דעות

די לצעדים הקיצוניים - נסיעה למקום אקראי בעולם בטוחה משהייה בישראל

יש לקרוא לציבור להמשיך לנסוע לחו"ל, להמשיך בשגרת חייו ולתת לנגיף להיעלם מעצמו. בסבירות גבוהה, מדובר בנגיף עונתי, קטלני פחות מקודמיו (הסארס והמרס), חולף ומוכר מספיק לאחר למעלה מ-100 אלף מקרי נשאות

אולם הנוסעים הריק בנתב"ג. "על מנהיגות אמיצה בימים אלה לבטל את מרבית ההנחיות שיצאו ממשרד הבריאות". צילום: יוסי זמיר / פלאש 90

ישראל היא בין המדינות שנוקטות צעדים קיצוניים בשל התפשטות נגיף ה-COVID19 בעולם. עם זאת, חרף הצעדים הללו, נגיף הקורונה שכיח בישראל יותר מרוב מדינות העולם. נכון לכתיבת שורות אלו, בישראל 39 נשאים של הנגיף, עובדה המציבה את ישראל במקום 33 המפוקפק (מתוך כ-195 מדינות).

ישראל מדורגת במקום 94 מבחינת גודל אוכלוסיה, כך ששכיחות הנגיף באוכלוסיה גבוהה בהרבה משכיחותו בעולם. מנתונים אלה, עולה דווקא שנסיעה למקום אקראי בעולם, בטוחה יותר משהייה בישראל. כמובן שיש מקומות שבהם השכיחות היחסית של הנגיף גבוהה יותר, כמו מחוז חובאי בסין ואיטליה.

עם זאת, מבחינה סטטיסטית נסיעה לתאילנד, אשר החוזרים ממנה מחויבים בבידוד על פי הנחיות משרד הבריאות ואשר בה 48 נשאי נגיף מתוך כ-70 מיליון איש, בטוחה פי שלושה (!) על הישארות בארץ, לפחות מבחינת סיכויי הידבקות.

מטרת מאמר דעה זה היא להרגיע את התבהלה ששוררת וגורמת נזק עצום לחוסן הכלכלי הלאומי וליחסי החוץ, ולקרוא לריסון צעדים אשר יעילותם, כפי הנראה, מוטלת בספק.

כפי שכתב לאחרונה פרופ' רן בליצר, מצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות, נתוני התמותה מהנגיף בקוריאה הדרומית, אחת מהמדינות שבה הבדיקות המקיפות והמהימנות ביותר לנגיף, עומד על כ-0.5% בלבד, מספר הנמוך פי כשבעה מהנתון המפחיד וככל הנראה השגוי, אשר פרסם ארגון הבריאות העולמי.

אחוז תמותה זה, של 0.5%-0.8% אף מגובה בספרות המקצועית ומעמיד את הנגיף כקטלני רק פי כחמישה מנגיף השפעת. הפחד מנגיף זה, אשר נדיר בהרבה מנגיף השפעת, ובמספרים מוחלטים קטלני הרבה פחות, מוגזם לכן ומונע בעיקר מחוסר ידע ומאלמנט אי הוודאות.

בחינה של פיזור הנגיף על פני כדור הארץ מראה באופן מובהק שהנגיף ככל הנראה משגשג בתקופה זו בחצי הצפוני של הכדור, החצי שבו שורר כעת חורף. כל מוקדי ההתפרצות המתפשטת מצויים בחצי הכדור הצפוני. כך לדוגמה, המקרה הראשון המדווח באוסטרליה הוא מה-4 בפברואר השנה וכיום יש רק כ-65 נשאים שם. לשם השוואה – באיטליה המקרה הראשון היה מאוחר יותר, ב-6 בפברואר, והיום יש בה כ-4,600 נשאים. ניתן גם להשוות באופן דומה בין ברזיל לגרמניה ובין ארצות אחרות המצויות בחצאים שונים של הכדור.

