חדשות

האקדמיה למדעים: היקף המחקר הרפואי בארץ נמוך בשל עומס רב על הרופאים

דו"ח "מצב המדע בישראל": "הרופאים מתקשים להקדיש מזמנם למחקר רפואי והדבר פוגע בשיפור הטיפול הרפואי הקליני" | התכנית רופא-חוקר במוסדות ההשכלה הגבוהה איננה ממצה את עצמה

מחקר רפואי (צילום: אילוסטרציה)

דו"ח "מצב המדע בישראל" לשנת 2019, שהוכן באקדמיה הלאומית למדעים והוגש אתמול (ג') לכנסת, מצביע על כך שהיקף המחקר הרפואי בארץ נמוך מאוד, בעיקר בשל העומס הרב המוטל על הרופאים החוקרים ובשל נסיבות תקציביות.

"הרופאים מתקשים להקדיש מזמנם למחקר רפואי והדבר פוגע בשיפור הטיפול הרפואי הקליני", נאמר בפרק העוסק במחקר הרפואי שהכינה תת הוועדה לנושא זה שבה היו פרופ' יוסף ירדן מבכירי חוקרי הסרטן בישראל מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן, פרופ' אלי קשת מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים שמחקריו עוסקים במערכת כלי הדם ובמחלות קרדיווסקולריות ופרופ' רשף טנא, גם הוא ממכון ויצמן ויו"ר הוועדה למצב המדע.

בפרק על המחקר הרפואי בדו"ח המלא המחזיק 110 עמודים ובנוסף 398 עמודי פרק הנספחים, נכתב בין השאר: "אנו עדים בשנים האחרונות להתקדמות פורצת דרך במחקר הרפואי בארץ ובעולם, העומד על סיפה של מהפכה ויכול להביא להישגים מהותיים בשירותי הבריאות. אולם, הרופאים בבתי החולים ובקהילה מתקשים לעסוק במחקר רפואי ובכך לממש את הפוטנציאל הענק הטמון ביישום המחקרים המתקדמים בטיפולים הקליניים ובייעוץ הרפואי.

"בשל קשיים תקציביים ואחרים, התכנית של רופא-חוקר במוסדות ההשכלה הגבוהה איננה ממצה את עצמה. לפיכך אנו מציעים לאקדמיה למדעים לתת חסות לסיעור מוחות בין כל הגופים הרלוונטיים כדי למצוא דרכים לאפשר לרופאים בשירות הציבורי ובכלל, לעסוק במחקר רפואי. כמו כן אנו ממליצים להרחיב את המסגרת של רופא-חוקר ללימודי מוסמך במוסדות המחקר".

התכנית רופא-חוקר נבנתה לאור המלצות של ועדת ארנון, שהוגשו כבר לפני עשור. התכנית מממנת מחקר ל-PhD שהרופאים עושים במוסדות אקדמיים בשיתוף פעולה עם בתי חולים. תכנית זו של הקרן הלאומית למדע מממנת כיום כ-20 מלגות תלת-שנתיות של רופאים לדוקטורט במוסד אקדמי מוכר. קיימות גם תכניות מקומיות בבתי החולים הגדולים דוגמת "תלפיות שיבא", המקנה מלגות חמש שנתיות למחקר ופיתוח מנהיגות לחמישה עד שמונה רופאים במחזורים דו-שנתיים.

"כבר בדו"ח ועדת המעקב הראשונה שנמסר למוסדות המדינה במאי 2015", ציינו מחברי המסמך הנוכחי, "הוקדש פרק מיוחד לנושא המחקר המדעי הנעשה בידי רופאים. כנספח לדו"ח ההוא צורף מכתב של יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית דאז, פרופ' יורם שפירא (שעשה PhD בעצמו). פרופ' שפירא פירט בו את נחיצותה של המערכת הרפואית בארץ לכישורי הרופאים העוסקים גם במחקר מדעי".

