נגיף הקורונה

מומחים מעריכים: כמו בשפעת, אנשים יחלו שוב ושוב ב-COVID19

האם נגיף הקורונה ייעלם באפריל עם התחממות מזג האוויר? פרופ' אבינעם רכס, יו"ר בית הדין לאתיקה בהר"י: "בני אדם יצטרכו להכיר בכך שהנגיף יהיה כאן"

בדיקת חום גוף בכניסה למתחם ציבורי בסין. צילום: IHOR SULYATYTSKYY/ שאטרסטוק

בעקבות האזהרות שפורסמו בסוף השבוע בכלי תקשורת שונים בעולם, לפיהן אם התפרצות נגיף הקורונה החדש, ה-COVID19, לא תרוסן בהקדם, קיים חשש שהנגיף ידביק בהתפשטותו בעולם עד כדי 60% מאוכלוסיית תבל, היו גם מומחי רפואה שהשוו את ההתרחשות למגיפת השפעת הספרדית ב-1918, שהשתוללה בעולם מיד בסיום מלחמת העולם הראשונה.

ברור שהמצב כיום שונה בתכלית לעומת מה שהיה לפני 100 שנה: מערכות הבריאות הרבה יותר מתקדמות ולמדו במשך השנים להתמודד עם מגיפות-על נרחבות שונות. פותח חיסון כנגד נגיף השפעת. הציבור נקרא לקראת כל עונת שפעת להתחסן והרכב תרכיב החיסון מתעדכן מדי שנה, בין השאר מתוך הבנה שהוא עובר עם הזמן מוטציות. עם זאת, מתגבשת גם ההערכה שהעולם ילמד עם הזמן "לחיות עם הנגיף" ושיהיה קשה כנראה למגרו, לפחות בזמן הקרוב.

פרופ' אבינועם רכס. "לא כל הנתונים המדווחים מסין מדויקים". צילום: יוטיוב

"בני אדם יצטרכו להכיר בכך שהנגיף יהיה כאן", אמר אתמול פרופ' אבינעם רכס, יו"ר בית הדין לאתיקה בהסתדרות הרפואית ל"דוקטורס אונלי". להערכתו, נראה שלא כל הנתונים המדווחים בינתיים מסין מדויקים, וייתכן שחלקם מוסתר מהציבור. פרופ' רכס התייחס לעניין הזה גם בתכנית "שישי בחמש" ששודרה בערוץ כאן-11 בליל שבת.

"הנגיף כאן כדי להישאר"

מנהל ה-CDC, ד"ר רוברט רדפילד, התבטא בראיון ל-CNN: "הנגיף יהיה כאן גם לאחר העונה הזאת וגם לאחר השנה הזאת".

פרופ' מרק ליפסיץ' (Marc Lipsitch), מומחה לאפידמיולוגיה ומהמחלקה לאימונולוגיה ומחלות זיהומיות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, אמר כי "יהיה צורך להיערך לכך שהתפרצות זאת תדמה להתפרצות השפעת החמורה ביותר בעידן המודרני". כמו כן ציין: "לא מן הנמנע שכמו בשפעת יהיו אנשים שיחלו שוב ב-COVID19 אחת לחמש-שש שנים".

גם מי שהיה מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל "איכילוב", פרופ' גבי ברבש, סבור כך. במאמר אתמול (א') ב-ynet ציין: "התפרצות הקורונה שונה מהמגיפות הקודמות שבהן נתקלנו. הוירוס כאן כנראה כדי להישאר. חשוב שנדע שבסופו של דבר נלמד לחיות לצידו".

פרופ' רכס ופרופ' ברבש הצביעו על כך שבשתי המגיפות SARS ו-MERS שגם מחולליהן משתייכים לקבוצת נגיפי הקורונה, שיעור התמותה מקרב החולים הקשים הגיע ל-9%-8% ואילו לפחות לפי הדיווחים עד כה, שיעור התמותה בהתפרצות הנוכחית הוא כנראה סביב 1%.

שניהם ציינו שהקבוצה הגדולה ביותר של החולים עתה הם "חולים במחלה מינימלית", מתונה-קלה מבחינת תסמיניה וכי הרוב הגדול של החולים הקשים ואלה שנפטרו מסיבוכיה היו זקנים עם מחלות רקע כרוניות כסוכרת ומחלות לב.

פרופסור גבי ברבש (יח"צ)

פרופ' גבי ברבש. "את הקבוצה הגדולה מאוד של החולים במחלה המינימלית אי אפשר לבודד, אבל גם חולים אלה מדביקים אחרים" (יח"צ)

פרופ' ברבש: "את הקבוצה הגדולה מאוד של החולים במחלה המינימלית אי אפשר לבודד, אבל גם חולים אלה מדביקים אחרים". "מקדם ההדבקה" ב-COVID19 הוא בין שניים לשישה נדבקים חדשים מחולה אחד. בשפעת, ה"מקדם" הוא שני נדבקים, ב-SARS מקדם ההדבקה היה אחד לשלושה ובחצבת הוא 18-12.

אם הנתונים מדויקים, כ-15% מהחולים המדווחים סובלים ממחלה קשה. הביטוי האופייני לה, כפי שצוין אתמול ב"דוקטורס אונלי", היא דלקת ריאות נגיפית דו-צדדית. הטיפול בה תומך בלבד, בהיעדר טיפול אנטי ויראלי, וזאת באמצעות חמצן, אנטיביוטיקה כנגד זיהום משני ובמקרה הצורך הנשמה.

בידוד של 14 יום? משך תקופת הדגירה אינו ידוע בוודאות

בין הסוגיות שאין לגביהן מענה כעת: האם ה-COVID19 ייעלם לערך בסוף מרץ-אפריל כשתחול התחממות במזג האוויר? לא ברור עדיין אם הנגיף אכן רגיש למזג האוויר והאם זו התנהגות עונתית, כמו בשפעת. האם יימצאו דרכים מתוחכמות יותר, ובהקדם, להחשת קבלת תוצאות הבדיקות שעוברים "חשודים כחולים"? האם ניתן יהיה בקרוב לדעת מהו היקף אוכלוסיית נשאי הנגיף בטרם הופיעו התסמינים? ברור כבר שפיתוח חיסון כנגד COVID19 ידרוש הרבה מאוד זמן, אך לא ברור אם וכאשר יפותח החיסון, הנגיף עצמו לא יעבור מוטציה גנטית חדשה.

פרופ' ברבש התייחס גם לסוגיית הבידוד שמוטל על אנשים החשודים שבאו במגע עם נדבק בנגיף, ולדבריו, "אנחנו לא באמת יודעים בביטחון אם תקופת הדגירה וההדבקה של הנגיף היא 14 יום או 24-21 יום".

ההנחה היא שכאשר יתקבלו יותר נתונים ומערכות הבריאות במדינות המתקדמות, ובראשן ארה"ב, ימצאו דרכים מומלצות להתמודדות נכונה עם הבעיה, ייקבע מתווה מוגדר ומומלץ לטיפול מכיל בה והיחס ל- COVID19 יהיה כאל "התפרצות שפעת קשה במיוחד".

בתוך כך התבטא אתמול ב-ynet ד"ר שמעון אדלשטיין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי זיו בצפת: "מספיק שאחד הנוסעים (מספינת הקרוזים) יוטס לארצו ויכנס לרגע לשירותים במטוס, הוא עלול להדביק כל מי שישהה באותם שירותים אחריו. בסיטואציה כזו, שחרור נוסעים עלול לגרום להדבקות המוניות בארצות רבות". עוד אמר: "ספינת הקרוזים היא בגדר 'חממה ויראלית', שבה הדבקה בנגיף כמעט בלתי נמנעת".

הערכה נוספת: אם יתגלו בארה"ב עוד מקרי קורונה מאומתים, ייתכן שיתפרסמו בה גם הנחיות מפורטות שונות בהקשר להתנהגות המומלצת להימנעות מהידבקות בהתקהלויות כמו בכנסים רבי משתתפים, באיצטדיוני ספורט, אולמות תיאטרון וקולנוע ודומיהם.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  פרופ' אבינועם רכס,  מגיפה,  פרופ' גבי ברבש,  שפעת,  חדשות,  ד"ר שמעון אדלשטיין
תגובות

עד כמה שאני זוכר, שיעורי התמותה ב- SARS היו כ-10% ובקרב חולי MERS כ-35% (!) ולא כפי שרכס וברבש מדווחים

20.02.2020, 20:50

לפי הויקיפדיה בסארס נדבקו 8,096 אנשים ומתו 774.
כך שהמספרים מדוייקים.