צוות מחקר ב-Imperial College London בראשות פרופ' ניל פרגוסון סיפק בסוף השבוע שעבר דו"ח אנליטי המראה כי עצירה התפשטות נגיף הקורונה תדרוש שילוב של צעדים שונים כמו התרחקות חברתית של כלל האוכלוסיה, בידוד ביתי של חולים מאומתים ושל בני משפחותיהם, גם סגירה של בתי ספר ומוסדות חינוך אקדמאיים לפחות ל-18 חודש, וזאת לשם "בלימה מיטבית של התפשטות הנגיף". המסמך לא בחן את הנעשה עתה בישראל אבל מעשית מגבה את הצעדים שננקטו כאן מאז אמצע החודש.
עוד בעניין דומה
גם לפי תחזית נוספת שפורסמה השבוע על ידי גורמי ממשל בארה"ב, המגיפה תימשך בכמה גלים לפחות עוד 18 חודשים.
המסמך הבריטי מצביע על "האתגר העיקרי בעצירת התפשטות הנגיף תוך שימוש בחבילת צעדי מניעה אינטנסיביים, החייבת להישמר עד שיימצא חיסון למחלה וזה עלול לקחת לפחות עוד שנה וחצי".
כותרת המסמך היא: "השפעה של התערבויות לא תרופתיות להפחתת התמותה מ-19-COVID והביקוש לשירותי בריאות". החוקרים בחנו בו את יכולות מערכות הבריאות של בריטניה וארה"ב על בסיס מספר המיטות בבתי החולים, ציוד, מכונות הנשמה זמינות והיקף הצוות הרפואי.
לפי מסמך זה: "אם תיפסק חבילת הצעדים המניעתיים שננקטו – התפשטות הנגיף שוב תגבר ובמהירות". עם זאת, הצוות סבור שניתן להפעיל את צעדי המניעה לסירוגין, תוך הרפיה זמנית בהסגר על פי חלונות זמן קצובים ומעקב אחרי התפשטות המחלה. "אם מספר החולים המאומתים יעלה, וכל עוד לא יימצא חיסון, יהיה צורך להפעיל שוב את חבילת הצעדים המניעתיים המחמירים".
לצד זה מטילים החוקרים בלונדון ספק בהצלחתן של סין ודרום קוריאה לעצור את התפשטות. הנגיף: "לא בטוח שעצירת ההתפשטות לטווח הקצר יעילה גם לטווח הארוך, כל עוד אין חיסון", כתבו בדו"ח שלהם.
שתי האסטרטגיות העיקריות שמציינים החוקרים במאבק במגיפת הקורונה - "האיום החמור ביותר לבריאות הציבור מאז מגיפת השפעת הספרדית ב-1918" - הן: התמקדות בהאטת התפשטות המגיפה, אך לא בהכרח בעצירתה וזאת על ידי צמצום בביקוש לשירותי הבריאות, אולם תוך הגנה בסגר על האוכלוסיה החשופה ביותר לסיכון מהמחלה - הקשישים. האסטרטגיה השנייה: עצירת התפשטות הנגיף על ידי שילוב כל הצעדים שפורטו לעיל. זו עשויה להפחית בביקוש לשירותי בריאות בכדי 70% ולהפחית ב-50% במקרי המוות. "במדינות שמסוגלות לנקוט באסטרטגיה זאת, השנייה, מדיניות העצירה היא החלופה המועדפת".
לפי אחד התרחישים שבחן הצוות הבריטי: מדינות שלא ינקטו באף צעד נגד התפשטות המגיפה, שיעור ההדבקה בהן יטפס ל-81% בכלל האוכלוסיה ושיאי מקרי המוות יגיע בסוף חודש מאי. בשבוע השני של אפריל, מערכת בריאות עלולה לקרוס עקב ביקושים למיטות טיפול נמרץ בהיקף של פי 30 מהרגיל.
עוד מראה ניתוח אנליטי זה כי אסטרטגיית העצירה מצליחה להפחית בשיעור ההדבקה אל מתחת ל-1. לדברי החוקרים, אסטרטגיית העצירה מצריכה שילוב של כל הצעדים למשך חמישה חודשים לפחות.
"מדיניות אינטנסיבית כזו צפויה להביא להפחתה בביקוש למיטות טיפול נמרץ כשלושה שבועות אחרי התחלת המדיניות הקשוחה", נאמר במסמך. אם חבילת הצעדים תופעל החל מאמצע מארס, כמו שהדבר נעשה עתה בישראל, בתחילת יולי אפשר יהיה כנראה להסיר הגבלות לחודש ימים. אלא שאז צפוי הנגיף להגביר שוב את קצב ההתפשטות וזאת שוב מתוך הנחה שעד שלא יימצא חיסון יעיל וזמין לא תהיה אפשרות ממשית לחסל את נגיף הקורונה ויהיה צורך להפעיל מחדש את כל חבילת הצעדים המחמירים מתחילת אוגוסט ועד אוקטובר.
באוקטובר, שוב הביקוש לשירותי רפואה יעלה (תחילת עונת השפעת) ובתחילת נובמבר יהיה צורך להחזיר את חבילת צעדי העצירה לתוקף וכך חוזר חלילה עד סוף נובמבר 2021 - וזאת בהנחה שבמועד הזה כבר יימצא חיסון ואפשר יהיה לחסן את האוכלוסיה כמו בחיסוני שפעת עונתית רגילה.
סוגיה נוספת שטרם סיפקה ראיה מבוססת: האם ימי הקיץ החמים יותר בחצי הכדור הצפוני אכן יאטו משמעותית את קצב התפשטות הנגיף, כפי שסבורים חוקרים שונים, ביניהם סינים.