מגזין

זה לא רק ספורט

הזרקת פלזמה לאיבר הפגוע ותאי עצם שפותחו במעבדה ומוחזרים לאזור הפציעה הם מהטיפולים החדשניים שמציעה רפואת הספורט העכשווית | האורתופד הבכיר ד"ר יניב יונאי מתאר את פציעות הספורט השכיחות והסיבות להן וטוען: "הפצועים עוברים לעתים קרובות מסלול ייסורים עד להפניה המתאימה"

סלים טועמה, שחקנה לשעבר של הפועל תל אביב, שוכב פצוע במהלך משחק גביע המדינה, אצטדיון רמת גן, מאי 2011. צילום: קובי גדעון/ פלאש 90

"קופת חולים מכבי" – זה היה אחד הביטויים שבהם השתמשו כתבי הספורט בשבועות האחרונים, כדי לתאר את המצב הבריאותי שעימו התמודדה – וחלקית עדיין מתמודדת – קבוצת הפאר בספורט הישראלי, מכבי תל אביב כדורסל. בזה אחרי זה נפצעו שחקני המפתח שלה ובראשית ינואר 2020, כבר היו שישה מהם, מחצית מהסגל הבכיר, שלא שיחקו עקב פציעות בדרגות חומרה שונות המחייבות גם טיפולים ממושכים. כמה מהשחקנים ממשיכים לקבל אותם, אחדים שבו בהדרגה לפעילות. היעדרותם של האחרים עלולה להימשך עוד שבועות ארוכים. ייתכן שאחד או שניים, כך דווח, לא ישובו לשחק העונה.

מעולם לא התמודדה הקבוצה הזאת עם מצב קשה ומתסכל שכזה והיא איננה לבד. "מכת פציעות" נרשמה העונה גם בקבוצת הכדורסל היוונית אולימפיאקוס. כמו כן קורקעו לתקופה ארוכה גם כמה מכוכבי צסק"א מוסקבה ומעל כל אלה, "גולדן סטייט", שהיתה אלופת ה-NBA, והעונה, עקב מכת פציעות שפגעה בכוכבי העל שלה, היא צוברת בעיקר הפסדים.

זה לא הכל: רק בחודשים האחרונים דיווחו מדורי הספורט על כוכב בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב שקרע גיד המחייב ניתוח ושיקום שיימשך עד שלושה חודשים. כוכב אחר, של הפועל באר שבע בכדורגל, ייעדר מהמשחקים לפחות חצי שנה עקב פציעה קשה ושחקן נוסף, עקב פציעות מתמשכות ומתסכלות, סיים למעשה את הקריירה שלו.

כל אלה ורבים אחרים בענפי ספורט תחרותי ומקצועני וגם מקרב העוסקים בפעילות ספורט פנאי כחובבים נכללים בנתוני הסטטיסטיקה הבאים: לפי הערכות שונות, מדי שנה 8.6 מיליון בני אדם בעולם מקרב העוסקים בסוגי הספורט השונים נפצעים בדרגות חומרה שונות. מתוקנן לגיל השיעור הוא 34.1 ל-1,000. מהם 61.3% גברים.

לפי צבר נתונים נוסף, מדי שנה, בארה"ב בלבד, מעל שני מיליון בני אדם מגיעים לחדרי מיון עקב פציעות הנובעות מעיסוקם בספורט, מהם 1.35 מיליון ילדים ובני נוער. ב-2012 לדוגמה, 570 אלף בני 17-12 – כלומר תלמידי תיכון – נפצעו במשחקים או באימונים בכדורסל, יותר מ-8,000 אושפזו.

ב-2011 פרסם רופא הספורט האמריקאי ד"ר כריס מולר באתר של קבוצת הבייסבול "שיקאגו קאבס" מאמר ובו כלל את הנתונים הבאים: ב-12 השנים האחרונות מתו בעולם בעקבות פציעת ראש קשה במיוחד במשחק הוקי קרח, שני ספורטאים, בעוד שבכדורגל מתו יותר מ-70. הוא דירג את עשרת ענפי הספורט שבהם יש הכי הרבה פצועים כתוצאה ממשחקים ואימונים ואלה הם, לפי הסדר הבא: 1. איגרוף, 2. ענף אמנויות הלחימה, 3. פוטבול אמריקאי, 4. רוגבי, 5. הוקי קרח, 6. כדורגל, 7. מרוצי מכוניות, 8. סקי, סנובורד וגלישת גלים, 9. סקייטבורד ואופניים, 10. כדורסל.

