מגזין

הכימרה האנושית

שלושה חודשים לאחר השתלת מח עצם שעבר, גילה לתדהמתו כריס לונג, מדען מחשבים אמריקאי, כי הדנ"א שבדמו השתנה והוחלף בזה של התורם - מקרה הבוחן שמעורר עניין רב ומבוכה לא מעטה בעולם הרפואה הגנטית והמשפטית

גרגויל, פסל כימרה. קתדרלת נוטרדאם, פריז. המונח "כימרה" מקורו במיתולוגיה היוונית – יצור הנושם אש שגופו מורכב מאיברי אריה, עז ונחש. צילום: שאטרסטוק

אין לו אח תאום זהה, גם לא "עותק משובט" או "כפיל" שהגיע לכאן מיקום מקביל כמו המתואר בספרי ובסרטי קולנוע מז'אנר המדע הבדיוני, אבל המקרה אפוף המסתורין של כריס לונג, מדען מחשבים אמריקאי, עלה לאחרונה לדיון בכמה כנסים וסימפוזיונים בינלאומיים לרפואה משפטית, מדע פורנזי וזיהוי פלילי שנערכו בארה"ב ובאירופה, ומאז ממשיך להעסיק לא מעט מדענים, רופאים וגנטיקאים.

לונג, מומחה בטכנולוגיית מידע, מתאם פרויקטים ביחידת השירותים הטכנולוגיים במשרד השריף המחוזי בעיר רנו שבמדינת נבאדה, ארה"ב, בשנות ה-40 המאוחרות לחייו, היה באימון שגרתי לקראת מרוץ לחצי מרתון שאליו נרשם, כאשר חש, כך סיפר, שקצב הריצה שלו הואט באופן חשוד בהשוואה לאימונים קודמים.

הוא אובחן ב-2014 עם לוקמיה מילואידית חריפה (Acute myeloid leukemia) ו-syndrome myelodysplastic, ונשלח לטיפול כימותרפי שהביא אמנם לנסיגה במחלתו, הנמשכת גם עתה, אבל הרס את מח העצם שלו. ב-2015 עבר השתלת מח עצם מתורם החי בגרמניה, במרחק של יותר מ-7,500 ק"מ מביתו.

שלושה חודשים לאחר ההשתלה המוצלחת, כאשר התאושש, גילה לתדהמתו כי הדנ"א שבדמו השתנה, ואת מקום הדנ"א המקורי שלו החליף דנ"א של התורם.

העובדה הזאת נתגלתה די במקרה: עמיתה במקום העבודה עודדה אותו לעבור בדיקות דם שגרתיות. "היתה לה תחושה שמשהו צפוי לי בעקבות ההליך שעברתי", סיפר לונג בסדרת ראיונות לתקשורת בארה"ב. "אחרי הכל, היעד של הפרוצדורה שעברתי היא להחליף את הדם החולה והחלש שלי בדם בריא, והוא הרי כלל דנ"א", כך הסביר זאת בפשטות כדי שיובן לרבים.

לונג החליט להרחיב את טווח הבדיקות וגילה כי עקבות הדנ"א של התורם נמצאות בעורו, בלשונו וברוק, אבל לא בשיער הראש והחזה. דגימות נלקחו ממנו בספוגיות מהשפתיים, מהלחיים, ומה שהפתיע אותו ואת עמיתיו במעבדה לזיהוי פלילי, שגם נוזל הזרע שלו הכיל את הדנ"א של התורם

במהלך סדרת הטיפולים שעבר, נהג לונג, במשך 20 יום, לתת דגימת דם יומית, מתוארכת, על גבי כדורי צמר גפן. "ראינו שינויים מפתיעים כי חלה הפחתה בדנ"א שלי לעומת עלייה בדנ"א שהגיע מהתורם. בתום 20 יום, הדנ"א המקורי שלי נעלם ואת מקומו תפס באיברי גוף רבים הדנ"א של התורם מגרמניה. איתרתי אותו ואנחנו נמצאים בקשרי התכתבות בדואר אלקטרוני".

