קורונה בישראל

חוקרים מהטכניון מתגייסים למציאת פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה

יותר מ-20 צוותים במעבדות הטכניון גויסו למאמץ למציאת פתרונות מהירים לאבחון, פיתוח חיסון, טיפולים ואמצעי מיגון לרופאים

קמפוס הטכניון בחיפה. צילום: הדס פרוש/ פלאש 90

צוותי מחקר שונים מהטכניון התגייסו למאמץ עולמי למציאת פתרונות שונים נגד התפשטות נגיף הקורונה. אתמול (ד') הודיע הטכניון כי יותר מ-20 צוותי מעבדה גויסו למאמץ הזה לתחומים: אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם ביותר, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה מרחוק.

נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר: "הטכניון נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה. זאת, באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע, ניתוח וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד.

"הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק שיש בו בין הנדסה לרפואה ובשיתופי פעולה בינתחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה".

המאמץ המושקע עתה במעבדות הטכניון מתמקד בתחומים הבאים:

אבחון ובדיקת חולי קורונה

במעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית מתבצע פרויקט אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר מתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל פה ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.

במעבדתו של פרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה מתבצע מחקר לשם האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה. במעבדתו של פרופ' עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית מתקיים פרויקט זיהוי וכימות RNA נגיפי באמצעות חרירים ננו-מטריים.

הצוות של פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות עוסק בפיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.

פיתוח חיסון

במעבדתו של פרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית מושקע עתה מאמץ מוגבר לפיתוח חיסון לקורונה. הוא פותח על ידי פרופ' שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון - ViAqua Therapeutics. הבסיס לפרויקט זה: המערכת החיסונית של שרימפס.

מהפקולטה לרפואה – הצוות של פרופ' עודד לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. חלק מפרויקט של פרופ' עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר נגיף הקורונה לתאי האורגניזם המארח. הצוות של פרופ' זייד עבאסי חוקר את ACE-2, הקולטן שהנגיף נצמד אליו.

פתרונות טיפוליים

הצוות של פרופ' ג'וזואה שניטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית מבצע פרויקט בתחום הובלת תרופות לריאות בטכנולוגיה חדשנית שמתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.

הצוות של פרופ' רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מפתח פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה. במעבדתה של פרופ' מרסל מחלוף מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון עוסקים בלכידה הנגיף על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדה זו.

הצוות של פרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית גם מפתח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.

פתרונות לצוותים הרפואיים

במעבדתו של פרופ' איל זוסמן מהפקולטה להנדסת מכונות מבוצע פרויקט פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננו-מטריים. הצוות של ד"ר יותם בר און, וירולוג עם התמחות בנגיף COVID-19 מהפקולטה לרפואה, מייעץ לצוותים השונים.

פרופ' שי שן אור מהפקולטה לרפואה עוסק בניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות ריאה על סמך אבחון תאי מהיר. פרופ'-משנה שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית, מפתח חומרי חיטוי אנטי-ויראליים.

במרכז לבינה מלאכותית (AI) של הטכניון עוסקים בין השאר בניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ הזה מובילים ראש המרכז פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל והחוקרים פרופ'-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול וד"ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

כמו כן נרתם למבצע פרופ' עזרי טרזי מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים - לשם תכנון וייצור מערכות מיגון במיוחד לצוותים הרפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת מימד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגיפה. בחלק מהפרויקטים שותפים רופאים מרמב"ם.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  הטכניון,  פרופ' אורי סיון,  חיסונים,  פיתוח תרופות,  קורונה,  מגיפה,  אמצעי מיגון
תגובות
 
אנונימי/ת
27.03.2020, 12:51

ד"ר רועם, יש לך אולי איזו נבועת זעם בעניין?