בדירוג אחר, הכי הרבה פציעות נרשמו בכדורגל ובפוטבול ואחר כך בכדורסל, לקרוס, בייסבול וגם בקרב קבוצות של מעודדות, צ'ירלידרס.

התחום הרפואי שמנסה לתת מענה יעיל לנפגעי העיסוק בספורט – תחום רפואת הספורט – כולל אורתופדים מומחים לפציעות אלו, רופאי ספורט העוסקים בתחום הפיזיולוגי והמשקמים, בעיקר פיזיותרפיסטים. התחום הזה מצוי בעשור האחרון בתנופת התקדמות גדולה ולעומת האפשרויות שעמדו לרשות הרופאים בשנים קודמות הוא עבר קפיצת מדרגה משמעותית.

ד"ר יניב יונאי, מנהל המרפאה לספורטאים ולוחמים ב"הלל יפה". "בישראל אנחנו רחוקים מאוד מהנעשה בקבוצות כמו ברצלונה, מנצ'סטר סיטי או בNBA-. לא מעט מהשחקנים שנפצעים שם במהלך המשחקים חוזרים לפעילות סדירה לאחר תקופה החלמה קצרה"

ד"ר יניב יונאי, 39, רופא בכיר במחלקה אורתופדיה ב', היחידה לספורט ואורתוסקופיה ומנהל המרפאה לספורטאים ולוחמים במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, רואה על בסיס יומי נפגעים לא מעטים כתוצאה מעיסוקם בספורט. הוא היה כדורגלן נוער בהפועל חיפה והתמודד בעצמו עם לא מעט פציעות מתסכלות. "אם הייתי עובר אז את האבחון, הטיפול והשיקום שקיימים היום, ברוב המקרים הייתי חוזר לשחק הרבה יותר מוקדם. זהו אחד הדברים שדרבנו אותי להתמחות בתחום הזה", אומר ד"ר יונאי.

"רואים, ממש על בסיס יומיומי, נפגעי פעילות ספורט של פנאי: אנשים שעוסקים בריצות, במרתון, בפעילות בחדרי כושר. דוגמה לכך הם בני 40 ומעלה שמעם לא עסקו בפעילות גופנית בעברם. לא אחת מדובר בפציעות עקב שימוש יתר ויכולת הגוף לרפא עצמו מוגבלת. בין הפציעות השכיחות ביותר: שברי מאמץ ודלקות דוגמת גיד אכילס או בגידים בקדמת הברך או המפשעה"

"אנחנו יודעים היום טוב יותר לעומת הידע שהיה קיים בעשור הקודם את מהות הפציעות, המיקום המדויק של הפגיעה. יש יכולות אבחון וטיפול שלא היו קיימות רק לפני שנים מעטות ובאופק מסתמנים חידושים מלהיבים נוספים שאיש לא חלם עליהם".

נתמקד לרגע בספורטאי הצמרת, התחרותיים, כיוון שעליהם מטבע הדברים התקשורת הכללית מרבה לדווח. מה מאפיין את הפציעות שלהם?

ד"ר יונאי: "קודם כל, כדאי לשים לב לכך שיש 'חלונות זמן' שבהם יש יותר פציעות. הן מתרחשות באמצע עונת משחקים/ ליגה/ תחרויות ולקראת סוף עונה. אבל בלא מעט מקרים רופא המתמחה בתחום הזה יכול לזהות כבר בתחילת עונה מצב שבו פציעה קלה לכאורה, שלא טופלה נכון, תחמיר, תתמשך, תיעשה למצב כרוני – מה שכבר יחייב טיפול אגרסיבי יותר.

"בנוסף לאלה רואים, ממש על בסיס יומיומי, נפגעי פעילות ספורט של פנאי: אנשים שעוסקים בריצות, במרתון, בפעילות בחדרי כושר. דוגמה לכך הם בני 40 ומעלה. העיסוק הזה מבחינתם איננו רק למען הבריאות הוא גם עיסוק בעל היבט חברתי. בתחום הזה יש כמובן טרנדים עונתיים, למשל: יש אנשים שחשוב להם לנסות ולהשתתף במרתון. לא מעטים מהם נחשפים לכך לראשונה בחייהם ודווקא בגיל מבוגר יותר. בעברם, כצעירים, לא עסקו בספורט מעבר לשיעורי ההתעמלות בבית הספר, אבל לפתע, גם בהשפעת חברים, הם מגלים עולם חדש. הם מחליטים להתאמן, מתאימים לעצמם תזונה נכונה ומנוחה, אבל יש ביניהם לא מעטים שבמהלך האימונים או המרוצים נפצעים. לא אחת אלו פציעות שהם עצמם לא הכירו בעברם. לא אחת מדובר בפציעות עקב שימוש יתר ויכולת הגוף לרפא עצמו מוגבלת. בין הפציעות השכיחות ביותר: שברי מאמץ ודלקות דוגמת גיד אכילס או בגידים בקדמת הברך או המפשעה".

