חדשות

מחקר בטכניון מציע דרכים חדשות לבלימת עמידות לטיפול אנטי סרטני

המחקרים על עמידות לטיפול אנטי סרטני מתמקדים לרוב בשינויים בגידול עצמו | ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון מציע כיוון אחר: "ניבוי תגובת הגוף לטיפול עשוי לשפר משמעותית את הטיפולים הקיימים"

ד"ר יובל שקד, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה בטכניון. חולי הסרטן והאנשים הבריאים פיתחו נוגדנים בשיעורים דומים. צילום: ניצן זהר

מחקר שהוביל פרופ' יובל שקד מהטכניון מציג מתווה חדש לטיפולים בחולי סרטן, בעיקר לבלימת העמידות של הטיפולים השונים, מצב הפוגע ביעילות הטיפולים הקיימים כיום. מאמר בנושא פורסם ב-Nature Reviews.

מחקרו של פרופ' שקד, המשמש כראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה בטכניון, מציג דרכים חדשות לבלום את התפתחותה של העמידות לטיפול האנטי סרטני. כיום ידוע ששלב הטיפול הראשוני בסרטן אמנם מצליח במקרים רבים, אלא שמטופלים רבים נפגעים מהתפתחותה של העמידות, המאופיינת בהתפרצות מחדש וגם בהתפשטות הגידול.

רוב המחקרים בסוגיית העמידות, הסביר פרופ' שקד, התמקדו עד כה בהתפתחותה של העמידות כתוצאה משינויים שחלים בגידול הסרטני עצמו. רק בעשור האחרון בוחנת הקהילה המדעית והרפואית את "תרומתו" של החולה עצמו לעמידות הזו. כיום יש ראיות לכך שטיפול בסרטן עשוי לחולל תגובות מקומיות ומערכתיות בגופו של החולה, ואלו תומכות דווקא בהתפרצותו מחדש של הסרטן ובהתפשטותו.

המאמר דן בתהליכים אלה ומציג מתווה טיפולי חדש שימנע את התפתחותה של העמידות לטיפול, וזאת בהתאם למגמה העולמית החשובה של יצירת רפואה מותאמת אישית.

פרופ' שקד משמש גם כיועץ מדעי ראשי של ONCOHOST – חברה הפועלת עתה לתרגום מחקריו לשימוש קליני כדי לשפר את הטיפול בחולי סרטן. כמה מתגליותיו בשנים האחרונות קשורות בהבנה הסיבה לכך שטיפול בסרטן עוזר רק לחלק מהחולים. האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (American society of clinical oncology) הגדיר את היכולת לנבא את תגובת המטופלים לטיפול כתחום מחקר בעדיפות עליונה. ואמנם, מחקריו של פרופ' שקד מתמקדים בניבוי מוקדם ככל האפשר של תגובת המטופל לטיפול האנטי סרטני ובשיפור הטיפולים הקיימים.

פרופ' שקד אמר אתמול (ב'): "טיפולים כימותרפיים, טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה וגם טיפולים אימונותרפיים חוללו מהפכה עצומה בתחום הטיפול בסרטן והם יעילים במקרים רבים, הן בפגיעה בגידול הראשוני והן בטיפול בגרורות הסרטניות. עם זאת, למרות ההתקדמות הניכרת שחלה בטיפול שמקבלים חולי סרטן, רוב המטופלים אינם מגיבים לטיפול בכלל או חדלים להגיב לו, משלב מסוים במחלתם.

"ללא יכולת לנבא את יעילות הטיפול, רבים מהם סובלים מהישנות המחלה. היא מתפרצת לפעמים באלימות גדולה יותר. לאורך השנים חקרו רבים וממשיכים לחקור גם עתה את השפעת הטיפול על הגידול עצמו. אבל חוקרים מעטים ניתחו את השפעת הטיפול על החולה עצמו". פרופ' שקד מעריך שניבוי תגובת הגוף לטיפול (host response) עשויה לשפר משמעותית את עצם הטיפול בחולה.

תופעה זו של תגובת הגוף לטיפול נחקרה בעבר בעיקר בהקשר לטיפולים הכימותרפיים הפוגעים לא רק בתאים הסרטניים עצמם אלא גם בתאים הבריאים בגוף. בסדרת מאמרים שפרסם פרופ' שקד בשנים האחרונות, הוא מצא שתגובה זו מתקיימת כמעט בכל טיפול אנטי סרטני קיים, לרבות כשמדובר בטיפולים מתקדמים ובהם טיפול ביולוגי וטיפול אימונותרפי. תגובת הגוף לטיפול כוללת ייצור של חלבונים ושחרור מוגבר של גורמי גדילה – תהליכים המגוננים על הגידול ומאפשרים לו להתלקח מחדש ולשלוח גרורות.

"חשוב לי שלא ישתמע שהטיפולים הקיימים אינם טובים," הדגיש פרופ' שקד. "הם פשוט לא מתאימים לכולם. כל טיפול גורר host response, וכאשר תגובה זו גוברת על האפקט הטיפולי, מתקבל טיפול לא יעיל. כדי שהטיפול יהיה יעיל ברמת החולה הספציפי, חשוב לנבא אותה תגובת נגד ולנסות לחסום אותה. כך נרוויח טיפול יעיל הרבה יותר".

המגמה הרווחת כיום בעולם הרפואה היא שרפואה מותאמת אישית לחולה היא הטובה ביותר מאחר שנבנה עבורו טיפול ספציפי אופטימלי בהתאם למצבו. אולם, רפואה מותאמת אישית קיימת כיום הלכה למעשה אבל עדיין מוגבלת מאוד ביכולותיה, טוען פרופ' שקד. "כדי לשפר אותה, חובה להבין באופן יותר מעמיק את מנגנוני המחלה ולתכנן את הטיפול האופטימלי בחולה. בהקשר הסרטני, הרפואה האישית מאפשרת לא רק להתאים תרופה לגידול, אלא גם להרכיב שילוב תרופות ייעודי – קוקטייל שלא מתבסס על ניסיון אמפירי אלא על הבנה של תהליכים ביולוגיים בגוף, שהטיפול עצמו מעורר".

לאימונותרפיה, אחת הגישות החשובות והאפקטיביות ביותר כיום בתחום הסרטן, הדגיש עוד פרופ' שקד, מגיבים כיום רק כ-20% מהמטופלים. לדבריו, באמצעות בדיקת דם ניתן לנבא את תגובת הגוף לטיפול האימונותרפי ולבצע טיפול כזה רק במטופלים שבהם צפוי הטיפול להיות יעיל.

"על סמך ממצאי המחקר הנוכחי נוכל בעתיד להציע טיפולים משולבים כדי להגביר את האפקטיביות של הטיפול או לאפשר לחולים שכיום אינם מגיבים היטב לתרופות האימונותרפיות להגיב להן. זאת מהפכה עצומה שיש לקדם לא רק במחקר אלא גם במסחורו של המחקר לטיפולים הממשיים. רק כך נוכל לתרום להצלת חיים", ציין.

כיום מבוצעים כמה ניסויים קליניים, גם בישראל, בהם נמדדת תגובת הגוף לטיפול בחולים כדי לנבא את האפקטיביות של הטיפול. ניסויים נוספים צפויים בארה"ב ובאנגליה. "הצלחתם תאפשר בניית פרוטוקול דיאגנוסטי נכון וטיפול רפואי חדשני. המעבר מהידע הבסיסי במעבדה למיטת החולה חייב לעבור שלבים רבים של היתכנות, רגולציה ובדיקת יעילות הטיפול", הוסיף פרופ' שקד. "פעולות אלו לא נעשות במעבדה אלא בעיקר על ידי חברות תרופות שבכוחן לקחת את הממצאים המדעיים לכדי מימוש קליני בחולים. על פי הניסויים הקליניים, אנחנו מעריכים כי באבחון על סמך בדיקת דם פשוטה נוכל לספק לחולה מידע מעודכן על יעילותו הצפויה של הטיפול שהוא מקבל ועל האפשרויות לשנותו כדי לשפר את התוצאות".

נושאים קשורים:  פרופ' יובל שקד,  הפקולטה לרפואה בטכניון,  עמידות לטיפול,  רפואה מותאמת אישית,  אימונותרפיה,  חדשות,  מחלת הסרטן
תגובות