מחלת כבד כרונית כתוצאה משימוש באלכוהול תורמת באופן משמעותי לנטל התחלואה והתמותה העולמי. דלקת כבד אלכוהולית (Alcoholic hepatitis) מהווה צורה קשה ומסכנת חיים של מחלת כבד אלכוהולית.
עוד בעניין דומה
במודלי עכברים, מיקרוביוטת המעי האיצה התפתחות מחלת כבד מתווכת-אתנול (ethanol-induced liver disease), אך מעט מאוד ידוע על הגורמים החיידקיים האחראים לתהליך זה.
במחקר זה, זיהו החוקרים את הטוקסין ציטוליזין (cytolysin – אקסוטוקסין שמופרש על ידי Enterococcus faecalis) כגורם אשר הורג הפטוציטים וכך פוגע בכבד. בהשוואה למטופלים שאינם אלכוהוליים או למטופלים עם הפרעת שימוש באלכוהול, חולים בדלקת כבד אלכוהולית הראו כמות מוגברת של E. faecalis בצואה. בנוסף, נמצא מתאם בין הנוכחות של E. faecalis חיובי לציטוליזין בצואה לבין חומרת מחלת הכבד, ולבין התמותה בקרב החולים בדלקת כבד אלכוהולית.
החוקרים בודדו חיידקים מהצואה של חולים בדלקת כבד אלכוהולית, והחדירו אותם לעכברים "אנושיים" (humanized mice). לאחר מכן, בחנו החוקרים את ההשפעות הטיפוליות של בקטריופאגים המכוונים כנגד E. faecalis ציטוליטי, ומצאו כי בקטריופאגים אלה הפחיתו את כמות הציטוליזין בכבד וכך בלמו את התקדמות מחלת הכבד המתווכת-אתנול בעכברים.
ממצאים אלה מקשרים בין E. faecalis ציטוליטי לתוצאות קליניות חמורות יותר ולתמותה מוגברת בחולים עם דלקת כבד אלכוהולית. החוקרים הראו כי בקטריופאגים יכולים לתקוף באופן ממוקד E. Faecalis ציטוליטי, מה שמאפשר "עריכה" מדויקת של המיקרוביוטה במעי.
נדרש ניסוי קליני בקבוצה גדולה יותר של מטופלים, כדי לאמת את הרלוונטיות של ממצאים אלה בבני אדם, וכך לבחון האם גישה טיפולית זו תהיה יעילה עבור מטופלים עם דלקת כבד אלכוהולית.
מקור: