מחקרים

 נוגדי חימצון ברוק אל מול עקה חימצונית בחולי פסוריאזיס

במחקר זה נבדק האם הסטטוס החמצוני ברוק והאינדקס של הסטטוס החמצוני יכולים לשמש כביומרקר לפסוריאזיס

חתך של רקמת בלוטת רוק אנושית (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפרמטרים במאזן החימזור וביומרקרים של עקה חימצונית ברוק מגורה ולא מגורה. בנוסף, בדקו החוקרים את הדם של המטופלים עם ספחת (פסוריאזיס) בהשוואה לדם חברי קבוצת ביקורת בריאה.

המחקר כלל 40 מטופלים עם ספחת ו-40 משתתפים בריאים בגיל ומגדר תואמים. החוקרים בדקו את היחס בין הריכוז לפעילות האנזימים נוגדי החמצון: פרוקסידאז רוק (Px), קטלאז (לCAT), סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD) נמדדו ברוק לא מגורה (NWS), רוק מגורה (SWS) ובתאי דם אדומים. החוקרים מדדו בפלזמה, ב-NWS, וב-SWS, את יחס הריכוז/ פעילות של גלוטטיון מחוזר (GSH), פוטנציאל נוגד חימצון כולל (TAC), סטטוס חימצוני כולל (TOS), אינדקס סטטוס חימצוני (OSI).יהם בדקו במדיומים הללו גם סמנים של מודיפיקציות חימצוניות בחלבונים: תוצרי גליקציה סופיים (AGE), חלבונים לאחר חימצון מתקדם (AOPP), ותוצרים של חימצון ליפידים: מלונדאלדהיד (MDA) וליפיד הידרופרוקסיד כולל (LOOH).

ב-SWS של חולי ספחת, נצפו ריכוזים גבוהים משמעותית של Px ו-CAT, ובתאי הדם האדומים שלהם הריכוזים של GPx ו-CAT היה גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת. הרמות של AOPP, AGE, MDA, ו-LOOH היו גבוהות משמעותית ב-NWS,יSWS ובפלזמה של קבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. ריכוז החלבונים הכולל ועמילאז ברוק היו נמוכים משמעותית ב-NWS וב-SWS של חולי ספחת בהשוואה לקבוצת הביקורת. במהלך המחלה של ספחת, החוקרים הבחינו בחוסר איזון חימזורי עם שכיחות של תגובות חימצון. מנגנונים מעורבים בסינתזה/הפרשה של חלבונים ופעילות עמילאז היו מדוכאים בבלוטות חולי הספחת; הם היו מדוכאים יותר בבלוטת פארוטיד בהשוואה לבלוטה התת-מנדיבולארית.

מסקנת החוקרים הייתה שריכוז TOS וערכי OSI ב-NWS וב-SWS  עשויים לשמש כגורמים דיאגנוסטים בספחת.

מקור: 

Skutnik-Radziszewska A et. al (2020) Oxidative Medicine and Cellular Longitivity

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  ספחת,  חמזור חלבונים,  עמילאז,  עקה חימצונית
תגובות