דעות

אם היו נותנים לאיטלקים הזדמנות לחזור אחורה בזמן - לקחים דחופים מארץ המגף

לא נקים בתי חולים חדשים בעשרה ימים כמו הסינים ולא נכשיר רופאים חדשים תוך חודש, אבל יש לנו כמה שבועות לתרגל את התרחיש האיטלקי של חולים קשים במספרים שאיננו רגילים לראות גם בחורף הקשה ביותר

דיווחים על בהלת קניות עם התפרצות נגיף הקרונה באיטליה. צילום: praszkiewicz/ שאטרסטוק

שלוש מחשבות ושלושה take home messages עיקריים מהמתרחש לנגד עינינו באיטליה בשבוע האחרון:

  1. למה באיטליה שיעורי התמותה כל כך גבוהים (4% - מעל 230 איש)?

ראשית, איטליה היא המדינה המבוגרת באירופה. מעל 20% בני 65+. שנית, סביר לכן שלאור הלחץ, לא נבדקים ולא נספרים כל החולים הקלים. אחת ההערכות שקראתי מדברת על כך ש>70% מהמקרים כנראה הוחמצו. שלישית, ייתכן שעקב מצבם של בתי החולים, החולים הקשים לא מקבלים טיפול מיטבי (כמו בווהאן, ולהבדיל - שלא כמו בסינגפור ששומרת על כל 138 החולים שלה בחיים).

המסר אלינו: עדיין לא ברור מה הם שיעורי התמותה הכוללים הצפויים מנגיף הקורונה, אך אין עוררין שהתמותה גבוהה מאד בקרב האוכלוסיה הקשישה, גם ביחס לשנים של שפעת קשה במיוחד. ההשלכות על בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתי חולים גריאטריים תהיינה מורכבות. עלינו לנסות ללמוד מהסינגפורים מה הם עושים כל כך נכון.

  1. למה "ההתפוצצות" דווקא שם?

טרם ההתפרצות ככל הנראה לא נעשה ניסיון מספק להכלה או לאיתור החולים. ממה שאני מבין, איטליה עד לרגע זה לא נקטה בצעדים חד משמעתיים בכל הנוגע לריחוק חברתי. אמנם כל בתי הספר במדינה נסגרו, אבל ממה שאני קורא בציוצים של מקומיים, פעילות חברתית מרובת משתתפים נמשכת, בתי קולנוע פתוחים, אתרי נופש פועלים כרגיל וכו'. כל זה ישתנה דרמטית בקרוב, אבל באיחור גדול.
מדינות אירופאיות נוספות שיושבות על הגדר מבחינת אמצעי בריאות הציבור עלולות להיות הבאות בתור, תוך שבועות ספורים. גם אם יחלו לפעול כעת, זה עלול להיות מאוחר.

המסר אלינו: כך נראית מערכת שלא ניסתה לעשות הכלה, ומנסה לבצע mitigation כאשר המחלה משתוללת בקהילה. זה לא עובד. אם היה ספק לגבי הצורך להעצים כעת את פעולות ההכלה שלנו, לדחות ככל האפשר את השלב הזה ולהשטיח את שיא התחלואה - יש פה הזדמנות להפקת לקחים בזמן אמת. אם היו נותנים לאיטלקים כעת הזדמנות לחזור אחורה בזמן, הם היו עוצרים את כל הטיסות ומבודדים בבית כל מי שרק התקרב לגבול עם מדינה אחרת, כבר לפני חודש וחצי. נכון, יש נזק כלכלי נגזר לפעולות כעת וצריך להיות מידתיים ושקולים, אבל ראו איך נראית החלופה.

3. בתי החולים בצפון המדינה נמצאים בלחץ בלתי נסבל

לאור ריבוי המקרים הקשים גם מספרית וגם אחוז גבוה במיוחד מהחולים שנזקקים לטיפול מוגבר. אולי בגלל הגיל הממוצע, אולי מסיבות אחרות. מהמסרים שאני קורא, עולה חשש לקריסה.

המסר אלינו: מערכת הבריאות הישראלית בקושי שורדת חורף שפעת ממוצע, בשל הרעבה מתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית לאורך שנים. לא נקים בתי חולים חדשים בעשרה ימים כמו הסינים ולא נכשיר רופאים חדשים תוך חודש, אבל יש לנו כמה שבועות לתרגל שוב ושוב את התרחיש האיטלקי, של חולים קשים במספרים שאיננו רגילים לראות גם בחורף הקשה ביותר. לתרגל את הצוות ולבנות חוסן לאירוע ממושך ומתיש, למצוא פתרונות יצירתיים לתגבור השורות (גם צוות רפואי יחלה), וכל שאר פעולות הרכש וההצטיידות שכבר קורות. הרווחנו "זמן יקר" - כל יום הוא מתנה יקרה מפז.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  דעות,  פרופ' רן בליצר,  איטליה,  מערכת הבריאות,  בידוד
תגובות
 
אנונימי/ת
08.03.2020, 17:44

במקום לייצג פה את משרד הבריאות תתנו במה גם לדעה מנוגדת לחלוטין:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5690704,00.html

אנונימי/ת
09.03.2020, 15:57

שלום רב, פרסמנו גם דיעות אחרות, בינהן גם זו של פרופ קימרון

אם כבר לחזור אחורה בזמן, בואו נדמיין את התרחיש הבא: ממשלת סין מטילה סגר על מחוז חוביי כבר ב-10 בינואר, המועד שבו כבר ידוע כי הוירוס החדש עובר מאדם לאדם. במקביל, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ביטול הטיסות מסין ולסין ועל בידוד לכל מי ששב מסין עד אז. מי שחושב שמחיר צעדים אלו יקר מדי, שיביט בתחשיב של האוניברסיטה הלאומית האוסטראלית על עלות המגיפה שהתפשטה מאז בעולם.