קיימת מחלוקת ביחס ליתרונות של טיפול אנטי ויראלי ישיר (direct acting antiviral – DAA) לטיפול בנגיף הפטיטיס Cי(HCV) במטופלים עם היסטוריה של סרטן הכבד (hepatocellular carcinoma – HCC). מחקר זה הינו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב-מרכזי, שמשווה בין מטופלים עם זיהום HCV שטופלו ב-DAA לבין מטופלים עם זיהום HCV שלא קיבלו טיפול DAA, ובוחן את השרידות הכוללת לאחר תגובה שלמה לטיפול קודם ב-HCC.
עוד בעניין דומה
המחקר כולל מטופלים עם HCC המיוחס ל-HCV, שהשיגו תגובה מלאה לכריתה, אבלציה מקומית, הקרנות, או כימו- / רדיו-אמבוליזציה טרנסארטריאלית (transarterial chemo or radioembolization), בין ינואר 2013 ועד דצמבר 2017 ב-31 מרכזי בריאות ברחבי ארצות הברית וקנדה. החוקרים השתמשו ברגרסיית סיכונים פרופורציונליים (מודל קוקס) כדי לקבוע את הקשר בין טיפול ב-DAA שהוצג כמשתנה תלוי זמן (time-varying covariate), לבין תמותה מכל הסיבות. התייחסות לערפול וצנזורת מידע באה לידי ביטוי באמצעות שקלול הסתברות הפוך (inverse probability weighting).
החוקרים מצאו כי מבין 797 מטופלים עם HCC המיוחס ל-HCV,י383 (48.1%) טופלו ב-DAA ו-414 (51.9%) לא קיבלו טיפול עבור זיהום ה-HCV, לאחר תגובה שלמה לטיפול קודם ב-HCC. בקרב המטופלים שטופלו ב-DAA, התרחשו 43 מקרי תמותה במהלך מעקב של 941 שנות-אדם, לעומת 103 מקרי תמותה במהלך מעקב של 526.6 שנות-אדם בקרב המטופלים שלא קיבלו טיפול ב-DAA (יחס גולמי, 0.23; רווח בר-סמך 95%; 0.16–0.33).
זאת ועוד, בניתוח שקלול הסתברות הפוך, נמצא כי הטיפול ב-DAA קשור לירידה משמעותית בסיכון לתמותה (יחס סיכונים - hazard ratio),י0.54; רווח בר-סמך 95%;0.33-0.90). כאשר קשר זה הראה שונות בתגובה וירולוגית ממושכת לטיפול ב-DAA; בפירוט, הסיכון לתמותה הופחת בקרב מטופלים עם תגובה וירולוגית ממושכת לטיפול ב-DAA (יחס סיכונים, 0.29; רווח בר-סמך 95%; 0.18–0.47), אך לא בקרב המטופלים שלא הראו תגובה וירולוגית מתמשכת (יחס סיכונים, 1.13; רווח בר-סמך 95%; 0.55-2.33).
לסיכום, בניתוח של כמעט 800 מטופלים שהראו תגובה מלאה לטיפול ב-HCC, הטיפול ב-DAA היה קשור להפחתה משמעותית בסיכון לתמותה.
מקור: