מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר עידו פלדור, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם

"יש כירורגים טובים ממני אבל יש מעט מאוד שמתכננים כמוני", מעיד הנוירוכירורג מרמב"ם, שמתכונן ביסודיות לכל ניתוח כדי להגיע מוכן לכל התרחישים ומנחיל את הגישה הזאת גם למתמחים שלו

צילום: נתנאל אייזיק

"נוירוכירורגיה הוא תחום מרתק, המשלב מיקרוכירורגיה, קליניקה ענפה ומחקר קליני ומעבדתי", אומר ד"ר עידו פלדור, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "אני מוצא שבתחום הקליני של המוח (נוירוכירורגיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה) יש חשיבות עליונה להערכה קלינית כמדד החשוב ביותר להחלטות טיפוליות. למרות הגדילה המשמעותית וההסתמכות הרבה על דימות בכל תחומי הרפואה, הבדיקה הנוירולוגית היא עדיין הבסיס להחלטות טיפוליות.

"ייתכנו שני חולים עם בדיקות דימות זהות, אבל תמונה קלינית שונה - האחד משותק והשני תקין מוטורית, האחד דיספאטי והשני מדבר באופן חופשי, האחד בהכרה מלאה והשני שקוע. ההחלטה, בסופו של דבר", הוא מדגיש, "תתקבל על סמך הקליניקה ולא על סמך ממצאי צילום כלשהו, מדויק ככל שיהיה".

ד"ר פלדור, בן 43, נשוי ואב לארבעה ילדים, סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והתמחות בנוירוכירורגיה ב"הדסה". ההתמחות, שנמשכת שש שנים, כוללת חשיפה לכל התחומים של ניתוחי מוח, עמוד וחוט שדרה: טיפול ניתוחי בחבלות ראש, ניתוחים לדימומים ובעיות של כלי דם, ניתוחים להפחתת לחץ תוך גולגלתי, ניתוחים לכריתת גידולים שפירים וממאירים, טיפול כירורגי בהפרעות תנועה ובאפילפסיה, טיפול ניתוחי בהידרוצפלוס, נוירוכירורגית ילדים ועוד.

"במהלך ההתמחות", הוא מספר, "למדתי ממורים מצוינים על ניהול חולים, על גישה לפתולוגיות מוחיות שונות, גישות כירורגיות, אמצעי דימות מתקדמים, נוירופתולוגיה ועוד. במהלך ההתמחות גם פיתחתי עניין אקדמי וקליני בגידולי מוח מכל הסוגים ולאחר סיום ההתמחות נסעתי לתקופת התמחות-על ראשונה בגידולי מוח ורדיוכירורגיה במרכז הרפואי ג'ון הופקינס בארה"ב. זו היתה התמחות מחקרית, בעיקרה. נחשפתי שם לנפח ניתוחים שלא ראיתי בשום מקום אחר ולמחקר ברמה עולמית במודלים של גידולי מוח, בפיתוח טיפולים ודרכי אבחנה בגידולי מוח".

ד"ר פלדור לא עצר כאן והמשיך להתמחות-על שנייה בגידולי מוח ב-Royal Melbourne Hospital במלבורן, אוסטרליה. "שם", הוא מספר, "התמקצעתי בניתוחי מוח ועמוד שדרה, עם מיקוד עיקרי בגידולי מערכת העצבים. יום אחד בשבוע עסקתי שם ברדיוכירורגיה, או קרינה ממוקדת במוח. לאחר שחזרתי לארץ עבדתי במשך כשלוש שנים כרופא בכיר בנוירוכירורגיה ובמהלך השנים האלו נסעתי להשתלמות ברדיוכירורגיה של עמוד וחוט השדרה".

לאחר שובו משלוש השנים בחו"ל, החליט להשתמש בידע שצבר שם על מנת לייסד בנק לגידולי מוח וחוט שדרה. "לאחר כשלושה חודשי הכנה, התחלנו לאסוף דגימות של כל הגידולים שהמחלקה מנתחת. עד לעזיבתי, אספנו בבנק הגידולים ב'הדסה' כ-400 דגימות של גידולי מוח ועמוד שדרה".

