הספרות על שיעור הביקורים החוזרים בחדר המיון בקרב קשישים עם שיטיון היא דלה, למרות עדות אנקדוטלית על שימוש מוגבר במשאב זה. במחקר זה החוקרים העריכו את יחס הסיכויים לביקור חוזר בתקופה של 30 יום בקרב קשישים עם שיטיון בעזרת מדגם מייצג.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו את יחס הסיכויים בקרב מבוטחי Medicare עם וללא שיטיון לפני או במהלך ביקור בחדר המיון. החוקרים השתמשו במודל רגרסיה לוגיסטית תוך כדי תקנון לשיטיון, גיל, מין, גזע, אזור גאוגרפי, סוג ביטוח, העברה למוסד סיעודי לאחר הביקור בחדר המיון, ביקורים אצל רופא המשפחה בשנה שטרם המחקר ותחלואה נוספת.
החוקרים לקחו מדגם מייצג של תביעות לביטוח ממבוטחים בני 65 ומעלה עם ביטוח "fee-for-service" ב-2015 ו-2016. למחקר נכנסו 240,249 מטופלים ללא שיטיון ו-54,622 מטופלים להם הייתה אבחנה של שיטיון בשנה שטרם הביקור בחדר המיון.
החוקרים מצאו הבדל משמעותי בשיעור הביקורים הלא המתוקנן שב-30 הימים הראשונים לאחר הביקור המקורי במטופלים עם שיטיון (22.0%) בהשוואה למטופלים ללא שיטיון (13.9%). התוצאים המתוקננים הצביעו על כך ששיטיון הוא גורם סיכון משמעותי לביקורים חוזרים בחדר המיון (p<0.001). מטופלים עם שיטיון היו בעלי יחס סיכויים של 1.27 (רווח בר-סמך 95%: 1.24-1.31) לביקור חוזר בחדר המיון בתקופה של 30 הימים שלאחר הביקור הראשון.
מקור: