חדירת נויטרופילים לאתרי זיהום הינה צעד בסיסי במערכת ההגנה של הגוף כנגד הפתוגן השכיח סטרפטוקוק group B וכן חיידקים חוץ תאיים אחרים. תוך שימוש במודל עכבר של פריטוניטיס כתוצאה מ-GBS, החוקרים הראו שלכמוקינים Cxcl1 ו-Cxcl2 יש תפקידים ספציפיים בקידום הגיוס והפעילות האנטיבקטריאלית של נויטרופילים בצורה שקשורה לתאי המקור של כמוקינים אלה.
עוד בעניין דומה
בניסויים בהם הסירו החוקרים תאים מסויימים נמצא כי נויטרופילים תורמים רבות לייצור in vivo של Cxcl אך לא של Cxcl. אין ויטרו, הנויטרופילים הגיבו חלש לגירוי של LPS אך שחררו רמות גבוהות של Cxcl2 לאחר גירוי עם GBS או חיידקים אחרים. הכמוקין Cxcl2 פעל בצורה אוטוקרינית להעלאת הייצור שלו ולקידום פעולות אנטיבקטריאליות, ביניהן שחרור של רדיקלים חופשיים. גם בנויטרופילים וגם במקרופאגים, ייצור Cxcl1/2 היה תלוי בנוכחות UNC93B1 פעיל, חלבון שפרון המעורב בתהליך האיתות על ידי TLR אנדוזמלי.
המידע שנאסף על ידי החוקרים הראה שנויטרופילים מזהים חיידקים גראם-חיוביים וגראם-שליליים באמצעות קולטני TLR פאגוזומאלים, מה שמוביל לייצור Cxcl2, לעידוד גיוס של נויטרופילים, ולפוטנציאציה של היכולות האנטיבקטריאליות שלהם. מידע זה עשוי לשמש לפיתוח אסטרטגיות טיפול אלטרנטיביות שמטרתן לקדם את המנגנון שתואר בממצאים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