בסוף שנת 2018 פנתה אליו הנהלת המחלקה לנוירוכירורגיה ובית החולים רמב"ם בהצעה לכהן כסגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בחיפה. "שמחתי על ההזדמנות והתרשמתי מנפח העבודה הגדול של המחלקה ומהרצון של מנהל המחלקה, פרופ' גיל סוירי, בשותף שיסייע לו בניהול ענייני המחלקה. אני אחראי ברמב"ם על תחום הנוירוכירורגיה האונקולוגית וגידולי המוח בכלל. פרופ' סוירי ואני מנתחים כ-500 גידולי מוח בשנה, כולל ניתוחים המתבצעים תחת ניטור אלקטרופיזיולוגי, ניתוחים לכריתת גידולים בערות, ניתוחים בהנחיית US ועוד. בנוסף, לבקשתו אני מכהן גם כאחראי על ההוראה ועל תכנית ההתמחות, שני תחומים שקרובים לליבי במיוחד".

בשנת 2019 מונה ד"ר פלדור למזכיר כללי של האיגוד האסיאתי והאוסטרלי לנוירוכירורגיה. "למדתי, ואני עדיין לומד, איך לנסות ולקרב בין נוירוכירורגים מעמים שונים, שנמצאים בקונפליקט פוליטי ביניהם, באמצעות רצון משותף לספק רפואה מתקדמת. כך למשל, שמחתי לקבל ברכות על המינוי מנוירוכירורגים ברחבי העולם, בין השאר ממלזיה, ערב הסעודית, פקיסטן וכמה ממדינות המפרץ הפרסי".

מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?

"פרופ' אנדרו קיי, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במלבורן. בזמן שהותי שם למדתי ממנו הן לגבי נוירוכירורגיה ברמה הגבוהה ביותר והן לגבי הוראה של סטודנטים ומתמחים. הוא היה נותן מפגש הוראה שבועי למתמחים וסטאז'רים. היה לי הכבוד להחליף אותו בהוראה זו במקרים שבהם נעדר. אני מודה שהיתה לי חיבה להוראת מתמחים וסטודנטים עוד קודם לכן, אבל אני חושב שלמדתי ממנו רבות והתקדמתי בזכותו.

"בתחום הכירורגי אני חושב שפרופ' קיי הוא אחד היעילים והמוכשרים שפגשתי. אני מקווה שלמדתי ממנו ואימצתי מעט מיכולותיו בנוירוכירורגיה.

מאז שעזבתי, פרש פרופ' קיי מהנהלת המחלקה ועלה לישראל. הוא עובד היום כנוירוכירורג בכיר במחלקה לנוירוכירורגיה ב'הדסה'".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"אישה כבת 42, שניתחתי לפני כארבע שנים, לכריתה של גידול מוחי ממאיר, עברה בגבורה את הניתוח בערות, טופלה בכימותרפיה וקרינה.

לאחר ניתוח שני ואחריו מהלך סוער התאוששה וממשיכה בחייה. היא ובעלה עדיין בקשר איתי ושולחים לי בכל שנה הודעות ברכה בראש השנה ובפסח. האישה ממשיכה לבלות, לנסוע ברחבי העולם לחופשות ומתמודדת באצילות עם המתח של התמודדות עם גידול מוחי ועם הפחד המתמיד מחזרה של הגידול. בנוסף לברכות התקופתיות, היא מקפידה לשלוח אלי תמונות ממסעותיה ולהודות לי על שעזרתי לאפשר אותם".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"שווה להשקיע זמן בתכנון ובחשיבה מראש - בניתוח, בניהול חולים, בשיחה עם מטופלים ובהוראה. כל כך הרבה יכול להשתבש באופן לא מתוכנן, שכדאי לנסות לשלוט מראש במה שאפשר ולהתכונן לתרחישים סבירים. אני מנסה תמיד להתכונן לכל ניתוח ולהגיע מוכן עם תרחישים לכל האפשרויות שניתנות לצפייה. אני מנסה להנחיל את הרעיון הזה למתמחים. אנחנו משתדלים לקיים שיחה, ביום לפני כל ניתוח, ביני לבין המתמחה המיועד להשתתף בניתוח. שם אני מסביר את התכנית הניתוחית שלי, מה נקודות הכשל שאני רואה בניתוח ומה אני מתכנן לעשות במידה שתופיע בעיה כזו או כזו. יש כירורגים טובים ממני אבל יש מעט מאוד שמתכננים כמוני.

