אנשים ששרדו התקף לב אבל נושאים משקל עודף סביב הבטן ("צמיגים") נמצאים בסיכון גדול יותר להתקף לב נוסף. כך נטען במחקר חדש שפורסם השבוע ב-European Journal of Preventive Cardiology.
עוד בעניין דומה
המחקר מספק תובנות נוספות לגישה מדוע חשוב יותר למדוד את היקף המותניים מאשר להסתמך על משקל הגוף בהתאם למה שמופיע על צג המאזניים.
עורכי המחקר, ובראשם ד"ר האני מוהאמדי (Hanieh Mohammadi) ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, ציינו כי ידוע מכבר שאנשים עם כרס, אפילו שהם רזים באזורי גוף אחרים, נמצאים בסיכון גדול יותר להתקף לב ראשון. אלא שהמחקר החדש, טוענים מחבריו, הוא הראשון שמצא את הקשר שבין שומן בטני וסיכון להתקף לב נוסף או שבץ. במיוחד הקשר הזה חזק בקרב גברים, הודגש בדו"ח המחקר.
מצב של השמנת יתר בטנית (Abdominal obesity) לא זו בלבד שמגבירה סיכון להתקף לב ראשון או שבץ, אלא גם לסיכון של התקפים חוזרים לאחר הראשון. מסיבה זו יש להקפיד על "תחזוקה נאותה של היקף מותניים בריא למניעת התקפי לב עתידיים ושבצים ללא קשר לכמה תרופות אדם נוטל או עשוי ליטול ועד כמה בדיקות הדם שהוא עובר מציגות תוצאות חיוביות", הוסיפו מחברי הדו"ח.
המחקר מסתמך על מעקב אחרי 22 אלף מטופלים בשבדיה לאחר התקף לב ראשון והוא התמקד בקשר שבין היקף המותניים שלהם ואירועי לב שנגרמו עקב עורקים חסומים כמו התקפי לב קטלניים או אפילו לא-קטלניים ושבץ מוחי. המעקב אחרי החולים נמשך כמעט ארבע שנים כאשר בפרק זמן זה 1,232 מהם (7.3%) גברים ו-494 (7.95%) נשים עברו התקפי לב או שבץ.
אצל 78% מהגברים ו-90% מהנשים נמצאה השמנת יתר בטנית וזו הוגדרה כשהיקף המותניים היה 94 ס"מ ומעלה אצל הגברים ו-80 ס"מ אצל הנשים.
המחקר הצביע על כך ששומן בטני קשור עם התקפי לב ושבץ מוחי באופן עצמאי מגורמי סיכון כמו עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, BMI וטיפולי מניעה.
מחברי הדו"ח הדגישו שהיקף מותניים חשוב יותר כסמן לעומת השמנת יתר כללית בגוף והם מייעצים לרופאים לבצע מדידות של היקפי מותניים של מטופליהם לזיהוי מוקדם של סיכון. הקשר הזה נמצא חזק יותר ולינארי יותר בקרב גברים, שהיוו כמעט שלושה-רבעים מאוכלוסיית המחקר, לעומת הנשים שנטלו בו חלק.
כמו כן הצביעו החוקרים על סוג השומן שנוטה להצטבר אצל גברים באזור הבטן לעומת זה שאצל נשים. מחקרים אחדים טוענים שבגבר מדובר יותר בשומן ויצרלי (Visceral fat) שהוא עמוק יותר בתוך הגוף ועוטף איברים פנימיים חיוניים. שומן זה נוטה יותר להפוך לכולסטרול שמתחיל להצטבר לאורך כלי הדם ולהקשיח אותם, מה שמוביל כנראה באופן מלא להתקפי לב או לשבץ.
אצל נשים שיעור גדול יותר של שומן בטני מורכב משומן תת עורי שיחסית הוא פחות פוגעני, הסבירה המחברת הראשונה של דו"ח המחקר, ד"ר מוהאמדי.
עם זאת, מספר הנשים הקטן יותר לעומת הגברים שנטלו חלק במחקר פירושו שלממצאים לגביהן יש "פחות 'כוח סטטיסטי'" ולכן יידרש מחקר נוסף על מנת להגיע למסקנות מוחלטות יותר.
יש לציין שעל פי ה-WHO, הסיכון אצל גברים מוצק וניכר משמעותית כאשר היקף המותניים הוא גדול מ-102 ס"מ ואצל נשים – מעל 88 ס"מ.
ניתן להפחית בשומן בטני באמצעות דיאטה נכונה ופעילות גופנית קבועה. מחקרים קודמים הראו שפעילות גופנית מתונה כמו הליכה של לפחות 30 דקות ביום יכולה לסייע במאבק כנגד התרחבות היקף המותניים ואימוני חוזק עם משקולות גם הם עשויים לסייע. לעומת זאת, אימונים שמתמקדים בתרגילי ישיבה-קימה בלבד לא ישפיעו על הפחתת השומן הויצרלי.