קורונה בישראל

מהן ההתוויות לביצוע בדיקות לקורונה בישראל וכיצד יאותרו החולים הבאים?

ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך ייעוץ בנושא מדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה בישראל פרסמה אמש הנחיות מפורטות לגבי ההתוויות לביצוע הבדיקות וניטור האוכלוסיה. הנה הן:

דגימה לבדיקת קורונה במטוש ב"הדסה עין כרם". צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

צוות שהוקם על מנת לסייע למשרד הבריאות בגיבוש ההנחיות הספציפיות לביצוע בדיקות מעבדה בישראל לצורך התמודדות עם נגיף קורונה החדש, פרסם אמש (ב') את המלצותיו. בוועדה המייעצת חברים פרופ' רן בליצר, ד"ר עמית הופרט, פרופ' חיתאם מוחסן, מר רפי מירון, פרופ' סיגל סדצקי (מחליף ד"ר'אודי קלינר), ד"ר יאיר שינדל ופרופ' שוקי שמר.

הצפי הוא שהצוות ימשיך לייעץ בנושא התוויית המדיניות כאמור במהלך האירוע עד שלב ה-recovery ועד החזרה לשגרה.

ועד איגוד רופאי בריאות הציבור בירך הבוקר (ג') על פרסום המלצות ומסר כי "אנו מקווים שהנחיות משרד הבריאות ישונו בדחיפות". עם זאת ציין כי "למרות התקדמות מסוימת, גם לפי ההמלצות החדשות, אין התייחסות מספקת לזיהוי חולים בסיכון לתמותה. על פי ההמלצות, בן 30 עם שיעול שחזר מחו"ל ייבדק, בעוד שקשיש בן 80, עם סוכרת, הסובל משיעול וחום, לא ייבדק. בנוסף, יש צורך לקבוע בדחיפות את מדיניות הניטור, לרבות השימוש בבדיקות סרולוגיות".

הוועדה המייעצת פרסמה כאמור אתמול את העקרונות לביצוע הבדיקות בישראל לאיתור חולים לשם מניעת המשך הפצת ההידבקות מנגיף הקורונה ולקבלת תמונת מצב אפידמיולוגית להימצאות והתפשטות הנגיף בישראל באמצעות ניטור. הוועדה המליצה להפריד בין ההתוויות והשיטות שנועדו למטרת איתור לאלו שייועדו לניטור.

לדברי חברי הוועדה, הבדיקות הן משאב לאומי ולכן יש לבצע תיעדוף להקצאת הבדיקות בהתאם. בבדיקות לאיתור חולים, המטרה היא לזהות ובמהירות גבוהה ככל האפשר את כל החולים הן כדי למנוע הדבקת אחרים והן לאבחון מוקדם של אוכלוסיות בסיכון עבורן התערבות בשלב מוקדם של המחלה עשויה לשפר את הפרוגנוזה.

הוועדה המייעצת מבקשת להגדיר את העדיפויות לכל התוויה, להגדיר כמות הבדיקות הנדרשות לכל קהל יעד ולהקצותן במדרגות עפ"י תיעדוף, בהתחשב באילוץ של מספר הבדיקות הכולל העומד לרשות המדינה. הבדיקות יכולות לשמש ליותר ממטרה אחת ויש לשאוף להימנע משינויים תכופים בהתוויית הבדיקות עקב המשמעויות הלוגיסטיות והציבוריות.

עוד ממליצה הוועדה לפעול לסיווג קבוצות בהתאם למצב התחלואה: אנשים שלא נחשפו לנגיף ולא נדבקו; אנשים שנדבקו והם חסרי תסמינים; אנשים שנדבקו עם תסמינים קלים; אנשים שנדבקו וחולים קשים; אנשים שנפטרו מהמחלה; אנשים שנדבקו והחלימו.

בלימת ההפצה תיעשה באמצעות איתור מהיר ככל האפשר של אנשים העלולים להפיץ את הנגיף: חולים, מגעים של חולים, בעתיד ואם יוחלט - מגעים של מגעים של חולים ובידודם.

עקרונות האיתור על פי הוועדה המייעצת יהיו: לאבחן כמה שיותר חיוביים שעלולים להדביק קבוצות נרחבות זאת בתנאים שונים, גם בהינתן סגר, לרבות מהציבור הרחב, צוות רפואי/ סיעודי, אנשים הנותנים שירות לקהל רחב (לדוגמה קופאיות ומוכרים בחנויות מזון) ואנשים שמשתייכים למסגרות גדולות בתנאי צפיפות; לאבחן כמה שיותר חיוביים שעלולים להדביק אוכלוסיות מוחלשות (דגש על צוות רפואי וצוות  במוסדות סיעוד וגריאטריה); לאבחן כמה שיותר חיוביים שעלולים להדביק אוכלוסיות חיוניות (צוותי רפואה, עובדים חיוניים).

את הבדיקה יש לבצע סמוך ככל האפשר להופעת התסמינים הקליניים, להחזיר תשובה תקפה מהר ככל האפשר ולסגור מעגל התערבות מהיר על כל תוצאה חיובית.

התוויות לביצוע הבדיקות מוצעות לפי עדיפויות (מגבוהה לנמוכה): התוויות קיימות - בעלי תסמינים, חום או תסמינים נשימתיים (שיעול או קושי בנשימה) השבים מחו"ל ב-14 הימים האחרונים. התוויה זו הינה תוספת להנחיה לבידוד הקיימת באוכלוסייה זו.

בעלי תסמינים חום או תסמינים נשימתיים (שיעול או קושי בנשימה) שהינם מגעים של חולים מאומתים .התוויה זו הינה תוספת להנחיה לבידוד הקיימת באוכלוסיה זו.

זמן התגובה לביצוע הבדיקות ומתן התשובות הינו קריטי. יש לתת קדימות לאוכלוסיות צפופות, אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה, ועובדים במסגרות בהן קיים קשר עם אוכלוסיות בסיכון ו/או נרחבות ועובדים חיוניים.

ההתוויות לביצוע הבדיקה כוללות גם חסרי-תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת ב- COVID19 הקשורים לצבר הדבקה ידוע (לדוגמה, קבוצת בית חב"ד שהגיעה לישראל מצבר תחלואה ידוע בניו יורק).

התווית נוספות להוספה בשלב זה: בעלי תסמינים (חום או תסמינים נשימתיים, שיעול או קושי בנשימה )וכן מדגם של חסרי תסמינים הגרים או עובדים במסגרות סגורות בהן נתגלתה תחלואה באוכלוסיות בסיכון למחלה קשה (כגון בתי אבות ובתי חולים), או אוכלוסיות צפופות (בתי כלא, אתרי מחיה צפופים). מומלץ לבדוק כל אדם תסמיני בקרב עובדים ומאושפזים/דרים במסגרות שבהן נתגלתה תחלואה. באותם מוסדות יש לבצע שלוש בדיקות תקופתיות אחת לחמישה ימים במדגמים של חסרי תסמינים מקרב העובדים והדיירים/מאושפזים וזאת בהתחשב בכמות הבדיקות הזמינה.

לבסוף, כלולים בהתוויות לבדיקה בעלי תסמינים (חום או תסמינים נשימתיים, שיעול או קושי בנשימה) בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק ממושך עם קבוצות חולים נרחבות, ללא תלות לאיתור תחלואה ב- COVID-19באותו מוסד.

נושאים קשורים:  חקירה אפידימיולוגית,  בדיקות לקורונה,  התוויה,  קורונה בישראל,  ועדה מייעצת,  תחלואה,  תסמינים
תגובות