כך הנגיף מתרבה באוכלוסיה

וכאן המקום להסביר על מוקד מתפשט לעומת מוקד אשר אינו מתפשט. נגיף מתרבה לאחר הדבקת אדם, וממנו הוא מתרבה לאדם אחר. אם נשא אחד מדביק בממוצע יותר מאדם אחד – אזי הנגיף יתרבה באופן מעריכי באוכלוסיה. לעומת זאת, אם הנגיף ידביק בממוצע פחות מאדם אחד, אזי הוא ידעך באופן מעריכי. ככל הנראה, התנאים בחצי הכדור הצפוני מאפשרים הדבקה ממוצעת של יותר מאדם אחד על ידי נשא אחד, ולכן אנו רואים התפשטות. לעומת זאת, בחצי הדרומי, נשא אחד מדביק ככל הנראה פחות בני אדם בממוצע. אין זה אומר שאין הדבקות כלל בחצי הדרומי, אבל ההתפשטות שם מוכלת בהרבה.

בהערכה זהירה, גם בארץ המצב מוכל באופן יחסי, ייתכן שבשל תנאי מזג האוויר והאביב הממשמש ובא. מרבית הנשאים לא נדבקו בארץ, אלא הגיעו ממוקדי התפשטות, שככל הנראה, מזג האוויר בהם והתנאים בהם אופטימליים יותר לנגיף. כך לדוגמה, למרות שהותם של מספר רב של נשאים צליינים מקוריאה הדרומית לפני כשבועיים והימצאותם במגע קרוב עם אנשים רבים, לא נרשמו מוקדי התפשטות חדשים מהם.

גם הנשא ב"פיראט האדום" הדביק מעט מאוד אנשים יחסית לצפוי בתנאים אופטימליים לנגיף. לא כל שהות של רבע שעה בנוכחות נשא תגרום להדבקה. רובנו למעשה דווקא לא נידבק. מספר הנגיפים המגיע אלינו צריך להיות גבוה דיו, הנגיף צריך להגיע לרקמות מסוימות, הוא צריך להתמודד עם מערכות חיסון, וצריך להתרבות בגוף. בחלק גדול מהמקרים לא יתקיימו כל התנאים הללו, ולכן לא תתרחש הדבקה ונשאות.

בסין אנו רואים הכלה מוחלטת של הנגיף ונסיגה משמעותית בהתפשטותו. באופן עקבי, מספר הנדבקים קטן ומספר המחלימים עולה. בניגוד למספרים המדווחים בתקשורת, מספר הנשאים העולמי המדווח של הנגיף אינו 100,000 אלא כ-40,000 בלבד. כ-57,000 כבר החלימו מהנגיף, וכ-3,500 מתו ממנו. הנתונים הללו צריכים להיות האור בקצה המנהרה ולהמחיש שבסופו של דבר הנגיף מוכל גם במוקד הגדול מכולם.

החלטות מוגזמות ופופוליסטיות

הצעדים שנוקט משרד הבריאות בהנהגת ממשלת ישראל מוגזמים לטעמי, לאור האמור לעיל. גם הבהלה העולמית מוגזמת ותומכת במהלכים הפזיזים הננקטים. הנזקים הכלכליים הם ודאיים. אלמלא היה ספק שהצעדים הננקטים אכן מצילים חיי אדם רבים, ראוי היה לתמוך בהם. אולם, בהינתן שצעדים אלה אינם בהכרח עוזרים, אך בוודאות ייגרמו לאובדן משאבים עצום, יש לשקול אותם ביתר שאת.

בזבוז משאבים עלול לפגוע בחוסן הלאומי וביכולת הבטחונית להתגונן בפני אויבנו, עלול למנוע השקעה בתשתיות לאומיות מצילות חיים, ימנע השקעה בסל תרופות, והשקעה בכל התחומים שאכן מצילים חיים ללא ספק.

