דעות

אל תשכחו אותן בבית: הריון ולידה ומצוקה נפשית בעת מגיפת הקורונה

תנאי התקופה, ובראשם בידוד וסגר, עלולים להחריף את מצוקתן של נשים הרות ואחרי לידה, אמהות לילדים קטנים שכלואות איתם בבתים ונשים שהמגיפה גדעה את טיפולי הפריון שלהן

08.04.2020, 08:43
"נשים הרות צריכות לבצע בדיקות להתפתחות העובר אשר מעלות גם הן את סף החרדה, וכעת, בעידן הקורונה, כל יציאה מהבית נחווית כמסוכנת ועל אחת כמה וכמה למרכזים רפואיים". צילום: אילוסטרציה

בימים אלה, לצד המאבק במגיפת הקורונה, חשוב להמשיך לטפל גם במטופלים שאינם חולים בנגיף. מחלות רבות גובות את מחירן גם בתקופה זו. תחלואה נפשית היא אחת מהן ואף עשויה להחמיר כעת. דוגמה לתחלואה זו היא דיכאון אחרי לידה, שכ-15% מהיולדות סובלות ממנו. תנאי התקופה, ובראשם בידוד וסגר, עלולים להחריף את מצוקתן.

בעבר היה נהוג לחשוב שהתקופה הסב-לידתית (מההריון ועד שנה אחרי הלידה) מגנה מפני תחלואה נפשית ודיכאון בפרט. אך כיום אנו יודעים שבתקופה זו דווקא חלה עלייה בשיעור התחלואה הנפשית, ובפרט בשלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה (פי שלושה מבכל זמן אחר בחייה של האישה). ידוע כי הגורם המוביל לתמותת נשים מערביות שנמצאות בתקופה הסב-לידתית הוא אובדנות.

אין די מידע לגבי השפעת הנגיף על נשים הרות, העובר והיילוד וגם זה עלול להעלות את מפלס המתח והחרדה ובנוסף, השהות הכפויה בבית מייצרת ניתוק מגורמי תמיכה משפחתיים ומקצועיים ועודף זמן למחשבות ולדאגות

נשים עלולות לסבול ממצב נפשי קשה כבר בתקופת ההריון. הן נמצאות במתח ובחוסר ודאות רב (האם ההריון יהיה תקין לכל אורכו? איך תעבור הלידה? איזו אמא אהיה? האם התינוק יהיה בריא? לאיזה עולם וחברה אני מביאה אותו? ועוד). משבר הקורונה כמובן מגביר את המתח ואי הוודאות הללו (האם אדבק? ואם כן, מה יעלה בגורלי ובגורל העובר?). קיימת גם אי ודאות כלכלית (האם אשוב לעבודה? כיצד אתפרנס?).

בנוסף, נשים הרות צריכות לבצע בדיקות להתפתחות העובר אשר מעלות גם הן את סף החרדה, וכעת, בעידן הקורונה, כל יציאה מהבית נחווית כמסוכנת ועל אחת כמה וכמה למרכזים רפואיים. כך, נשים חשות אמביוולנטיות קשה לגבי הבדיקות: מחד, המסר הרפואי והחברתי מדגיש את חשיבותן, ומאידך: הנחיות משרד הבריאות מצמצמות כמעט כל יציאה מהבית בשל החשש מהידבקות בנגיף.

אין די מידע לגבי השפעת הנגיף על נשים הרות, העובר והיילוד וגם זה עלול להעלות את מפלס המתח והחרדה (אף על פי שהנתונים העדכניים מרגיעים). בנוסף, השהות הכפויה בבית מייצרת ניתוק מגורמי תמיכה (גם מקצועיים) ועודף זמן למחשבות ולדאגות.

הסגר לא מאפשר לאישה לצאת לטייל עם תינוקה, להיחשף לשמש, לשאוף אוויר צח, להקשיב לציוץ הציפורים וליהנות מהפריחה, וכך מונע מהם צרכים בסיסיים ובריאותיים

וישנן ההנחיות להיגיינה קפדנית (ובעיקר שטיפת ידיים), אשר עלולות לעודד תחלואה נפשית מסוג אחר: תסמיני OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) או החמרתם. מחקרים מראים שאצל כ-50% מהנשים שאובחנו ב-OCD, התסמינים החלו בתקופה הסב-לידתית. אצל ה-50% הנותרות התסמינים החמירו בתקופה זו.

