קורונה בישראל

ביקורת על קבלת ההחלטות במשרד הבריאות: מדירים את המומחים למגיפות

בכירים במערכת הבריאות מוחים על הרכב הצוות המקבל החלטות במשרד הבריאות, דורשים הקמת מערך ארצי שידגום את כלל האוכלוסיה בארץ ואת העברת ניהול מצב החירום למערכת הביטחון

ד"ר בעז לב, ראש צוות טיפול במגיפות. "הסכנה לא חלפה" (צילום: אביר סולטן / פלאש 90)

התנהלות משרד הבריאות במשבר הקורונה ממשיכה לספוג ביקורת, בין השאר על דרך קבלת ההחלטות והרכב הצוותים שמעורבים בהן. כך למשל דיווח אמש ערוץ 12 כי "בכירים במערכת הבריאות תמהים מדוע פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל המשרד, שהוא מומחה לטיפול במגיפות וכן ד"ר בועז לב, בכיר בהנהלת המשרד העומד בראש צוות טיפול במגיפות (צט"מ), לא נטלו חלק בדיונים וגם לא הגיעו לדיונים עם ראש הממשלה". בדיונים אלה, דווח, השתתפו מנהל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שכלל איננו רופא אלא כלכלן וראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, "למרות שאיננה מומחית למגיפות".

בתגובה רשמית לביקורת זאת נמסר ממשרד הבריאות כי פרופ' גרוטו "נמצא בשטח כיוון שהדיונים עם ראש הממשלה מתארכים לעתים למשך שעות רבות מאוד – לא אחת עד תשע שעות – ומתנהלים בחדר סגור. כך שפרופ' גרוטו פועל בכל הנושאים האחרים".

מבקרים אחרים, ששמותיהם לא צוינו בדיווח, טוענים ש"הקונספציה כולה שגויה" והיה צריך "לקיים פעילות מלאה של המשק ולבצע רק בדיקות וכמה שיותר לאיתור נדבקים בנגיף ולשם בידודם".

"הנהלת משרד הבריאות סירבה להקים מערך לניטור רחב"

בדיווח הבוקר (א') של עידו אפרתי ב"הארץ" נמסר כי "המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות התריע בפני הנהלת המשרד כבר לפני שבועיים, כשמספר חולי הקורונה בישראל עמד אז רק על 15, שיש צורך להפעיל במהירות מערך ניטור נרחב, אולם הנהלת המשרד סירבה אז לאשר את המהלך.

"רק עתה, באיחור, לאחר עיכובים ביישום החלטות שונות, גם בשל סגירת המעבדה הארצית לזיהוי נגיפים הפועלת ב'שיבא' עקב הידבקות סגנית המנהל בנגיף הקורונה, יש כוונה להפעיל 35 מרפאות זקיף של קופות החולים בקהילה כדי לדגום מטופלים עם תסמיני קורונה וזאת כדי לברר את מצב התחלואה בקהילה משום שהיקפה עדיין לא ידוע" .

בשלב זה יבוצע מערך מרפאות הזקיף עד 300 בדיקות כאלו בשבוע אבל זה היקף נמוך מאוד, טוענים מבקרי משרד הבריאות. נושא שאמור אולי לפתור חלקית את הבעיה הזאת הוא הגדלה ניכרת של היקף הייצור המקומי של מטושים הנדרשים לעריכת בדיקות האימות. כיום קיים מחסור חמור באביזר הכרחי זה.

כמה ממעבדות הבדיקה לא עבדו בשישי-שבת

כמו כן טוענים המבקרים שיש צורך בהקמת מערך ארצי שידגום את כל האוכלוסיה בארץ, גם הבריאה, כדי ללמוד את עומק מאפייני ההתפרצות בישראל, לזהות צבירי התפרצות בזמן אמת, ללמוד את ההבדלים שבין נדבקים בנגיף קורונה שמציגים תסמינים לבין אלה שהם א-סימפטומטיים וסוגיות נוספות הקשורות שיספקו מידע נרחב יותר מזה הקיים כיום.

אמש גם הוברר שלמרות הודעת משרד הבריאות שכל 21 המעבדות שהפעיל פועלות ללא הפסקה, חלקן פעל בסוף השבוע באופן חלקי וכמה מהן פסקו לעבוד מאז שישי אחר הצהריים ובשבת.

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות בישראל, הגיבה אמש: "אני מוחה על החיבור שעושים פוליטיקאים בין עבודת המעבדות הרפואיות לבין סוגיית השבת. הבעיה שלנו היא הנתק בין משרד הבריאות לבין המעבדות בשטח. רוב המעבדות הרפואיות בישראל נותנות שירות 24/7, כולל בשישי-שבת לצרכים השוטפים של מערכת הבריאות, אבל  לא כך הדבר לגבי מעבדות הקורונה".

לדברי אדמון, "לא נכנסנו עדיין לצערי למתכונת של עבודה בחירום. בשל כך, רק חלק מהמעבדות הרפואיות בבתי החולים בדקו בשבת זו את נושא הקורונה. חלק מהבדיקות נדחות למחר (יום א'). הגיע הזמן להעביר את מעבדות הקורונה לעבודה סביב השעון, לשחרר תקנים ולסייע לנו להגדיל את היקפי בדיקות הנגיף, לפי היעד שהעמיד משרד הבריאות - כ-10,000 בדיקות ביום"

סוגייה אחרת שעלתה על ידי הגורמים המבקרים את משרד הבריאות: דרישתם שאת הניהול הכולל של מצב החירום הנוכחי יש למסור לידי גופים מקצועיים במערכת הביטחון, ש"בידיה מלוא הכלים הנדרשים לשם כך. אנשי משרד הבריאות צריכים אז לשמש גורם מקצועי-מייעץ בלבד".

"הארץ" דיווח הבוקר שרק עתה מתברר גם היקפו של המחסור החמור בציוד המגן והיעדר מקום לאחסון ממושך של ציוד רפואי ותרופות חיוניות שהוזמנו בדחיפות ואמורות להגיע לישראל בימים הקרובים. בקשות רכש בנושא זה אושרו באחרונה לגופים שונים, בהליכים מזורזים. רק בתחילת השבוע שעבר שכר משרד הבריאות מחסן חירום למטרה זאת לשבע שנים בתל אביב.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  משרד הבריאות,  פרופ' איתמר גרוטו,  ד"ר בועז לב,  קורונה,  מעבדות רפואיות,  בדיקות
תגובות