מערך נטילת בדיקות הדיגום לצורך אימות הידבקות בנגיף קורונה נכשל גם בשל הזמן הארוך מדי עד לפיענוח הבדיקה, העומד עתה על שישה ימים בממוצע. לא תיתכן הקלה בסגר לפני שתתאפשר קביעת אבחנה מלאה בתוך 48 שעות ועדיף יממה אחת בלבד, ועד שלא יבוצעו לפחות 17 אלף בדיקות יומיות. כך על פי דו"ח חדש שהוכן במכון גרטנר לחקר מדיניות בריאות שהוגש למשרד הבריאות ולמקבלי ההחלטות.
עוד בעניין דומה
הדו"ח שפרטיו פורסמו בעיקר ביומונים הכלכליים "דה מרקר" ו"כלכליסט" הצביע על כך ש"מערך הבדיקות, התחקירים ובידוד החולים לא הצליח עד כה לקטוע את שרשרת ההדבקה אלא באחוזים נמוכים – עד 20% בלבד. "יש לבצע קיצור זמנים משמעותי בהפעלת המערך ולצורך כך יש לבחון את הארגון שלו, להאיץ תהליכים ולהרחיב את מדיניות הבדיקות".
מחברי הדו"ח ציינו כי חיוני מהלך בדיקות מהיר מאוד. לפי הנתונים, הזמן מהופעת התסמינים עד קבלת תוצאות הבדיקה זינק בחודש האחרון משלושה ימים לשמונה ימים, או שישה ימים בממוצע. "אם זמן זה לא יקוצץ דרסטית, לא נצליח לעמוד בדרישות לצורך ההקלה בסגר. רצוי להגיע לתוצאות תוך כמה שעות מרגע פנייה של נבדק ולשאוף להגיע ל-48-24 שעות. בהתחשב במאפייני התפתחות המחלה אצל חולה, רצוי שהזמן הכולל יהיה קצר משמעותית משלושה ימים וחצי", הודגש בדו"ח מכון גרטנר.
בחלק אחר של הדו"ח נכתב כי פרק הזמן החולף מרגע ההדבקה ועד לאימות ההידבקות עומד כיום על למעלה מעשרה ימים וגם בעניין זה יש לפעול כדי לקצרו. אתגר קיצור הזמנים הוא החשוב ביותר עבור השלב הבא (של הכנה ליציאה מהסגר) ולא בהגדלת כמות הבדיקות".
מחברי הדו"ח הציעו להגיע למצב הזה כאשר יחל בשחרור הדרגתי של המשק מהסגר: זיהוי הנדבקים לצורך בידוד מגעים הדוקים שלהם יחייב 1,000 בדיקות יומיות ומעלה ופיענוח בתוך פרקי זמן מהירים מאוד; בדיקות לחוזרים מחו"ל שיפתחו תסמינים דמויי קורונה (1,400 ליום); ניטור שוטף של הצוותים הרפואיים (3,000 ליום); ניטור שוטף של עובדי בתי האבות והעובדים הסיעודיים (1,500 ליום); ניטור שוטף של עובדים חיוניים מרובי מגעים כמו קופאים בסופרמרקטים ובחנויות פארם, נהגי אוטובוסים (5,000 בדיקות ליום לפחות); מפתחי סימפטומים דמויי קורונה באוכלוסיה הכללית (כ-5,000 ליום); ובעת התפרצות מחודשת בין 1,500-2,000 בדיקות שיוקצו לתגבור זיהוי הנדבקים לצורך בידוד המגעים ההדוקים שלהם, על חשבון בדיקות הניטור השוטף או מפתחי הסימפטומים. בסך הכל – 17 אלף אלף בדיקות יומיות.
בנוסף יהיה צורך בחקירות אפידמיולוגיות מהירות ומדוקדקות, בהיקף של 50 ליממה, עם עלייה הדרגתית אפשרית עד לכ-200 במקרה של התפרצות מחודשת. מערך הבדיקות הקבוע חייב להיות גם לאחר מכן כ-10,000 בדיקות ניטור ביום.
צוות חוקרי מכון גרטנר סבור שיש לפסול על הסף את היוזמה של בדיקות המוניות אקראיות בגלל שיעורי הטעויות בהן, מה שמגביר את הנזק על פני התועלת.
הדו"ח מדגיש שיש להגיע למצב של שיעור הדבקה אפקטיבי (R-effective) – מספר האנשים הממוצע שחולה אחד מדביק את סביבתו –מתחת ל-1. "כשיעד זה יושג - פחות מ-1% - יהיה האות לשחרור כלל המשק וחזרה לשגרה מלאה".
ריחוק חברתי הביא לירידה בקצב ההדבקה מ-3-2.5 לכדי 1.6 בלבד לפני הטלת הסגר הכללי. שיעור ההדבקה במקומות עבודה מזערי. הירידה המשמעותית בקצב ההדבקה הושגה עקב הקפדה של שמירת מרחק של שני מטרים, שימוש במסיכות, היגיינה אישית, איסור על התקהלויות של מעל 100 איש, עידוד עבודה מהבית ובידוד כל הבאים מחו"ל.