126 מבכירי הרופאים בישראל - מנהלי מחלקות בבתי החולים השונים, ראשי מערכים רפואיים, מנהלי אגפים, יחידות, מרפאות ומכונים רפואיים, קראו אתמול (ב') במכתב פומבי שהופנה "אל מנהיגי ישראל", למנות איש מקצוע, רופא בעל הבנה קלינית והיכרות קרובה עם הטיפול הרפואי "בשטח", כדי שינהל את ההתמודדות מול התפשטות נגיף הקורונה.
עוד בעניין דומה
משמעות הפנייה הדרמטית והחריגה הזאת: דרישה להחליף את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, לצורך ניהול המשבר המתמשך.
בר סימן טוב הוא מנכ"ל משרד הבריאות הראשון מאז הקמת המדינה שאיננו רופא. יש לציין שההתנגדות למינויו של מנכ"ל שאיננו רופא הובעה על ידי גורמי מקצוע רבים גם בעבר.
בפנייה שהופצה לתקשורת, נמתחת ביקורת על התנהלות לקויה של בר סימן טוב בטיפול במשבר הקורונה תוך הדגשת העובדה ש"התנהלות זאת מסכנת חולים וצוותים רפואיים. "בימים אלה", נאמר בפנייה, "מתקבלות החלטות התלושות מהמציאות הקלינית בשטח ומתעכבות החלטות חיוניות. הנהגת המערכה כשלה במדיניות הקריטריונים לבדיקת קורונה.
"בימים טרופים אלה העוברים על העולם ועל מדינת ישראל בפרט, אנו, רופאים בכירים, מנהלי מחלקות ויחידות במערכת הבריאות, חייבים להשמיע את קולנו.
"בדרמה הקשה המתחוללת עכשיו", כותבים הרופאים, "מתבהרת לעין כל חשיבותה העליונה של מערכת בריאות חזקה ויציבה ומכם, מנהיגי ישראל, נדרש להבין את המשמעות הקריטית של החנק המתמיד שכפיתם על מערכת הבריאות הציבורית במשך שנים".
"בימים אלה מתקבלות החלטות התלושות מהמציאות הקלינית". בין השאר: "חולים בקהילה ובבתי החולים, כולל חולים בדלקות ריאה, לא נבדקו כלל במשך שבועות וכך גם צוותים רפואיים שהיו חשופים לחולים"
בכירי הרופאים מציינים במכתבם כי "מערכת הבריאות של מדינת ישראל מעולם לא עמדה בראש סדר ההעדפות הלאומי של הממשלה. בשנות עבודתנו הזדעזענו קשות בכל פעם שהוטל קיצוץ תקציבי, או לא פחות חמור - לא הוקצה התקציב המתאים לבתי החולים. התרענו חדשות לבקרים כי המחיר של החנק התקציבי המתמשך שנים רבות יתבטא בתחלואה גוברת ובחיי אדם. קולנו לא נשמע, האזרחים לא יצאו לרחובות על הרס מערכת הבריאות הציבורית, ויום הדין הגיע".
איך קרה שאומת "הסטארט-אפ" הגיעה למצב שאנחנו בתחתית רשימת המדינות המפותחות (OECD) בהוצאה הלאומית לבריאות, במספר מיטות אשפוז כלליות ובמקום השלישי לפני האחרון במיטות טיפול נמרץ ל-1,000 נפשות, תוהים הכותבים. הם מדגישים כי "מנתוני משרד הבריאות עצמו עולה כי המצב בפריפריה חמור שבעתיים מאשר בערים הגדולות. הכתובת היתה על הקיר, רק היו שבחרו במודע ובכוונת מכוון להתעלם ממנה.
בפנייתם מדגישים הרופאים שורת ליקויים בניהול משבר הקורונה: "בימים אלה מתקבלות החלטות התלושות מהמציאות הקלינית", ובין השאר הם מצביעים על הבעיות הבאות: "חולים בקהילה ובבתי החולים, כולל חולים בדלקות ריאה, לא נבדקו כלל במשך שבועות וכך גם צוותים רפואיים שהיו חשופים לחולים.
"ההגנה על בריאות הצוותים הרפואיים היא חלקית, לא מספקת ובמקומות רבים לא קיימת כלל. בשל כך מעמידה בסכנה את היכולת לנצח במערכה".
עוד ציינו מחברי המכתב שעליו חתמו הרופאים הבכירים: "הפסקת הניתוחים והטיפולים הלא דחופים מתאחרת ובבתי החולים הפרטיים היא אף צפויה להימשך.
"בשעת המבחן הגורלית אנו משלמים מחיר כבד. ביום זה ממש אנו דורשים כי בראש מערכת הבריאות יעמוד איש מקצוע, רופא בעל הבנה קלינית והיכרות קרובה עם הטיפול הרפואי בשטח. תחתיו יפעל צוות מורחב של אנשי מקצוע כולל קלינאים בכירים, שיגבש המלצות שאינן מבוססות על דעת יחיד".
