מחקרים

האם קיים קשר דו כיווני בין פסוריאזיס לדיכאון?

במאמר זה סוכמו שני מחקרי אורך שבוצעו על אוכלוסיות עוקבה מייצגות מקוריאה, ומטרתם הייתה לבחון האם קיים קשר דו כיווני בין פסוריאזיס (ספחת) לבין דיכאון

מעט מחקרים בדקו את קיומו של קשר דו כיווני בין ספחת (פסוריאזיס) לבין דיכאון. מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הקשר שבין ספחת לדיכאון.

נעשה שימוש בנתונים ממאגר של הביטוח הרפואי הקוריאני (Korean Health Insurance Review and Assessment), שנאספו בין השנים 2002-2013. במחקר הראשון, חולי ספחת (10,392 מטופלים) הותאמו ביחס של 1:4 לקבוצת ביקורת ראשונה. במחקר השני, מטופלים שסבלו מדיכאון (60,383 מטופלים) הותאמו ביחס של 1:4 לקבוצת ביקורת שנייה. ההתאמה בוצעה לגיל, מגדר, הכנסה, ואזור מגורים. נעשה שימוש במודל סיכונים יחסיים מרובד על שם קוקס (Cox) בכדי לחשב יחס סיכונים, עם מודל גולמי ומודל מותאם.

במחקר הראשון, יחס הסיכונים המותאם לדיכאון היה 1.13 (רווח בר-סמך 95%, 1.03-1.24) בקבוצת הספחת, בהשוואה לקבוצת הביקורת הראשונה. במחקר השני, יחס הסיכונים המותאם לספחת היה 1.11 (רווח בר-סמך 95%, 1.00-1.22) בקבוצת הדיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת השנייה. לפי ניתוחי נתונים של תתי-קבוצות, יחסי הסיכונים המותאמים לדיכאון היו 1.24 (רווח בר-סמך 95%, 1.00-1.53) בקרב נשים מתחת לגיל 40, ו-1.31 (רווח בר-סמך 95%, 1.04-1.66) אצל גברים בגיל 60 ומעלה. ניתוח נתונים של תתי-קבוצות מהמחקר השני העלה שיחסי הסיכונים לספחת היו 1.56 (רווח בר-סמך 95%, 1.15-2.12) בקרב גברים עד גיל 40, ו-1.35 (רווח בר-סמך 95%, 1.04-1.75) אצל גברים בני 60 ומעלה.

החוקרים הסיקו שייתכן וקיים קשר דו כיווני בין ספחת לדיכאון.

מקור: 

Min, C. et al. (2020). Journal of Affective Disorders. 262:126-132

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  ספחת,  דיכאון
תגובות