"מוטו נוסף הוא 'אם אתה לא יודע להסביר את זה, אתה לא יודע את זה': אני מנסה שיהיה לי הסבר לכל דבר שאני עושה – בחדר ניתוח, בניהול חולים, בהוראה, בניהול התמחות, במרפאה או בחדר מיון. אפשר לטעון שההסבר שלי לא מניח את הדעת. אפשר לטעון שאני טועה בהערכה או בהחלטה, אבל כמעט תמיד אפשר לקבל ממני הסבר לסיבה שבגללה אני עושה משהו. אני משתדל לעודד סטודנטים, מתמחים וכל מי שזוטר ממני לשאול אותי ולאתגר אותי.

"לא פעם ולא פעמיים שיניתי תכנית טיפול, תכנית ניתוח או תכנית אחרת, בהתבסס על שאלה או ביקורת של מישהו זוטר ממני. הדברים נכונים אף יותר לגבי אנשים בכירים ממני. מנהל המחלקה מנוסה ממני בהרבה והידע העשיר שלו בתחומים שונים בנוירוכירורגיה מרשים אותי כל פעם מחדש. מובן שאני שמח להריץ כל תכנית שלי איתו ולקבל ממנו דעה, עצה או המלצה. גם לו אני מסביר את הלוגיקה שלי ושומע את דעתו. לצערי, אין לשנינו מספיק זמן לעשות את זה יותר".

אם לא היית רופא...?

"הייתי אולי בלשן. ירשתי מאמא שלי את החיבה לשפות ותמיד עניינו אותי שפות שונות".

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?  

"לקרוא - אני תמיד שמח להעשיר את הידע שלי בכל תחום וללמוד דברים חדשים. אני במיוחד מחבב ספרים שנותנים לי צוהר לעולם שלא הכרתי, כמו רוסיה הקומוניסטית (פעם), איראן של היום, ועוד. בנוסף, רכיבה על אופנוע - לא הכל יכול להיות בטוח ומוגן בחיים וזה גם מאפשר להגיע בזמן. אני שונא לאחר. תחביב חושב נוסף שלי הוא הפועל ירושלים בכדורסל - אהבתי הראשונה. אחרי כמעט 30 שנות אהדה, אי אפשר להחליף".

לסיום, מה היה משנה במערכת הבריאות?

"הייתי מאפשר למערכת לממן את היעדים שהיא מאמינה בהם והייתי רוצה לראות יותר תכנון לטווח ארוך: בטיפול בחולים, בהקצאות רופאים, בהקצאת משאבים ועוד.

"אני רואה עשרות מועמדים להתמחות שהשקיעו שנים רבות מחייהם בלימודים ארוכים ומתישים, רק כדי לגלות בגיל 30 פלוס שאין להם מקום בהתמחות. כשאני הלכתי ללמוד רפואה, הייתי שמח לדעת את הנתונים לגבי אחוזי הקבלה להתמחות בכלל. כך גם לגבי השלב הבא: לפני שרופא בוחר לו התמחות, רצוי שידע נתוני אמת על סיכוייו לעבוד כרופא בכיר בתחום".

נושאים קשורים:  מגזין,  ד"ר עידו פלדור,  נוירוכירורגיה,  בית החולים רמב"ם,  פרופ' אנדרו קיי,  פרופ' גיל סוירי,  חדשות,  ניתוחי מוח
תגובות
 

הצלחה רבה לד"ר עידו פלמור. דברים כדורבנות מנוירוכירורג חושב מרשים ומבטיח. אינשאאלה שירבו כמותו בישראל.

אנונימי/ת
14.02.2020, 22:44

In Shalla!