על רקע ארבע התאבדויות של רופאים בתוך שנה ומחצה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע וההודעה אמש של משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית על מינויה של הוועדה הציבורית המיוחדת בראשות השופטת בדימוס נאור בן-אור, שתבחן את מקרי ההתאבדויות האחרונים ותציע מתווה לטיפול במצוקה נפשית של אנשי סגל רפואי, מתפרסמים הבוקר (ב') נתונים של משרד הבריאות, לפיהם בין שנת 2000 לשנת 2016 התאבדו בישראל 50 רופאים, לערך 4-1 בכל שנה. 41 מהם גברים ותשע נשים.
עוד בעניין דומה
שיעור ההתאבדויות בקרב רופאים בישראל הוא 13.4 ל-100 אלף נפש ובקרב רופאות 4.3 ל-100 אלף. עשרה מהרופאים שהתאבדו עלו מברית המועצות לשעבר ושלושה ממדינות אחרות.
בדיווח ב"הארץ" נמסר עוד כי רק באחרונה ביצע משרד הבריאות סקר על בעיית השחיקה במקצועות הבריאות מתוך כוונה לסמן מקצועות הזקוקים לתמיכה ממוקדת. הבעיה עד כה היא שלמשרד הבריאות אין תכנית ייעודית או הכשרה לטיפול במניעת אובדנות בקרב רופאים.
הבוקר גם התפרסמו פרטים נוספים על המתמחה מ"סורוקה" שהתאבד – המקרה הרביעי: בן 37, שלמד רפואה בטכניון. חבריו סיפרו בעת שהובא אתמול (א') למנוחות כי היה בשנת ההתמחות השלישית שלו ברפואה פנימית, מקצוע שמאוד אהב ועמד לסיים את ההתמחות בעוד כשנה ומחצה. בשנה האחרונה "עבר עליו משהו לא טוב", תיארו אותו עמיתיו, ובחודשים האחרונים ב"סורוקה" מצבו הנפשי החריף. הוא נראה עצוב, סבל מאוד, היחס הנוקשה בסביבת העבודה הקשה בבאר שבע כנראה הכריע אותו, הופעלו עליו לחצים, הוא פשוט התרסק ונשבר נפשית".
עוד נמסר כי במסגרת תכנית מעורבות ומניעה שהפעיל בית החולים כדי לאתר אנשי צוות רפואי שנקלעו למצוקה נפשית, זוהה מצבו הנפשי של ד"ר מייק פרייסקל ז"ל (מקרה ההתאבדות השלישי), מומחה ברפואה גרעינית, הוחלט לסייע לו אלא שהנסיונות הללו לא צלחו והוא התאבד. לא נמסרו פרטים על התייחסות הנהלת בית החולים למקרים הקודמים וכן לגבי המקרה הרביעי, אם אכן היה ידוע על בעיותיו של המתמחה ואם נעשה ניסיון לסייע לו.
בכנס חירום שקיימה אתמול הנהלת "סורוקה" עם המתמחים, התבטא מנהל בית החולים ד"ר שלומי קדוש: "אני מרגיש תסכול עמוק שלא הצלחנו למנוע את זה שוב".
בהודעה לתקשורת אמר ד"ר קודש: "אנו מודעים לכך שאנשי מערכת הבריאות חשופים יותר לפגיעה בתחום זה. ידוע גם שצוותים רפואיים נמנעים מלבקש סיוע בשל הסטיגמה של מחלות אלו (מחלות נפש). על כן, הפעלנו תהליכים פנימיים רבים בבית החולים שמטרתם העלאת המודעות, מעורבות ואיתור מקרים של דיכאון. הנושא נמצא בראש מעייניי".
בדיווח ב"ידיעות אחרונות" התבטאה בת זוג של רופא בכיר ב"סורוקה" שטענה: "כל התכנית שאומרים שהוקמו בבית החולים – זה קשקוש. הרופאים לא מרגישים הבדל. מספר החולים המאושפזים במחלקות רק עולה והתקינה לא".
אתמול, בנוסף לשיחות שהתקיימו עם הרופאים במחלקות השונות שבהן נדונו המקרים, התקיימה גם הפגנה של המתמחים מול משרדי הנהלת בית החולים והושמעה בה הדרישה לחקור לעומק את פרשת ההתאבדות האחרונה כדי למנוע מקרים נוספים, לצד הדרישה לברר את הסיבות לרצף האירועים.
רופאה שעבדה ב"סורוקה" אמרה ל"הארץ" כי "הסיבות לעומס הרב המוטל על הרופאים במיוחד בבית חולים גדול בפריפריה אינן שונות במהותן ממה שקורה בבתי חולים אחרים, אבל 'סורוקה' הוא מקום סגור יחסית, אין בו טיפולים פרטיים אחרי הצהריים כמו בבתי חולים במרכז הארץ וגם הקשרים חברתיים עם עמיתים, מהסוג שמתקיים בין רופאים ומתמחים במרכז הארץ, הם אחרים כך שבית החולים הוא 'מרכז החיים' של אותם מתמחים, לפעמים באופן קיצוני מדי".