דיג׳וקסין

האם שימוש בדיג׳וקסין מהווה גורם סיכון לספחת?

במחקר זה נמצא כי כל שנת טיפול בדיג׳וקסין מגבירה את הסיכון לחלות בספחת באופן משמעותי

החוקרים בחנו את הקשר בין דיג׳וקסין לבין עליה בסיכון לספחת באמצעות שימוש במאגר נתוני אוכלוסיה בטייוואן.

מחקר עוקבה זה כלל 15,545 משתתפים שטופלו בדיג׳וקסין ו-15,545 משתתפים בקבוצת ביקורת אשר לא טופלו בדיג׳וקסין. נתוני המשתתפים במחקר נאספו מתוך מאגר ה-Taiwan National Health Insurance Research Database. החוקרים עקבו אחר כל משתתף במשך חמש שנים על מנת לבדוק האם הוא אובחן כחולה ספחת.

שעורי היארעות הספחת שנמצאו היו 3.02 ו-2.27 ל-1,000 שנות אדם בקרב המשתתפים שטופלו בדיג׳וקסין ובאלה שלא טופלו בדיג׳וקסין, בהתאמה. הסיכון לספחת היה גבוה משמעותית בקרב המטופלים עם דיג׳וקסין בהשוואה לאלה אשר לא טופלו עם דיג׳וקסין. ברוב הניתוחים שנעשו בתת-הקבוצות, טיפול עם דיג׳וקסין נטה להגביר את הסיכון לספחת, בייחוד בקרב מטופלים עם אי ספיקה לבבית, סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה. סיכון מוגבר באופן משמעותי לספחת נמצא לאחר כל שנת טיפול עם דיג׳וקסין.

החוקרים סיכמו כי הממצאים מהמחקר מאשרים כי טיפול עם דיג׳וקסין מגביר סיכון לספחת. לפי החוקרים רופאים צריכים להיות מודעים לקשר זה ולהעריך בהתאם את התועלת אל מול הסיכון שבטיפול עם דיג׳וקסין. עוד מציינים החוקרים כי מספר משתנים הקשורים למטופל לא נלקחו בחשבון במסגרת המחקר, כמו BMI והשמנה. לכן, הם מבהירים, יש לקחת בערבון מוגבל את ממצאי המחקר מאחר וגורמים נוספים עשויים להשפיע על התוצאות במידה ויבחנו.

מקור:

Li IH et. al (2020) The Journal of Dermatology DOI: 10.1111/1346-8138.15281

נושאים קשורים:  דיג׳וקסין,  בטיחות,  ספחת,  גורם סיכון,  מחקרים
תגובות