעולה של פרופ' אלי סומך, סגן הנשיא של האיגוד האירופי לרפואת ילדים ומנהל אגף הילדים בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, המטפל בימים אלה בילדים מבני ברק ובני משפחותיהם עם קורונה.

פרופ' אלי סומך. "הקושי העיקרי של ילדים ומשפחות בבני ברק הינו אי הוודאות הקשורה בתחושת הבידוד" (צילום: פרטי)

במחקר נבדקו הסתמנויות של 320 ילדים בגילאי 18-3שנים ששהו בהסגר ובבידוד באותה תקופה והממצאים העלו כי התסמינים העיקריים היו של היצמדות יתר להורים, הסחת דעת, אי שקט, חשש משאלות לגבי האפידמיה והפרעות שינה. הילדים שהיו בבידוד מחמיר בשל חשש לחשיפה הראו תסמינים חריפים יותר.

ילדים צעירים (בני 6-3 שנים) נטו להפגין תסמינים כמו היצמדות יתר להורים, וחשש מפני הופעת מחלה אצל ההורים ואילו ילדים מבוגרים יותר הראו יותר הופעה של הסחת דעת והיפראקטיביות ונטייה לשאול שאלות חוזרות על המגיפה.

לדברי פרופ' סומך, מחקר זה כמו אחרים שנעשו בתחום, מדגיש את הצורך בהתייחסות לצד המנטלי ולא רק הגופני של ההתפרצות. "רמה מסוימת של חרדה היא טבעית ואף חשובה כדי להקפיד על ההנחיות למניעת התפשטות המחלה, אבל יש צורך במניעת חרדה מוגזמת, כולל שימוש מוגזם ולא הגיוני באמצעים להמנעות מהידבקות".

פרופ' סומך: "אחד הצעדים החשובים והבסיסיים של ההורים על מנת לשמור על הבריאות המנטלית של ילדיהם הוא קודם כל טיפול בעצמם: הורה חרד ביתר משדר את זה לילדים ועלול 'להדביק' אותם בתחושה הזו. הורה רגוע יותר יוכל לדבר עם הילדים, להסביר להם על המחלה ועל המצב ברמה המתאימה לגיל הילד".

דבר נוסף שבולט אצל הילדים הוא הפרעה בשעות שינה ובדפוסי האכילה וכן שינוי בפעילות הגופנית. "חשוב לנסות לשמור על דפוסי שינה והרגלי אכילה סבירים ובמידת האפשר על סדר יום והימנעות מצריכה מוגזמת של חדשות ופרשנויות שונות על המחלה", אומר פרופ' סומך. ניתן ליצור דפוס של פעילות גופנית גם בתנאים המגבילים תוך שימוש באמצעי עזר כמו מוזיקה ושירה.

פרופ' סומך מדגיש כי ילדים יכולים לגייס את החוסן הנפשי והמנטלי על מנת להתמודד עם מצבי לחץ ולעבור בשלום ובביטחון את התקופה הזו, ולשם כך חשובה מאד ההדרכה, ההנחיה והעזרה של דמויות המפתח כמו הורים, בני משפחה, מורים, מטפלים ועוד.

"באגף הילדים במעייני הישועה", אומר פרופ' סומך, "נערכנו למצב כבר לפני מספר שבועות  מתוך ידיעה שה'צונמי' בדרכו אלינו כיוון שכיש התפרצות של מחלה זיהומית כלשהי  בין אם זו שפעת, חצבת או דלקת קרום המוח, היא תבלוט במיוחד בבני ברק. ההיערכות כללה  את הגברת המיגון: פנינו להנהלת בית החולים להגביר את מיגון הצוותים מעבר לדרישות הבסיסיות של משרד הבריאות. ההנהלה נענתה מיד והקצתה את המשאבים המתאימים. כבר בתחילת האירוע הצוות המטפל חולק לקבוצות קטנות העובדות במשמרות, תוך העדר מגע  ביניהם והוחל בגיבוש  פרוטוקולים מקומיים בנושא סיקור וטיפול  של ילדים ומלווים".

לדבריו, הקושי העיקרי של ילדים ומשפחות בבני ברק הינו אי הוודאות הקשורה בתחושת הבידוד. ההורים ומספר גדול של  ילדים מסתגרים ומצטופפים בדירה קטנה אשר אינה מאפשרת בידוד הולם. המטבח הופך לעתים קרובות כחדר שינה עבור אחד מבני הזוג ,כאשר בן הזוג השני נחשף או שהוא מאובחן עם קורונה.

מעבר לכך תוך כדי תקופת הבידוד מתחילים להופיע תסמינים מחשידים אצל בני משפחה אחרים ומאחר ואינם מורשים להגיע למעבדות  בעיר לביצוע הבדיקות, הם נאלצים להמתין שצוותי רפואה יגיעו אליהם. ההגעה הזו יכולה להימשך ימים רבים והתשובות לבדיקות עוד ימים רבים נוספים, כך שנראה שההסתגרות בבית נמשכת שבועות  רבים ולא נראה שיש לה סוף. המצב הבלתי אפשרי הזה מעלה את מפלס החרדה וחוסר האונים. אפילו פעולות פשוטות כמו הכנת אוכל  ורחצת הילדים מעוררות חשש ודאגה כי לא ברור מי חולה ומי עלול להדביק. החרדה ניכרת גם במשפחות שאינם בבידוד, ויציאה מהבית לצרכים חיוניים כולל לטיפול רפואי עלולה לעורר חרדה ואף אימה.

נושאים קשורים:  פרופ' אלי סומך,  נגיף הקורונה,  בידוד,  סגר,  רפואת ילדים,  בני ברק,  קורונה,  חדשות,  מחקר
תגובות