דעות

האם "מחלות הרקע" אשמות? מדד השבריריות וההסבר השכיח למות החולה

עד כה לא הוכח כל קשר ישיר בין אף אחת מ"מחלות הרקע" לבין התחלואה בנגיף, ולכן אין בסיס לטענה שעצם נוכחותן היא גורם מסייע לחומרת המחלה או לתמותה

חולה מונשם. צילום: אילוסטרציה

כשיגיע היום ונתחיל לסכם את כל הדברים החדשים שלמדנו בעקבות מגיפת הקורונה, מקום של כבוד יתפסו המונחים הרפואיים שהפכו לרווחים: "התפשטות אקספוננציאלית", "השטחת העקומה", "מטושים", "ריאגנטים" או "בדיקות סרולוגיות". אליהם השתרבב גם הביטוי "מחלות רקע", המלווה כמעט כל דיווח על מות חולה מהנגיף. לעתים הוא מצוין תוך הבעת פליאה ניכרת כאשר "למנוח לא היו מחלות רקע".

מהן אותן "מחלות רקע" המצוינות לכאורה כהסבר למות החולה? כבר מתחילת המגיפה בסין היה ברור שפגיעת הנגיף קשה וחמורה במיוחד בקרב האוכלוסיה המבוגרת, מגילאי 65 ומעלה. מאחר שבאוכלוסיה זאת קיימת שכיחות של המחלות הכרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות ריאה כרוניות, אי ספיקת לב או אי ספיקת כליות - הגיוני היה לבצע את הקישור הלוגי ו"להאשים" אותן כגורם מסייע להחמרת פגיעת הקורונה.

למרבה הפלא, מסיכום נתוני התחלואה בקורונה בקרב מושתלי איברים ברחבי העולם עד כה עולה, להפתעתנו, כי הנגיף מתעלם מההיגיון הרפואי הפשוט ומסיבה לא ידועה אינו פוגע במושתלי האיברים בחומרה קשה יותר לעומת שאר האוכלוסיה

אולם, שכיחות מחלות כרוניות אלו בגילאים המבוגרים אינה בהכרח עדות להיותן, לכשעצמן, גורם בעל השפעה ראשונית על חומרת הפגיעה. עד כה לא הוכח כל קשר ישיר בין אף אחת מהן לבין התחלואה בנגיף, ולכן אין בסיס לטענה שעצם נוכחותן היא גורם מסייע לחומרת המחלה או לתמותה.

מדובר, לפחות בשלב זה, בסטטיסטיקה. כך למשל, מניתוח הנתונים בארה"ב עולה בבירור כי פגיעתו של הנגיף נפוצה ואף קשה וחמורה בהרבה בקרב האוכלוסיה האפרו-אמריקאית לעומת שאר חלקי האוכלוסיה. היעלה על הדעת להתייחס לצבע עורו של אדם כאל מחלת רקע בעלת משמעות לתחלואה בנגיף? ברור שהגורם לתופעה זו הינו מצבה הסוציו-כלכלי הנמוך של האוכלוסיה האפרו-אמריקאית בארה"ב, שאליה נלווים תנאי מגורים ומחיה ברמה נמוכה יותר, וקבלת שירות רפואי מאוחר מהרצוי, ולכן היא סובלת מסיבוכי הנגיף בחומרה קשה יותר.

יתרה מזאת, אחת מ"מחלות הרקע" הנחשבות למסוכנת ביותר לתחלואה קשה בקורונה מתייחסת לבעלי מערכת חיסון מוחלשת, כגון מושתלי איברים המטופלים בקביעות בתרופות המדכאות את מערכת החיסון בגופם. והנה, למרבה הפלא, מסיכום נתוני התחלואה בקורונה בקרב מושתלי איברים ברחבי העולם עד כה עולה, להפתעתנו, כי הנגיף מתעלם מההיגיון הרפואי הפשוט ומסיבה לא ידועה אינו פוגע במושתלי האיברים בחומרה קשה יותר לעומת שאר האוכלוסיה.

למרות הידע הרפואי המצטבר במהירות על אודות פגיעת הנגיף, רב עדיין הנסתר על הגלוי. בשנים האחרונות גובר השימוש במדד רפואי חדש המכונה fraility שזכה לתרגום העברי "מדד השבריריות". זהו מדד חמקמק המנסה לאגד בתוכו את מכלול המצבים המעידים על כשירות החולה להתמודד עם מצבי דחק כגון מחלה קשה או ניתוח.

אין מחלוקת שפגיעתו של נגיף הקורונה היא קשה וחמורה בקרב חולים בעלי מדד שבריריות גבוה, אולם מחלות הרקע הכרוניות  לא מהוות בהכרח את הגורם להיות אותו מדד בעל ערך גבוה

מהבחינה הסטטיסטית, חומרתו של המדד קשה יותר בגילאים המבוגרים, ואולם גם חולה צעיר עלול להיות בעל מדד שבריריות גבוה מסיבות שלא תמיד אנו יכולים להסבירן. אין מחלוקת שפגיעתו של נגיף הקורונה היא קשה וחמורה בקרב חולים בעלי מדד שבריריות גבוה, אולם מחלות הרקע הכרוניות שנמנו לעיל לא מהוות בהכרח את הגורם להיות אותו מדד בעל ערך גבוה.