לונג החליט להרחיב את טווח הבדיקות וגילה כי עקבות הדנ"א של התורם נמצאות בעורו, בלשונו וברוק, אבל לא בשיער הראש והחזה. דגימות נלקחו ממנו בספוגיות מהשפתיים, מהלחיים, ומה שהפתיע אותו ואת עמיתיו במעבדה לזיהוי פלילי, שגם נוזל הזרע שלו הכיל את הדנ"א של התורם.

"המחשבה שעלתה אז בראשי: נקלעתי למצב בלתי ייאמן - עכשיו אני יכול בעצם להיעלם ומישהו אחר יבוא במקומי, למרות שפיזית אני בכלל כאן", התבדח לונג.

ההגדרה המדעית למצב החדש היא שלונג נעשה "כימרה" – מונח טכני שמגדיר מקרה נדיר מאוד של אדם שיש לו למעשה בגופו שני "סטים" של דנ"א. המונח "כימרה" מקורו במיתולוגיה היוונית – יצור הנושם אש שגופו מורכב מאיברי אריה, עז ונחש.

מבוכה רבה בעולם הרפואה המשפטית והמדע הפורנזי

רופאים ומומחים בתחום הרפואה המשפטית והמדע הפורנזי שיערו מכבר שפרוצדורות רפואיות מסוימות עשויות "להפוך בני אדם לכימרות", אלא שהדבר מצריך לאתר דנ"א שמקורו בתורם, בגופו של אדם אחר – למשל חשוד בביצוע פשע – ולכן עולה השאלה אילו השלכות יישומיות יש למצב כזה כשמדובר בעבודתם של מומחים בזיהוי פלילי ורפואה משפטית.

מנהלה הרפואי של יחידת השתלות דם ומח עצם במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד: "הרופא הממוצע איננו אמור, או חייב לדעת, היכן יימצא הדנ"א של תורם בתוך גופו של המטופל שלו. סוג זה של כימריזם איננו גורם שום נזק. תרומת מח העצם גם לא אמורה לשנות את האישיות של הנתרם, לשנות אותו או את גופו"

ברור לכל: מאות אלפי בני אדם בעולם עוברים מדי שנה השתלות מח עצם במסגרת טיפול נגד סרטני דם ומחלות דמם אחרות כמו לוקמיה, לימפומה ואנמיה חרמשית. הגם שלא עולה על הדעת, לפחות במחשבה ראשונית, שמטופלים אלה יפלו קורבן למעשה פשע או יהיו פושעים בעצמם שחוקרים בתחום הזיהוי הפלילי יתחקו אחריהם, אבל האפשרות הבעייתית הזאת היא שעומדת במרכז המחקר והדיונים המדעיים בפרשה הזאת. "כריס לונג הוא עכשיו שפן ניסוי אנושי", אומרים עמיתיו.

ההיבט הרפואי הוא הרבה מעבר לכך. מומחים באנליזה של דנ"א מגלים עניין רב במקרה הזה.

"הרופא הממוצע איננו אמור, או חייב לדעת, היכן יימצא הדנ"א של תורם בתוך גופו של המטופל שלו. סוג זה של כימריזם איננו גורם שום נזק. תרומת מח העצם גם לא אמורה לשנות את האישיות של הנתרם, לשנות אותו ואת גופו. המוח והאישיות שלו יישארו בדיוק כמו שהיו", אמר לכלי התקשורת האמריקאיים ד"ר אנדריו רזוואני (Andrew Rezvani), מנהלה הרפואי של יחידת השתלות דם ומח עצם במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, בהתייחסותו למקרה הבוחן של כריס לונג. "לא אחת אני נשאל על ידי מטופליי, מה פירוש הדבר עבור גבר כאשר בעקבות תרומת דם או מח עצם יימצאו בגופו כרומוזומים של אישה תורמת או הפוך".

אולם, אין ספק שעבור מומחים בתחום הרפואה המשפטית והזיהוי הפלילי – מצב כזה הוא בעייתי. אלה הרי מניחים שבעת איסוף מידע מזירת פשע, המבצע או הקורבן משאירים אחריהם "קוד זיהוי יחידני" שמתאים רק לו, אבל לא שניים כמו במקרה של כריס לונג, שבגופו נמצא דנ"א מתורם צעיר ממנו בעשר שנים.