עוד ציינו החותמים על הפנייה כי "יש למלא מיידית חוסרים - בהם מסיכות איכותיות, מגיני עיניים, חומרי חיטוי ומכונות הנשמה. כמו גם להבטיח כי שכרם וזכויותיהם של הצוותים הרפואיים לא ייפגעו - "הסירו דאגה מליבכם, איננו מבקשים מחיאות כפיים. כולנו נמשיך לעבוד יחד רופאים וצוות סיעודי, תוך סיכון עצמי שלנו ושל המשפחות שלנו. רק מבקשים אנו שלא להפקיר עכשיו ולא לשכוח בעתיד את ההזנחה של מערכת הבריאות הציבורית בעשורים האחרונים".
בדיון שבו סוכם על החמרה בהגבלות התנועה השונות עד כדי סגר כמעט-מלא, בשלב זה לשבוע, הוזמנו להביע דעותיהם גם פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל "הדסה", פרופ' שוקי שמר, ראש רשת אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ופרופ' גבי ברבש, "שלא היו תמימי דעים בנוגע לצורך בסגר מלא"
בין החותמים על המכתב פרופ' סתווית אלון שלו, מנהלת מכון הגנטיקה במרכז הרפואי העמק בעפולה. פרופ' אלון שלו עמדה בראש ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם במשרד הבריאות, והתפטרה מתפקידה לאחרונה, יחד עם שאר חברי הועדה, לאחר שמנכ"ל המשרד ביטל חלק ניכר מסמכויות הוועדה.
עוד חתמו על המכתב: ד"ר יורם קליין מנהל היחידה לטראומה וכירורגיה קריטית בשיבא; ד"ר צבי פישל, מנהל מחלקה בבית החולים גהה ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה; ד"ר רן שטיינברג מנהל המחלה לכירורגיית ילדים ברמב"ם; פרופ' רוני טפר, מומחה ברפואת נשים ויולדות, מנהל יחידת אולטרסאונד בבית החולים מאיר; פרופ' חנוך קשתן, ראש מערך הכירורגיה במרכז הרפואי רבין-בילינסון, פרופ' דורון זגר מנהל המערך הקרדיולוגי בסורוקה; פרופ' דן הרשקו מנהל כירורגית ב"העמק"; פרופ' אייל ריינשטיין, מנהל המכון, מומחה לרפואה פנימית וגנטיקה רפואית ב"מאיר" ; ד"ר יהודית קראוס היא המנהלת החדשה של המכון לאבחון רקמתי וחקר הסרטן במרכז רפואי העמק.
הביקורת על ניהול משבר הקורונה במשרד הבריאות נמשכת
מאז תחילת השבוע גוברת הביקורת על הדרך שבה מנוהל המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. כך דווח אתמול כי ראש הממשלה נתניהו הפקיע את ניהול המאבק בהתפשטות תוך הדרת בכירים ממשרד הבריאות ואנשי מקצוע מהדיונים שהוא מקיים. השימוש בצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) מזערי. אנשי המקצוע הבכירים במשרד כמעט שלא משתתפים בקבלת ההחלטות.
לצד נתניהו עומד צוות מצומצם של יועצים התומכים בקו המחשבה שלו. אלה מזומנים תכופות ללשכתו, בהם בר סימן טוב, דיווח "הארץ".
אמש דווח בחדשות ערוץ 12 והבוקר (ג') ב"ידיעות אחרונות" כי בר סימן טוב הזהיר את ראש הממשלה בשיחה שקיים עימו בשעת לילה מאוחרת, כי אם לא יוטל סגר מלא למשך שבוע, נגיע למצב של איטליה". עוד התריע ש"אם מספר המונשמים יעלה דרמטית ובתוך מספר שבועות למאות מונשמים והמערכת כולה תקרוס".
בדיון שבו סוכם על החמרה בהגבלות התנועה השונות עד כדי סגר כמעט-מלא, בשלב זה לשבוע (החלטה סופית ותחילת תקפותה צפויים להתקבל היום), הוזמנו להביע דעותיהם גם פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל "הדסה", פרופ' שוקי שמר, ראש רשת אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ופרופ' גבי ברבש, "שלא היו תמימי דעים בנוגע לצורך בסגר מלא".
כן מדווח הבוקר ששר הבריאות יעקב ליצמן "חלק באופן כללי על עמדת משרדו וטען שאין צורך להחמיר את הגבלות", אבל בתגובה רשמית למה שהודלף מתוך הדיונים אמר ליצמן שמדובר בחצאי אמיתות ואי דיוקים בולטים וכי השר "בתמימות דעים עם כל בכירי משרד הבריאות".