אם יש לקח מרכזי חשוב שלמדנו ממגיפת הקורונה הרי זו הצניעות. הוירוס החדש והממזרי הזה מלמד את כל העוסקים בו שיעור חדש על מגבלות הידע הרפואי, ומוסכמות רפואיות שנחשבו עד כה לברורות ומובנות מאליהן נבחנות מדי יום מחדש. גם אם בקרוב נצליח למצוא את החיסון והתרופות כנגדו, אין כל ספק שהוא מהוה ציון דרך היסטורי לא רק בתולדות הרפואה אלא בתולדות האנושות כולה.

(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  דעות,  פרופ' יעקב (ג'יי) לביא,  מחלות רקע,  מדד השבריריות,  קורונה,  מגיפה
תגובות
 

תודה למאמר המעניין. בהחלט מאיר עיניים. מהו אותו "גורם מסתורי" שיתכן שאנו לא יודעים לזהות במבוגרים עם מחלות הרקע ובצעירים אשר הסתבכו? אולי פשוט איחור באבחון ובטיפול מהיר מתאים או שמא גורם ביולוגי פיזיולוגי לא ידוע?

כנראה שהמטופלים בתרופות המחלישות את המערכת החיסונית הן גם מחלישות את תופעת " סערת הציטוקינים " המופיעה בחולי הקורונה הסימפטומטים.

אנונימי/ת
13.04.2020, 22:06

לפי זה, נצפה שהחולים במחלות אוטואימוניות יסבלו יותר. האם אכן כך הדבר?

13.04.2020, 21:43

כמו שנותנים סטרואידים בדלקת קרום המוח כדי להקטין את התגובה החיסונית, מדוע שלא סטראודים ותרופות מדכאות / מווסתות יקטינו התגובה החיסונית (יותר נכון יווסתו) במצבים אחרים? (אם כי וירוסים נוטים להתרבות תחת סטראודים).
יחד עם זאת, בהערכה / השערה ממש ראשונית, ההתנהגות האנושית קובעת. הגעה לטיפול בזמן (לא רק בקורונה) והמערכת החיסונית הלא מווסתת באנשים שהם frail עשויה להיות משמעותית מאוד.
נטישתם של קשישים והשארתם לבד מרסקת לחלוטין את מערכת החיים והחיסון ואת המוטיבציה לחיות אצל אנשים שעייפים מהחיים ממילא. קשה להוכיח את זה (מוטיבציה לחיות) אך הנה הזדמנות נוספת לחקור (קשישים עם אותם תנאים פיזיים והבדל במערכת התמיכה, המצב הנפשי (חלק מresilience) בעיקר בחווייה שלהם את מערכת התמיכה, והתמודדותם עם מחלות בכלל וקורונה בפרט).
הכותב הוא פסיכיאטר כך שיש עניין ספציפי בתחום בהסתייגות של הבנה בסיסית בלבד באימונולוגיה, וירולוגיה וכו'

אנונימי/ת
13.04.2020, 22:27

אכן ענווה הייתה תכונה שציינה את גדולי ישראל, איך אפשר לצפות למצוא תכונה זאת באנשים שגדולה רחוקה מהם

14.04.2020, 00:12

אהבתי מאוד ..כמה נכון

14.04.2020, 06:25

אהבתי.חגשמח

14.04.2020, 08:08

מעניין מאד, מלמד ומעורר שאלות, מחשבות ותהיות. מועדים לשמחה

Frailty Syndrome
Yitshal Berner MD MPH
Department of Geriatrc Medicine, Meir Medical Center, Kfar Saba, affiliated
with Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel
IMAJ • VOL 18 • August 2016

אנונימי/ת
14.04.2020, 09:56

המושג של מחלות רקע הוא מושג רחב. גם משקל עודף יחסית לא נורא של BMI 30 עלול להיות מחלת רקע.
מטרת הכנסת המושג "מחלות רקע" ללקסיקון של קורונה בא לטובת סיכומי ועדת החקירה כדי שיהיה את מי להאשים.

אנונימי/ת
14.04.2020, 16:45

רב תודות למאמר המענין ונועז. אצלנו מהר מאוד מוצאים קלישאות עמידות כנגד משפט ציבורי אחרי האירוע. במיחד שמדובר על הרובד החברה חלשה שמדינה קיבלה את התרומה גדולה מהם וילדים ונכדים ועסוקים מאוד .ואומנם לא רבים יחפסו מה זה מחלות רקע שעזרו לקורונה וירוס לקחת עוד זקו אחת

15.04.2020, 14:51

תודה על פיזור ערפל קרב התקשורתי.