קורונה בישראל

בתי החולים הונחו להיערך לטיפול בכ-5,000 חולי קורונה מונשמים

במשרד הבריאות נערכים למצב חירום לפיו בתוך כארבעה חודשים יהיה צורך לטפל באלפי מונשמים לצד כ-10,000 חולים במצב בינוני עד קשה | כוונה לפנות בית חולים פרטי לטיפול בחולים קורונה בלבד

הכנות לקליטת חולי קורונה ב"איכילוב". צילום: פלאש 90

בתי החולים הונחו להיערך לאפשרות שעלולה להיווצר מצב שבו בתוך כארבעה חודשים יהיה צורך לטפל בכ-5,000 חולי קורונה מונשמים לצד כ-10,000 נוספים במצב בינוני עד קשה. הנחיה להיערכות לכך הועברה לבתי החולים כבר בסוף השבוע (ה') - כך מסרה אמש (א') ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר ורד עזרא בתדרוך היומי לתקשורת.

לפי אחת התחזיות, כבר בעוד שבועיים יהיה צורך לטפל בכ-1,000 מונשמים. עם זאת חזרה והדגישה ד"ר עזרא כי להערכת משרד הבריאות, המערכת תהיה מסוגלת לטפל גם במספר רב של חולים במצבים הקשים הללו.

ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות. "אנחנו רואים עלייה מטרידה בחולים הקלים והמונשמים, גם בתמותה"

בתדרוך אמרה עוד ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות: "ההנחיה בנושא הזה נעשתה במכתב שעליו חתמו מלבדי גם סמנכ"ל בינוי וסמנכ"ל כספים. זה תרחיש מאוד קשה. המספרים מכוונים גם לתרחיש קשה אף יותר. אנחנו רואים עלייה בחולים הקלים והמונשמים, גם בתמותה. ברמה האישית והמקצועית, הקפיצה הזו מטרידה מאוד. היא עלולה להעיד על מגמה בעייתית שיכולה להשפיע על המערכת כולה ועל העומס שלה.

"ראינו צורך בשימוש במלונות כדי להעביר אליהם חולים קלים, במקומות שבהם יש התפרצות משמעותית וקושי לבודד נדבקים. פיקוד העורף מפעיל את המלונות. אנחנו לא מרוצים ממספרי החולים שמגיעים למלונות, משום שיש אנשים שלא רוצים לעבור אליהם. אם מישהו רוצה להגן על המשפחה שלו, עליו ללכת למלון. נחדד נושא זה יותר עבור אוכלוסיות עם בעיית הדבקה".

ד"ר עזרא מסרה כי בימים הקרובים יושלם פינוי מחלקות במוסדות גריאטריים שבהם יכולות של בית חולים כדי "לקלוט חולי קורונה סיעודיים ובמצב קל. הבדיקות לקורונה במוסדות הגריאטריים נעשות לפי צורך ואם יש לשוהה סימנים קליניים, אין טעם לעשות סקירה. תשובה שלילית לנבדק בקבוצת אוכלוסיה זאת לא פותרת שום בעיה כי מחר יכולה להיות תוצאה חיובית לבדיקה. הבדיקות נעשות לכן לאנשים עם סימפטומים. צוותי משרד הבריאות וראשי מחוזות המשרד מחליטים לפי הסימפטומים - ועל פי זה נעשות הבדיקות".

ד"ר עזרא סיפרה כי "יש כרגע בעיה עם הצוותים במוסדות אלה, אולי מחוסר ידע - הם לא מוכנים לעבוד מהבידוד. הנושא הזה בבדיקה כדי לתת לכך פתרון תפעולי. יש צורך להתייחס למבודדים סיעודיים, לדאוג שכולם יקבלו טיפול הולם".

בהתייחסות למלאי התרופות אמרה ד"ר עזרא כי יש במשרד חמ"ל רכש שבין היתר רוכש ציוד הכולל מכונות הנשמה. יש גם ייצור מקומי. הפערים בנתונים שהוצגו בשבוע שעבר נבעו מספירה לא נכונה של המכונות. "הוקם גם צוות בחמ"ל עם כל גופי הביטחון לנושא התרופות", ציינה.