ות"ת והקרן הלאומית למדע מקיימות תכנית מיוחדת למענקי מחקר לרופאים, אך גם כאן יש מספר מוגבל של רופאים המגישים הצעות מחקר ברמה גבוהה הזוכות למימון. כמו כן, פתחו ות"ת והקרן הלאומית למדע תכנית מחקר חדשה (partnership medicine precision Israel -יIPMP) עם מכון ברוד בארה"ב ובשיתוף הקרנות הוולונטריות "קלרמן" ו"יד הנדיב", להרחבת המחקר הרפואי המוכוון-אישית בארץ. יש לקוות", מציינים מחברי הדו"ח, "שתכנית חדשה זאת תאפשר לרופאים נוספים לחלק את זמנם בין המחקר המדעי לעבודה הקלינית בבתי החולים ובמרפאות".

רוב החוקרים אינם עוסקים בעבודה קלינית

אין ספק כי הרפואה המודרנית עוברת מהפכה רבתי באשר לאפשרות הטיפול במחלות שונות, נכתב בדו"ח. במקרים רבים הנדסת תאים ורקמות מאפשרת טיפול גנטי בשורשי המחלה ולא רק בסימפטומים שלה.

"שלא כבעבר, הטיפולים הרפואיים מתמקדים היום יותר ויותר ברקע הגנטי של המחלה בהתייחסות לחולה המסוים ומקטינים או מייתרים את התלות בטיפולים סטנדרטיים. דוגמה טובה לכך: טיפול בחולי סרטן על פי המוטציות הספציפיות לכל חולה, טיפול שחוסך הקרנות וכימותרפיה.

"כמו כן ניכרת התקדמות בטכניקות הדימות ושילובן עם הליכים קליניים המאפשרים גילוי מוקדם של מחלות וטיפול ממוקד יותר בחולים.

"טכניקות חדשות הנכנסות לחדרי הניתוח והטיפולים מצריכות ידע מדעי רחב היקף. דליית מידע ממאגרי ידע וניתוח סטטיסטי של בסיסי נתונים גדולים הופכים לכלי רפואי חשוב אף הוא. התקדמות זו מותנית במידה רבה ביכולתם של הרופאים להשתמש בידע המדעי-טכנולוגי המתקדם לטובת הטיפול הרפואי. לפיכך, מחקר רפואי בסיסי הוא צורך חיוני בהתקדמות הטיפול הקליני בבתי החולים ובמרפאות".

עם זאת, ציינו מחברי הדו"ח, למרות מצוקות תקציביות תמידיות – "רמת הרפואה בארץ עומדת בקו אחד עם זו של המדינות המתקדמות בעולם. גם רמתו של המחקר הרפואי בארץ גבוהה מאוד, וכן התעשיה מוטית היישומים הרפואיים היא מובילה עולמית.

"חרף זאת יש א-סימטריה ברורה: המחקר הרפואי מתנהל ברובו בידי חוקרים שאינם עוסקים בעבודה קלינית גופא, קרי החוקרים אינם רופאים בהשכלתם או שהם רופאים שפנו למחקר אקדמי טהור וזנחו את העבודה הקלינית.

מנגד, נטען בדו"ח, בשל העומס הרב ונסיבות תקציביות ואחרות, הרופאים בארץ מתקשים להקדיש מזמנם למחקר רפואי. "כפועל יוצא של מצב מצער זה, קיימת אי רציפות, או חוליה חלשה, בתהליך העברת הידע הבסיסי במדעים למען שיפור הטיפול הרפואי הקליני. הרופאים בארץ, ככלל, מתקשים למצוא את הזמן ואת האמצעים להקדיש למחקר מדעי שהיה עשוי לקדם אותם ואת איכות הטיפול הקליני בבתי החולים ובמרפאות".

פער במערך תמיכה לרופאים-חוקרים בישראל לבין המדינות המתקדמות 

בשל כובד הבעיה, הדגישו חברי הוועדה, נשקלו בעבר תכניות אפשריות שונות, ביניהן: הפיכת לימודי הבסיס (שישה חודשים) שהם חלק אינטגרלי מהכשרת הרופא, ללימודים ומחקר לתואר מוסמך. אלא שתכניות אלו ואחרות נפלו מסיבות שונות.

תת הוועדה סקרה תכניות דומות הקיימות בארה"ב, קנדה ושווייץ, ומצאה כי יש פער נרחב בין מערך התמיכה בארץ בנושא רופא-חוקר לבין זה שבמדינות המתקדמות האחרות. בדו"ח ממליצים לכן על תכנית שתאפשר לרופאים או לסטודנטים לרפואה לממש תואר מוסמך מחקרי (MSc) באחד ממוסדות המחקר או במוסדות שבהם נעשה מחקר מדעי רלוונטי לרופא.

באשר לתכנית רופא-חוקר הקיימת ומעניקה מלגות לרופאים או לסטודנטים לרפואה לצורך מחקר לקראת תואר PhD, ציינו מחברי המסמך כי התכנית סובלת מהעובדה שהרופא מחויב למחקר במשך שנים ארוכות ומתנתק בדרך כלל מהעבודה הקלינית. התכנית המוצעת יומרנית פחות מקודמתה, אך היא אמורה לאפשר עבודה של כשנת מחקר ברמה גבוהה ובצידה בדרך כלל פרסום מדעי אחד או יותר.

"פרסום מדעי במעבדת מחקר הוא כלי קידום חשוב לרופאים הצעירים ובגיל הביניים. תכנית כזו תעודד גם שיתופי פעולה בין מרכזים שבהם נעשית עבודה קלינית או מחקר קליני לבין מוסדות אקדמיים שבהם נעשה מחקר בסיסי. שכן הנחיית הרופא-חוקר יכולה להיעשות בידי מנחים משותפים משני המרכזים".

עוד ממליצה הוועדה: "בדומה לנעשה במוסדות האקדמיים, רופא או סטודנט לרפואה שירצה להמשיך במחקר לקראת PhD יוכל בהמשך הדרך לפנות לתכנית הקיימת ולקבל תמיכה כדי להשלים את הדוקטורט במסלול ישיר. התכנית, שתנוהל על ידי ות"ת, תחל כתכנית הרצה עם כ-20 מלגות לשנה בתקציב של כשני מיליון שקל. הצלחת התכנית תימדד בסופו של דבר במספר הרופאים והסטודנטים שיפנו אליה לצורך קבלת מלגה".

בשל הפער הגדול בין צורכי המחקר למימושו בשטח, תת-הועדה רואה צורך לציין את הדחיפות בעיבוי המערך התומך במחקר הנעשה בידי רופאים. היא המליצה כאמור על סיעור מוחות בין הגופים הרלוונטיים וגיבוש מדיניות תמיכה במחקר הנעשה בידי רופאים בבתי חולים וכן בקהילה. התכנית המשלימה הנ"ל איננה באה במקום התכניות קיימות. לאחר שלוש שנים, ממליצים חברי תת הוועדה לבצע הערכה ראשונית בדבר הצלחת התכנית שתיעשה בוועדה בלתי תלויה.

צניחה של יותר מ-30% בשיעור הפרסומים המדעיים בישראל

הדו"ח המלא גם מציין כי בעשור האחרון חלה צניחה של יותר מ-30% בשיעור הפרסומים המדעיים הישראליים בהתייחסות לכלל הפרסומים המדעיים של מדינות המזרח התיכון - עדות נוספת למחסור בהשקעה במחקר באקדמיה.

דו"ח מצב המדע של האקדמיה הלאומית למדע מתפרסם אחת לשלוש שנים. הדו"ח הנוכחי ממחיש שישראל ממשיכה לרדת בסולם המדינות המשקיעות במחקר. בעוד שב-1998 עמד שיעור הפרסומים המדעיים הישראליים בהשוואה לכלל מדינות המזרח התיכון על 41.72%. ב-2018, עשור אחד אחר כך, הוא כבר 11.56% בלבד - פער של יותר מ-30%.

עם זאת, פרופ' טנא גם הצביע על כך שמדעני ישראל מפרסמים מחקריים שהם איכותיים יחסית, "אבל כדי להתקדם, יש להשקיע יותר. המדע הבסיסי בישראל סובל מהשקעה קטנה יחסית למדינות בעצימות מדעית גבוהה. מימון המחקר הבסיסי בארץ לוקה בחסר. בלא הרחבת ההשקעה - ישראל לא תוכל להתחרות בהצלחה במדינות המתקדמות".

נושאים קשורים:  מחקר רפואי,  מדע,  חדשות,  תכנית רופא חוקר,  האקדמיה הלאומית למדעים
תגובות
 
אנונימי/ת
12.02.2020, 20:49

בדיחה. כמה רופאים היו בוועדה שמסבירה למה רופאים לא פונים למחקר? מקווה שציטוט ההמלצות שגוי.