ב-2004 חוקרים באלסקה הטעינו פרופיל דנ"א שנלקח מנוזל זרע למסד נתונים לצורכי זיהוי פלילי. הפרופיל התאים לחשוד פוטנציאלי במעשה פשע – תקיפה. אלא שחקירה מאומצת העלתה כי אותו גבר היה בכלל בכלא בזמן שבו התרחש אירוע הפשע שנחקר. הוא נבדק והתברר שבעברו עבר השתלת מח עצם. התורם היה אחיו והוא זה שבסופו של דבר הורשע.

המקרה הזה הוצג ב-2005 בכנס מקצועי. מומחית ממעבדת זיהוי פלילי בעיר אנקורג', אלסקה, סיפרה שלמדה על מקרה בעל מאפיינים דומים לגבי חשוד בתקיפה מינית. הקורבן סיפרה בחקירה כי הותקפה בידי אדם אחד אבל אנליזת דגימת הדנ"א שנלקחה מזירת הפשע הציגה שני פרופילים שונים של דנ"א. חקירה מעמיקה העלתה שפרופיל הדנ"א השני מקורו בתרומת מח עצם שהקורבן קיבלה בעבר.

דגימת דם העלתה שקורבן תאונת הדרכים היא אישה, אבל גופו של הקורבן היה של גבר. בדיקת דנ"א אישרה זאת כשנלקחה מכליה של הקורבן אבל לא היתה זהה לבדיקה שנלקחה מהטחול או מהריאה. שני איברים אלה הכילו למרבה התדהמה שני סטים של דנ"א – האחד של גבר והאחר של אישה. מאוחר יותר הוברר שקורבן התאונה קיבל תרומת מח עצם מבתו

אין ספק כי תרחישים כאלה גורמים מבוכה רבה מאוד בכל הנוגע לזיהוי קורבנות של מעשי פשע או של תוקפים. ב-2008 נחקר מקרה שהתרחש בסאול, דרום קוריאה. דגימת דם העלתה שקורבן תאונת הדרכים היא אישה, אבל גופו של הקורבן היה של גבר. בדיקת דנ"א אישרה זאת כשנלקחה מכליה של הקורבן אבל לא היתה זהה לבדיקה שנלקחה מהטחול או מהריאה. שני איברים אלה הכילו למרבה התדהמה שני סטים של דנ"א – האחד של גבר והאחר של אישה. גם כאן הוברר מאוחר יותר שקורבן התאונה קיבל תרומת מח עצם מבתו.

ויש עוד מקרים מביכים אחרים: שני אחים-תאומים עשויים לרכוש דנ"א זה מזה ברחם. לפחות במקרה מדווח אחד, מצב כזה הוביל לחשש לבגידה כאשר ילדו של גבר לא נראה דומה לו. במקרה אחר, אם כמעט איבדה משמורת על ילדיה בעקבות בדיקת דנ"א.

האם דנ"א מתרומת מח עצם יכול לעבור לצאצאיו של הנתרם

מה יקרה לאחרים? תוהים מומחים בתחום השתלת מח העצם. מומחים אמריקאים שנשאלו על כך השיבו כי "זו בהחלט שאלה מעניינת ומסקרנת. עם זאת, הם הסכימו לכך שהעברת גנים של אדם אחר כתוצאה מהשתלת מח עצם כמו שעבר כריס לונג כנראה בלתי אפשרית". אלא שראוי להוסיף להערכה זאת את שלוש המילים החשובות: "עד שיוכח אחרת".

בין השאלות הבלתי נמנעות שהחלו החוקרים להעלות עתה בעקבות מקרה הבוחן של כריס לונג : מה יקרה אם ייוולד לו תינוק? האם יעביר לצאצאו גנים של התורם הגרמני שלו או שלו עצמו? בנקודת זמן זו, אין תשובה מאחר שלונג עבר ניתוח צינור זרע לשם עיקור לאחר שנולד ילדו השני וזאת טרם השתלת מח העצם.

החוקרים תוהים כיצד ייתכן שתאים של דם מתורם יגרמו ליצירת תאי זרע חדשים. במקרה הזה, הסביר ד"ר מהרדאד עבדי מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, שביצע את כריתת צינור הזרע של כריס לוג: "אני מאמין שההליך הזה הביא לכך שנוזל הזרע שלו הכיל דנ"א של התורם".

סוגיה זאת תעמוד בקרוב במרכזו של מחקר חדש שבו יהיו מעורבים מומחים נוספים בתחום הפורנזי, רפואה משפטית והמטולוגיה. הם ינסו לספק תשובה לגבי שני סוגים שכיחים ביותר של תאים בנוזל הזרע – תאי הזרע ותאי דם לבנים.

אחד מהם הוא ד"ר אליאס זמבידיס, מומחה בתאי גזע במכון להנדסת התא בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. הוא הסביר כי "נוזל זרע מכיל סוגים שונים של תאי דם לבנים, בכלל זה מקרופג'ים, נטורופילים ולימפוציטים – כולם מסייעים למערכת החיסונית. הם יכולים להופיע מצינור השתן או מבלוטת הערמונית והם עשויים להיות מוצגים אצל אדם שעבר וסקטומיה. מאחר שתאי הדם הלבנים מקורם בתורם מח העצם, אין זה מפתיע שפליטת זרע תכיל תאי דם לבנים שמקורם בתרומה".

על השאלה האם אדם מסוגל להעביר את הדנ"א מתרומת מח העצם שקיבל לצאצאיו, השיבו כמה מהמומחים שהדבר בלתי אפשרי. "תאי דם לבנים אינם יוצרי תאי זרע", אמר ד"ר ג'ונתן אפסטיין, המדען הראשי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, "את הדנ"א בתאי הזרע הגבר מעביר לצאצאיו".

כימרות לטיפול בסוכרת סוג 1

מומחים אחרים סבורים כי ניתן יהיה להשתמש בעתיד בכימרות כדי להילחם בסוכרת מסוג 1 – מחלה שבה הגוף תוקף בטעות את תאי הלבלב מייצרי האינסולין. מחקר בעכברים בנושא זה מתבצע עתה באוניברסיטת טוקיו. תאי לבלב הושתלו בחולדה והם מתפקדים היטב. עד שרעיון ביצועי כזה יגיע כדרך טיפולית בבני אדם הדרך עוד ארוכה מאוד. הגם שיש מי שמשתעשע בשימוש בכימרות וטוען שזה רעיון מבטיח, הוא שנוי במחלוקת גם משום שיש רואים ברעיון הזה "ניסויים מפלצתיים דמויי פרנקנשטיין" והם גם חוששים מפני ההשלכות על זיהוי פלילי כאשר שני אנשים חולקים ביניהם אותו דנ"א.

נוכח המחלוקות הללו, מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב, ה-NIH, התירו ב-2016 להשיג מימון פדרלי למחקר חד פעמי בכל הנוגע לשימוש בכימרות וגם אז הוטלו מגבלות חמורות רבות לגבי סוגי התאים שמותר לגדל במעבדה עבור ייצור רקמות.

והערה לסיום: מה שמכונה מיקרו-כימריזם – תופעה שכיחה יותר – מתרחש בעת הריון כאשר תאי העובר נודדים לרקמות האם. במקרה אחר – מצב טבעי של כימריזם: כאשר עובר-תאום מת ברחם והתאים שלו נספגים בעובר האחאי שלו. מקרה זה תואר לא מכבר ב-Scientific American.

נושאים קשורים:  "כימרה",  דנא,  גנטיקה,  המטולוגיה,  השתלת מח עצם,  בדיקה פורנזית,  רפואה משפטית,  חדשות,  מגזין
תגובות
 
אנונימי/ת
07.02.2020, 09:37

מרתק

אנונימי/ת
07.02.2020, 19:20

לא משחקי ם עם גנים. ולצערי במעבדות ברחבי העולם והארץ עושים מחקרים לא מוסריים. יוצרים מוטאציות ועוד דברים זוועתים. אין ביקורת . וגם אם מחקר מקבל אישור. יש מוסר . לא כל מה שחוקי הוא מוסרי. כשאדם מנסה לשחק אותה בורא עולם. בורא עולם יראה לאדם את הטעות שלו. זוועה. ונורא.

אנונימי/ת
09.02.2020, 07:35

השאלה אם יש בורא עולם

08.02.2020, 12:35

מעכשיו, כשנקרא / נצפה בתעלומה בלשית, נכלול את האופציה הזאת כחלק מהניחושים שלנו לגבי החתימות הגנטיות בזירת הפשע. מידע מטלטל.