הבעיה העיקרית במערכת קבלת החלטות בעולם שבו אנו חיים, היא שאין השלכות על בזבוז משאבים אדיר, ויצירת חרדה מוגזמת. לעולם לא תוקם ועדת חקירה על התנהלות המתייחסת בעודף חומרה לאירועים כמו התפרצות הנגיף. לעומת זאת, עלולה לקום ועדת חקירה אם יקלו מדי. זאת, ככל הנראה, הסיבה שראשי מערכת הבריאות בארץ ובעולם וכן מדינאים בארץ ובעולם נמנעים לקבל החלטות אמיצות ומעדיפים החלטות קלות ופופוליסטיות. מנהיגות גדולה נמדדת דווקא בהסתכלות נכוחה על עובדות, ובלקיחת סיכונים. אלמלא מנהיגות כזאת, לעולם לא היו מחליטים להקים כאן מדינה (כי הרי צבאות ערב בפתח) ולא היו יוצאים למבצע יונתן (כי הרי עלולים להיפגע חיילים).

גם במקרה הנוכחי צריך לקום מנהיג, לקחת אחריות, ולהגיד – די לתבהלה, די לצעדים הקיצוניים היקרים מבחינה כלכלית ומדינית. כולי תקווה שמציון ייצא המנהיג הזה וייתן דוגמה עולמית. על מנהיגות אמיצה בימים אלה לבטל את מרבית ההנחיות שיצאו ממשרד הבריאות. ניתן אולי להנחות לזהירות בצעדים מתונים, אשר אין התוויות כלכליות ומדיניות נגדן, כגון – הימנעות מחיבוקים ולחיצות ידיים בין אנשים, וכו'. ניתן אולי להמליץ גם לקשישים אשר בקבוצת סיכון גבוה, לבודד עצמם יותר מהרגיל.

עם זאת, צריכה לצאת קריאה ברורה לציבור להמשיך לנסוע לחו"ל, להמשיך בשגרת חייו, ולתת לנגיף להיעלם מעצמו. בסבירות גבוהה, מדובר בנגיף עונתי, קטלני פחות מקודמיו (הסארס והמרס), חולף, ומוכר מספיק לאחר למעלה מ-100,000 מקרי נשאות.

(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  דעות,  פרופ' אודי קימרון,  מגיפה,  סארס
תגובות
 
אנונימי/ת
09.03.2020, 10:00

כל הכבוד !!!
סוף כל סוף קול ההגיון והמדע ולא הפוליטיקה וההיסטריה.

המאמר הזה מזכיר לי את תשובתו של אל בנדי לפגי (הסדרה נשואים פלוס הנערצת) אשר שאלה אם השמלה שהיא לובשת משמינה אותה, ואל ענה : "זה השומן משמין אותך, לא השמלה..."
מה שפוגע בחוסן הלאומי והכלכלי שלנו זו מגיפה שמשתוללת ומאיימת לגרום לכ-200,000 נפטרים (על פי הנתונים הידועים כיום על כושר ההדבקה ושיעור התמותה). והצעדים שננקטו לא רק שאינם קיצוניים אלא שהם מעט מדי ומאוחר מדי. גישתו של הכותב, גם אם יתברר כי צדק במקרה הקורונה והמגיפה תדעך בקיץ, תוביל לאסון במגיפה הבאה, או זו שאחריה, כאשר הוירוס עימו נתמודד יהיה סלחני פחות לטעויות. הגיע הזמן להודות שגישת ארגון הבריאות וההולכים אחריו בעיניים סומות כשלה כישלון חרוץ, והגיע הזמן לבחון באומץ את הפרדיגמות המוטעות ביחס לצעדים שיש לנקוט בתחילת ההתפרצות הבאה.

אנונימי/ת
09.03.2020, 19:26

זה מה אני כל הזמן אומרת. תגובה היסטרית לא הגיונית. מה שהיה הוא שיהיה. לאורך כל ההיסטוריה יש מגפות וכו.... היסטריה ותגובה שצועדים פה זה לא הפיתרון. הרבה מניעים לא ברורים לצעדים שנוקטים בישראל. למה ? רק בורא עולם יודע.

מוטב היה לוח הדברים לא נכתבו. הם פופוליסטיים, מטעים ומבלבלים את הציבור וחבל.

אנונימי/ת
09.03.2020, 21:31

פרופ' הלפרן, על מנת שהציבור לא יוטעה חשוב שתנמק את תגובתך: מה לא נכון לדעתך במה שנכתב?

אנונימי/ת
09.03.2020, 21:59

אכן הצדק עמך, הדברים מטעים , מבלבלים ופופוליסטים

09.03.2020, 22:39

אני לא יודע אם זו רק הרגשה שלי אבל נדמה לי שבחודשיים האחרונים לא נתקלתי אפילו בחולה אחד בשפעת? בשנים עברו קרסו חדרי המיון...אז מה ההסבר לכך והאם לא נאמר בעוד שנה שכולנו נכנסו לפניקה בלי כל פרופרציה

09.03.2020, 23:20

מאמר מוזר ומוזר שפורסם כאן.
הכותב הוא פרופסור למיקרוביולוגיה, מומחה ל- CRISPR - CAS9 - תחום חשוב ומוערך.
הכותב אינו פרופסור לאפידמיולוגיה וההסבר שהוא נותן להתפרצות לוקה באי דיוקים מטרידים. לא אמנה את כולם, אבל רק אומר כך:
א. לא מוגדר ב -CDC מצב של נשאות לוירוס, אלא תחלואה אסימפטומטית וזה לא סמנטיקה.
ב. הוירוס עבר את נקודת ה-inflection point בסין לאחר שבוצעו מאמצים כבירים - במשטר טוטאליטרי שמעקב אחרי אזרחים וכליאה אינם זרים לו -ולכן לא ברורה לי ההסתמכות על השליטה שהושגה בסין כדוגמא למה אין צורך באמצעי הגבלת ההתפרצות.
ג. אולי החשוב מכולם - ללא אמצעים לעצירת המגפה, עלולים המשאבים כאן לא להפסיק לטפל בכל החולים בעת ובעונה אחת (ט"נ, ציוד מיגון, מיונים, איזורי בידוד וכו').

אנונימי/ת
10.03.2020, 07:12

מסכים לחלוטין.
נקודה נוספת שניתן להתייחס אליה בהבדל בין שפעת לקורונה , שכשמדובר בשפעת האוכלוסיה לא נאיבית לחלוטין. ואני לא מדבר דווקא על חיסון, אלא על תחלואה קודמת (זו הסיבה שבשפעת החזירים של 2009 לא ראו תמותה מוגברת דווקא במבוגרים משום שהם נחשפו לוריאנט של הוירוס בעבר).
לעומת זאת בקורונה מדובר ב 100% עלילים.

חשוב להדגיש לגבי סין- בהתחשב בנתונים שפורסמו ובתקופת הדגירה של הוירוס, בסין ידעו כבר ב-10 לינואר (וגם בארגון הבריאות העולמי!) כי מדובר בוירוס חדש, העובר מאדם לאדם ואשר גורם בחלק מהמקרים לתחלואה קשה. למרות זאת הסגר על מחוז ווהאן הוטל רק ב-22 לינואר, כאשר כבר רבים נסעו לחגוג את ראש השנה עוד קודם לכן אל מחוץ למחוז. לכן, על ציר הזמן, גם הצעדים שנקטו הסינים לא היו דרסטיים דיים במועד בו נדרשו.

אנונימי/ת
10.03.2020, 00:13

סוף סוף קול שפוי,
בואו נלך צעד קדימה, נניח שמיגרנו את הנגיף בישראל, בעולם הוא עדין ימשיך להדביק, אז מה? נתנתק מהעולם לתמיד, בואו נהיה הגיוניים נכיל את ההתפרצות, מקסימום נכניס להסגר את הקשישים (שמטבע הדברים פחות יצרניים, ויגרם פחות נזק למשק) ואת הסובלים ממחלות רקע, ושאר האוכלוסייה תוכל להמשיך לחיות חיים תקינים, לעבוד וללמוד,
ההיסטריה המוגזמת לדעתי נובעת מגילם המתקדם של מקבלי ההחלטות.

אני לא מומחה בריאות הציבור, אך בשל הקשר האישי שלי (עדיין) עם קנדה אני יכול לספר על ההתמודדות של קנדה , מדינה מערבית מפותחת ומתקדמת עם הקורונה. בקנדה נכון להיום 70 נשאים של הנגיף, באוכלוסיה בת 36 מיליון איש.
אין בקנדה חובת בידוד. יש המלצה לבידוד רק אצל אלה שחזרו ממחוז הואן ומאיטליה ואצל אחרים שהוכחו כנשאים. אין כל הגבלה או בידודים לתיירים ממקומות אחרים בעולם.
הקנדים עשו פשוט שיקולי עלות-תועלת והחליטו בצורה מושכלת ואמיצה שאין כל הגיון להשקיע משאבים ואמצעים קיצוניים לכל האוכלוסיה על מנת להתמודד עם מספר מועט (יחסית) של חולי קורונה בגיל המבוגר שהם אוכלוסית הסיכון. הם החליטו שזה לא משתלם לשתק כלכלה, לסגור תעופה מקומות עבודה וחינוך וועדיף בצורה מושכלת וענינית להתרכז באוכלוסית המדוכאי חיסון, מחלות כרונויות והקשישים. באלה כעת מושקעים כל המשאבים כולל הגעה אקטיבית וניטור בבתי אבות מוסדות מחלות כרוניות וכד, הקצאת אמצעי ניטור, מדי חום, לחצני מצוקה, סמרטפונים ועובדי מערכת בריאות שמגיעים לכל אדם באוכלסיות הסיכון הביתה לבדיקת משטח נאזו-פארינגאלי לקורונה.
בודאי שאין כפייה משטרתית של מבודדים והממשלה משדרת שליטה, אחריות ומקצוענות ללא כל תחושה של תת התייחסות לבעיה.
במלים שלהם
despite global efforts, COVID-19 cannot be contained and authorities need to focus instead on creating a warning system to alert seniors when to go into isolation.
“Better to start protecting the vulnerable group by separating them from society at large rather than asking all of society to separate themselves from each other, because the economic consequences are so huge,”

אנונימי/ת
10.03.2020, 12:31

מציע מאוד להזהר עם ביצוע השוואות למדינות אחרות. יש לעתים הרבה פרמטרים שמשנים את התמונה

- אם בודקים כמות נשאים לאוכלוסיה, בקנדה יש פחות נשאים מבישראל
- אין לי מושג כיצד הנשאים בקנדה מפוזרים. כלל צריך לזכור שישראל מדינה צפופה וקטנה ומעבר וירוסים הוא שונה מאשר במדינה שמבחינת שטח היא השניה בגודלה בעולם, אבל מבחינת אוכלוסיה הרבה יותר דלילה.
- אינני יודע עד כמה הקנדים חובבי טיסות. כל מי שהיה בחו"ל יודע שבכל חור רואים ישראלים, הרבה יותר מאשר חלקם באוכלוסיה העולמית. בקיצור אנחנו עם שמאוד חובבי חו"ל. ייתכן שזה נובע מכך שאנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים. אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, לא ניתן להתעלם מכך.

לסיכום - אני לא מקנא במקבלי ההחלטות. לא פשוט

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי כ-60% מאוכלוסיית העולם תחלה אם המגיפה לא תיבלם, אני מציע שהפרופ' יעשה לבד את החשבון בהתאם לאחוז התמותה כמה ימותו, גם בקנדה. קצת תמוה להביט על מצב רגעי, ולפתח אופטימיות חסרת בסיס. גם ההנחה כי קיימת סתירה בין האינטרסים הכלכליים לבין הצלת חיי אדם אין לה בסיס. בסופו של דבר אם אכן תחזיותיו העגומות של ארגון הבריאות יתממשו, הנזק הכלכלי יהיה אדיר, פי כמה מעלות בלימת המגיפה.