מובן שגם אירוע הלידה עצמו מעורר חרדה בימים כתיקונם וכעת נוספת לכך חרדת המיקום - נשים שמגיעות ללדת בבית חולים מפחדות מהדבקה. מיעוט הנשים שבוחרות בלידת בית צריכות ללדת בסיוע בן/ בת הזוג בלבד (במקרה הטוב עם דולה ב"זום"), מה שגורם להן לפחד משיבושים במהלך הלידה ומההגעה לבית החולים.

לאחר הלידה, אין מבקרים, פרחים, בלונים צבעוניים, וקשה מכך: האמא והחמות, "זקנות השבט", אשר לרוב עוזרות ליולדת, מנועות מלהגיע בשל החשש מהדבקה ולא יכולות לסייע. גם עזרה בתשלום היא בעייתית כיוון שגם היא מעלה את הסיכון להדבקה. כך, ליולדת קשה יותר לנוח, להחלים ולהסתגל לאימהות בעזרת סביבה תומכת בתקופת משכב הלידה (שמכונה בטעות "חופשת לידה").

דבר זה עלול להוביל לבדידות קשה, להתגייסות מוגברת לטיפול בתינוק (גם כיוון שיש איום אמיתי בחוץ), 24 שעות ביממה, ולמחסור בשינה – גורמים שמעלים את הסיכון לדיכאון אחרי לידה. ואם יש ילדים נוספים בבית (שלעתים קרובות מצויים באי שקט בשל היעדר השגרה), מובן שהעומס הפיזי והנפשי רק יגדל.

היולדת לפיכך כמעט אינה מקבלת עזרה בתקופה קריטית זו בחייה. עם זאת, בן הזוג יכול לסייע לה אם הוא לא עובד כעת, ואם הוא עובד מחוץ לבית (סביר להניח שלא ייקח חופשה מיוזמתו בתקופה זו בשל החשש מפיטורים), תגבר החרדה מפני הדבקה.

משאבים רבים מופנים לתמיכה נפשית בחולי הקורונה, בבני משפחתם ובצוותים הרפואיים שנמצאים בחוד החנית. עלינו לגייס משאבים דומים עבור אוכלוסיות נוספות הזקוקות למענה רגשי בימים אלה

בנוסף, הסגר לא מאפשר לאישה לצאת לטייל עם תינוקה, להיחשף לשמש, לשאוף אוויר צח, להקשיב לציוץ הציפורים וליהנות מהפריחה, וכך מונע מהם צרכים בסיסיים ובריאותיים.

כולי תקווה שהצעדים שנוקטים קברניטי מערכת הבריאות ימגרו את מגיפת הקורונה במהירות ונוכל לחזור לשגרה רגועה ובריאה, אך חשוב לזכור שבריאות הנפש היא רכיב משמעותי בחוסן האישי והלאומי במלחמה זו. משאבים מופנים לתמיכה נפשית בחולי הקורונה, בבני משפחתם ובצוותים הרפואיים שנמצאים בחוד החנית. עלינו לגייס משאבים דומים עבור אוכלוסיות נוספות הזקוקות למענה רגשי בימים אלה, ובהן נשים הרות ואחרי לידה, אמהות לילדים קטנים שכלואות איתם בבתים, ונשים שהמגיפה גדעה את טיפולי הפריון שלהן.

ב"מרפאת חווה", במרכז הרפואי שיבא, מרפאה ייעודית לבריאות הנפש של האישה. אנחנו קולטות מדי יום נשים במעגל הפריון שסובלות ממצוקה נפשית – עם או בלי קשר למגיפת הקורונה. כיום הפגישות עימן נעשות באופן מקוון, כך שאין סכנת הדבקה. נשים במצוקה קשה אחרי לידה מוזמנות להגיע ליחידה לטיפול יום אינטנסיבי אם-תינוק, שעברה לפעול במיקום מרוחק מחולים, במתחם הדרכה. ניתן גם להיכנס לאתר המרפאה ולקבל מידע על מניעת דיכאון אחרי לידה ועל סוגיות הריון ולידה נוספות.

נושאים קשורים:  ד"ר ורד בר,  נגיף הקורונה,  הריון ולידה,  דיכאון אחרי לידה,  אם ועובר,  סגר,  בידוד,  קורונה,  טיפולי פוריות,  דעות
תגובות