עוד הודיעה כי הופסקה גם פעילות השר"פ בנוסף להפסקת הפעילות האלקטיבית בבתי החולים, למעט מקרים חריגים הנדונים בוועדת חריגים בכל בית חולים – כלומר יהיה גרעין של פעילויות שאין להן תחליף אלא בבית חולים כללי. "חלק ניכר מהפעילות שאיננה דחופה", מסרה, "נקיים בסיוע רפואה מרחוק".

נעם ויצנר, ראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף: "כיום כבר נעשות קרוב ל-6,000 בדיקות קורונה ביום ויש היערכות לקראת 30 אלף בדיקות. תוגברה הפעילות במעבדות. כיום נוטלות חלק בכך 27 מעבדות של בתי החולים, הקופות ומעבדות נוספות. כולן חוברות למערכת מרכזית אחת לצורך דיווחי התוצאות. משרד הבריאות מבצע דגימה כדי לבדוק גם קבוצות אוכלוסיה מגוונות ולוודא שלא ניכרת תחלואה בקהילה שאיננה מוכרת".

לגבי הטעויות בבדיקות שנתגלו בלילה שבין שישי לשבת, מסר כי הן לא נבעו מהבדיקות עצמן אלא בדיווחים ובנתונים שהועברו. "לכן", הסביר, "נעשתה מיד עצירה של כל הפעילות כדי להבין מה מקור הטעות וגודלה. התברר שהיא מונה בין בודדים עד עשרות מקרים. הנושא עדיין בבדיקה". המעבדות חזרו כבר לפעילות מלאה.

בתוך כך נודע כי תחזיות משרד הבריאות, המתעדכנות על בסיס יומי, מוצגות גם למנהלי בתי חולים פרטיים כדי שישתתפו בהקלה על עומסים צפויים בבתי החולים הציבוריים. כאשר מספר המאושפזים בבתי החולים הציבוריים יחצה את ה-1,800 יוחל בהעברת פעילות כירורגית בעיקר לבתי החולים הפרטיים. כמו כן יש כוונה להסב בית חולים פרטי אחד ואולי יותר לטיפול ייעודי בחולי קורונה, בהתאם לצורך.

דני אנגל, מנכ"ל הרצליה "מדיקל סנטר", אמר בהקשר זה ל"ארץ": "ככל שהטיפול בקורונה נוגס בפעילות בתי חולים, עדיין יש חובה לשמר חלקים גדולים לטיפול ביתר החולים והמחלות. בתי החולים אמנם הונחו לבטל פעילות אלקטיבית, אבל על פני הקשת הרחבה של הניתוחים האלקטיביים קיימות לא מעט פרוצדורות שלא ניתן לדחותן לזמן ממושך. אדם שלא יעבור צנתור יגיע בתוך זמן קצר לחדר המיון עם אירוע לבבי. מקרים רבים שאינם מוגדרים כ'טיפול חירום' מיידי חייבים להיות מטופלים בתוך פרק זמן מהיר, אחרת הם יתגלגלו תוך זמן קצר אל בתי החולים כמקרי חירום ויגבירו את העומס".

נושאים קשורים:  משרד הבריאות,  חדשות,  בתי חולים,  חולים מונשמים,  ד"ר ורד עזרא,  נגיף הקורונה,  19-COVID
תגובות
30.03.2020, 22:52

יש הבדל בין מתן Respiratory assist לחולים עם דלקת ריאות ו- ARDS מ-COVID19 לבין מחלקת טיפול נמרץ בחולים מורכבים עם פגיעות רב-מערכתיות וזיהומים קשים. כדאי לקרוא פה https://doctorsonly.co.il/2020/03/188776/ את מה שכותבים חברינו ד"ר דיקר ואליס מבילינסון.
הדגם של "טיפול מוגבר" שהתגבש במחלקות הפנימיות הוא יותר חסכוני ומאפשר לאחות אחת לכסות משמרת עם 4-5 חולים מונשמים.