חברים,
מן הראוי , וזה גם קל יחסית לביצוע, לערוך מידית סקר מידגמי ובעל מהימנות סטטיסתית גבוהה בשאלת היקף ה"נשאות" של קורונה בקרב האוכלוסיה האסימפטומתית בכל הגילאים.
אז נדע באם "הסוסים כבר מזמן ברחו מן האורווה" - ואז יש לחדול מיידית מן הבידוד הקיצוני-הדראקוני שאינו לצורך , ולעבור לשיגרת חיים נורמלית , הכוללת גם שיגרת היגיינה מותאמת למציאות. זה יאפשר התאוששות כלכלית מהירה.
מאידך, עלות ההתארגנות המואצת לקראת גידול צפוי במספר החולים הסיפטומתיים , וביתר שאת לקשים שביניהם, חייבת למצוא גבוי מוחלט של הממשלה.
כך יש למגר את הפאניקה בקרבנו.
בברכה, פרופ' תיאו דב גולן.

קל בימים אלה לבקר את מדיניות משרד הבריאות אולם יש להזהר בביקורת. אין ספק שמשרד הבריאות, עם כל צוות המומחים, עושה עבודה טובה, בהירה ושקולה. אין ספק שעדיין רמת התחלואה (ואי תמותה) במדינת ישראל נמוכה יחסית למדינות בסדר גודל זהה. מדיניות הזהירות של משרד הבריאות היא נכונה לשעה זו ואין ספק שהופעתו של מנכ"ל המשרד כל ערב בערוצי התקשורת ברורה, שקולה ואחראית. עם זאת חייבים לזכור שהרזרבות הרפואיות של ישראל על הקצה והמדינה תתקשה בהתמודדות אם יהיו כאן אלפי חולים כפי שרואים בצפון איטליה. המלצת מחבר מאמר הדעה שמוטב לצאת לכל ארץ אקראית מאשר להשאר בישראל הינה המלצה הזויה וחסרת ביסוס מדעי ומסוכנת לציבור ההדיוטות. בימים אלה חייבים בדיווח מסודר ומרכזי שיערך מידי ערב ע"י משרד הבריואת ולא שבכל ערוץ תקשורת מופיעים ידועמים/אנשיתקשורת/עיתונאים עם דעות וחוות דעת סותרות הגורמות לבילבול ופחד בציבור. תזכרו איך היו הדיווחים לציבור במלחמת יום כיפור (אלוף' הרצוג ז"ל) ובמלחמת המפרץ (ד"ר נחמן שי). הדיווחים לציבור היו רהוטים, ברורים ומדוייקים. נכון שמותר ורצוי להביע דעות שונות אולם יש לנקוט במדיניות של דיווח מרכזי אחד- פעם ביום לציבור ושם ניתן לשאול שאלות. דבר זה קיים בארה"ב לדוגמא. אני מפנה תשומת לב למאמר דעה שכתבתי לפני ההתפרצות הגדולה ולפני סגירת שמי המדינה ולצערי מה שחשבתי אכן מתרחש. https://doctorsonly.co.il/2020/03/185750/
(מאמר דעה DOCTORSONLY).

אנונימי/ת
12.03.2020, 07:47

אם כבר הזכרת את מלחמת יום כיפור- מדובר אכן במחדל "יום כיפור" של ארגון הבריאות העולמי ושל הממשלות שנסמכו על ה"קונספציה" שלו, אשר ברור כבר עתה כי נחלה כישלון חרוץ. לצערי (והלוואי ואתבדה) אנו עומדים לפני אסון שהעולם לא ראה זה 102 שנים, והכל בשל קונספציות שגויות ובראשן הקביעה כי הגבלות על התעבורה האוירית (דרך ההפצה העיקרית של הוירוס) אינן יעילות. על כך נאמר - חצי אמת גרועה משקר. הן אכן יעילות פחות כאשר הן ננקטות באיחור, באופן חלקי, ועל ידי מדינות בודדות ולא בתיאום בינלאומי. ארגון הבריאות העולמי היה בתמונה מהרגע שבחוביי היו רק כמה עשרות חולים, ונקט עמדה פסיבית של "נחכה ונראה" במקום לנקוט בצעדים הדרסטיים שהיו יכולים למנוע את המגיפה העולמית.