מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר בוריס איסקוביץ', מנהל שירות מונשמים בטיפול נמרץ ב"הלל יפה"

כבר יותר מ-20 שנה הוא מכור לאקשן ביחידה לטיפול נמרץ, לעולם לא ישכח את הפצוע האנוש מהפיגוע בבית ליד שבו טיפל וגם לא את "אביו הרוחני", ממייסדי טיפול נמרץ בישראל

ד"ר בוריס איסקוביץ' הוא דור חמישי למשפחה של רופאים. סבו היה רנטגנולוג, אחד ממייסדי המקצוע בברית המועצות לשעבר. אמו היתה גינקולוגית. אחותו היא רופאה מחוזית של קופת חולים והוא העדיף תחום עם הרבה "אקשן" - טיפול נמרץ. בתו ממשיכה את דרכו ונמצאת בשנה החמישית ללימודי רפואה בליטא.

ד"ר איסקוביץ', בן 58, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בזכרון יעקב ומגיע מדי בוקר לעבודה ביחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. מיד לאחר שסיים את לימודי הרפואה שלו בסנט פטרבורג, התחיל לעבוד בטיפול נמרץ ילדים כמתמחה במשך חמש שנים, עד עלייתו ארצה בשנת 1990.

"כשהגעתי לישראל", הוא מספר, "התחלתי התמחות בהרדמה ב'הלל יפה' וסיימתי אותה בהצטיינות בשנת 1997. תמיד חלמתי לעבוד בטיפול נמרץ ולכן כבר ביום למחרת התחלתי התמחות בטיפול נמרץ כללי ברמב"ם. כשסיימתי את ההתמחות הזו, השתלבתי ביחידה לטיפול נמרץ כללי ב'הלל יפה' ומאז, למעלה מ-20 שנה, אני עובד בטיפול נמרץ ללא הפסקה. בשנת 2014 מוניתי למנהל שירות מונשמים ביחידה".

בתחילת השנה נפתחה בבית החולים בחדרה יחידת טיפול נמרץ חדשה. "מדובר ביחידה עם המכשור המתקדם ביותר על מנת לתת את המענה המקצועי והטוב ביותר עבור מטופלינו. גם תנאי האשפוז בה הם ברמת מלונאות גבוהה לטובת המטופלים, המשפחות והסגל המטפל. שטח היחידה הורחב כמעט פי ארבעה ומספר המיטות גדל לתשע ובעתיד הקרוב צפוי לגדול לכ-13 מיטות אשפוז", מתאר ד"ר איסקוביץ'.

מדוע בחרת בתחום הזה?

"טיפול נמרץ הוא תחום מלא באקשן, אדרנלין, מחשבה ופעילות. אין רגע דל. זהו מקצוע עם הרבה מאוד אופקים. כל חולה חדש שמגיע ליחידה במצב קריטי זקוק לטיפול מיידי. כרופא אתה נדרש וחייב לקבל החלטות גורליות ולתת מענה לכל הבעיות".

מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?

"היה לי הרבה מזל שבדרכי המקצועית פגשתי וזכיתי ללמוד ממיטב הרופאים. המנהל הראשון שלי בארץ היה ד"ר עובדיה לאון, שכיהן כמנהל מחלקת הרדמה ב'הלל יפה'. אחריו היה את ד"ר שמעון מוריץ, מנהל יחידת טיפול נמרץ כללי ומבין מקימי היחידה בבית החולים בשנות ה-90.

"אבי הרוחני היה פרופ' אורי טיטלמן ז"ל, אחד ממייסדי טיפול נמרץ בארץ ובעולם. הכרתי אותו במסגרת עבודתי ברמב"ם ומאז פרופ' טיטלמן לקח אותי כפרויקט אישי שלו ועד עכשיו אין יום שאני לא מזכיר אותו".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"ביחידת טיפול נמרץ כל מקרה הוא כואב ובלתי נשכח. אחד המקרים שחקוקים בראשי היה בתחילת דרכי ביחידה לטיפול נמרץ כללי ב'הלל יפה'. קיבלתי חייל שנפצע באורח אנוש בפיגוע ההמוני שהיה בבית ליד. הייתי צמוד אליו במשך שלושה ימים עד שמצבו התייצב. כעבור שנתיים זכיתי להשתתף בחתונה שלו. מאז אותו מקרה אבחנה של 'מצב אנוש' לא קיימת אצלי".

אם לא היית רופא...?

"הייתי כנראה שחקן כדורגל. מגיל 12 למדתי בפנימיית ספורט אולימפי. כאשר התקבלתי ללימודי רפואה הפסקתי לשחק באופן מקצועי. אני אוהב מאוד לעסוק בספורט וזה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. במיוחד אני אוהב לרכוב על אופני הרים – כל סוף שבוע אני מקפיד לצאת לרכיבת שטח במשך כשלוש שעות ובאמצע השבוע אני מתאמן על אופני כושר במשך שעה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"כדי לקבל רפואה איכותית וטובה יותר יש להוסיף אנשי צוות בכל הסקטורים: רופאים, אחיות, כוח עזר, לצד הוספת מיטות אשפוז. בנוסף, יש להקטין את סך שעות העבודה השבועיות של הרופאים כך שיהיה להם יותר זמן להשקיע בלימודים ובמחקר".

נושאים קשורים:  ד"ר בוריס איסקוביץ',  הרדמה,  טיפול נמרץ,  מגזין,  בית החולים הלל יפה,  חדשות
תגובות
 
28.02.2020, 14:18

👍

28.02.2020, 22:40

👍

רופא וג׳נטלמן זן נדיר