רצים במרתון עירוני. צילום: שאטרסטוק

אילו פציעות שכיחות בקרב מתאמני מכוני הכושר?

"לרוב אלו פציעות הנובעות משימוש לא נכון במכשיר שמצוי במכון הכושר או עקב העמסת משקל יתר על הגוף בעת האימון ותנוחות לא נכונות. אלה גורמים לעומסי יתר על הגב, למשל. הבעיה כאן היא שהמאמנים הצעירים שעובדים במכונים לא עברו הכשרה מספקת והשתלמות מתאימה כדי לזהות מצב בעייתי ומסוכן. המאמנים הוותיקים, המנוסים יותר, עשויים להבחין במצב בעייתי וגם לדעת להפנות את המתאמן שנפגע לרופא מומחה".

לאן מגיעים בדרך כלל, כתחנה ראשונה, נפגעי פעילות ספורט?

"יש שלושה סוגי פציעות: דחופות, פחות דחופות ואלקטיביות. הדחופות מטופלות לרוב במלר״ד, בחדר המיון. הפחות דחופות והאלקטיביות מגיעות לרופא המשפחה או לרופא הילדים, שמפנים לאורתופד בקהילה. חשוב מאוד לא להשהות את ההפניה. אין שום סיבה שאבחנה נכונה לא תיעשה כבר בשלב מוקדם. אסור שתהיה מאוחרת מדי משום שבשלבים מוקדמים של הופעת ביטויי הפגיעה, בירור מקצועי ובדיקת דימות נכונה יובילו לטיפול הנכון והמתאים ביותר.

"בשחקנים ובמאמנים מוכנים להשקיע הרבה כסף - באנשי המקצוע האחרים, הרבה פחות וחבל מאוד. חלק נכבד מאד מהפציעות ניתן למניעה אם היה בכל צוות בקבוצת ספורט רופא מומחה בתחום פציעות הספורט על מנת שייתן הכוונה קבועה"

"למשל, פציעה בברך. הנפגע נשלח לצילום רנטגן - תחנה ראשונה. אחר כך הרופא ישלח בוודאי גם לאולטרסאונד כדי לשלול קרע ומיניסקוס. לפעמים לא מתגלה דבר ואז האורתופד ישלח ל-CT ובשלב הבא ל-MRI. המסלול הזה ממש לא יעיל. הוא, במצטבר, גם יקר. אפשר לחסוך בזמן יקר מבחינת המטופל וגם למערכת. יש מקרים שבמצטבר כל המסלול הזה, רק לשם אבחון, נמשך חודשים ארוכים מאוד, לפעמים שנה. בדיקה גופנית מקצועית המציגה רגישות באזור המיניסקוס תאפשר לדלג על שלב במסלול הזה ולהפנות מיד ל-MRI שכיום זמין בכל בית חולים בארץ.

"הנה מקרה שאני מכיר היטב: אישה בת 35 שבחורף הקודם יצאה לחופשת סקי בצרפת - טרנד של השנים האחרונות בקרב ישראלים. רבים מהם כלל לא עסקו בעבר בספורט בכלל ובענף הזה בפרט. היא נחבלה שם באופן לא ישיר בברך. בתוך זמן קצר, הברך התנפחה. היא התלוננה על כאבים ועל תחושה של חוסר יציבות. האבחנה כמעט וידועה רק מהסיפור: קרע ברצועה הצולבת ומיניסקוס. כאן החל מסלול מתסכל ומייסר: נדרשו חודשים עד שהגיעה לטיפול אצל מומחה. בתחילה נשלחה למטפל אחד בהמשך למטפל נוסף וגם למטפל שלישי. ככה עברו עליה שישה חודשים מבלי שחל שינוי מהותי במצבה. את מסלול הייסורים הזה ניתן היה לקצר.

"בתהליך החדשני נלקח שומן מאזור הבטן. השומן מועבר למעבדה של חברת הביו-טק הישראלית 'בונוס ביו-גרופ' מחיפה. בתהליך שפותח שם מנווטים תאי השומן לחזור למצב של תאי גזע צעירים, שהופכים בתוך שבועיים לתאי עצם חדשים המוחזרים בניתוח לאזור שלא התאחה. הטיפול הזה יתאים למי שנפגע עקב עיסוק בספורט אבל גם כתוצאה מתאונת דרכים"

בסופו של דבר, עלות הטיפול הכולל בה היתה גבוהה. אני סבור שניתן לייעל את כל הפעולות הללו וכך גם לחסוך לא מעט כסף מבחינה מערכתית. שיקולים כלכליים של רגע עלולים להיות מסוכנים בטווח הארוך. התוצאה תהיה: עלות גבוהה מגורם המטפל, שלא לדבר על הגורם המבטח, המעסיק ומעל לכל, הסבל המתמשך למטופל עצמו".

מה הן פציעות הספורט השכיחות ביותר?

"לכל עונה, לכל קבוצת גיל ולכל ענף ספורט יש פציעות אופייניות. בכדורגל, הפציעות השכיחות הן במפשעה, בברך ובקרסול. יש גם פגיעות וחבלות ראש, אבל יחסית שיעורן קטן. הטיפול באלו מחייב ההשתתפות של נוירולוג או נוירוכירורג. כאשר מדובר בפגיעה אקוטית שבה הנפגע מאבד הכרה או חשש לדימום, יש להעבירו מיד לטיפול המתאים. ברוב המקרים פגיעות ראש הגורמות לסבל לאחר שנים רבות הן בשל חבלות מרובות שמוגדרות מיקרו-טראומטיות. באיגרוף – הפגיעה עלולה להיות כמובן הרבה יותר מסיבית. בכדורסל רואים בעיקר פציעות בגפיים העליונות. בג'ודו – שברים של הגפיים העליונות. בטניס אלו דלקות מרפק. בעבר לא היתה הבנה מעמיקה במידה מספקת והכרה של מהות הפציעות. הידע היה מצומצם יותר".

אילו חידושים טיפוליים נכנסים או ייכנסו בקרוב לתועלת הנפגעים?

"דוגמה אחת, פיתוח של השנים האחרונות, היא הזרקת פלזמה עשירה בטסיות דם. לוקחים דגימת דם ורידי מהפצוע במהלך בדיקת דם רגילה. המבחנה מועברת לצנטריפוגה עם מהירויות משתנות 3,000-1,500 סיבובים בדקה – כך נוצרת הפרדה של רכיבי הדם כאשר בשכבה התחתונה יתרכזו הכדוריות האדומות, בשכבה שמעליה תאי הדם הלבנים ובשכבה העליונה – טסיות. שמה של הטכנולוגיה הזאת הוא PRPי(Plasma reach plated). את הפלזמה עם הטסיות המרובות מחדירים לשריר הפצוע או לגיד או למפרק. הטיפול הזה, במקרים רבים, יקצר את תהליך ההחלמה בכ-50%.

"הטכנולוגיה הזאת קודמה עוד שלב וכך פותח ה-PRGF – פלזמה העשירה בגורמי גדילה, הזרקת קלציום-כלוריד שעושה אקטיביזציה לטסיות הדם וכך משתחררים גורמי גדילה. הטיפול הזה, גם הוא בהזרקה, מפחית בעוצמת הכאב ומוריד את התהליך הדלקתי. יכולת הריפוי של הנפגע מהירה הרבה יותר, במיוחד כשמדובר בקרעים בשרירים וברצועות. הטיפול מתבצע בהנחיית אולטרסאונד לפי הצורך, כך שהדיוק גדל.

"כיום יש בעולם גם יכולת לגדל עצם. בחטיבה האורתופדית ב'הלל יפה' מתחילים בימים אלה ניסוי ומחקר שבו מטופלים הסובלים משברים בעצמות הארוכות בגפיים יקבלו את הטיפול החדשני. ריכזנו קבוצה של בני 70-18 עם שברים שטופלו בעבר בניתוח, ולמרות זאת קיים אצלם חוסר בחיבור של השבר בעצם. כל הטיפולים האחרים שעברו לא הועילו. הליך כזה מתבצע גם במרכז הרפואי העמק. בתהליך החדשני נלקח שומן מאזור הבטן. השומן מועבר למעבדה של חברת הביו-טק הישראלית 'בונוס ביו-גרופ' מחיפה. בתהליך שפותח שם מנווטים תאי השומן לחזור למצב של תאי גזע צעירים, שהופכים בתוך שבועיים לתאי עצם חדשים המוחזרים בניתוח לאזור שלא התאחה. הטיפול הזה יתאים למי שנפגע עקב עיסוק בספורט אבל גם כתוצאה מתאונת דרכים. רצוי מאד שרופאים יידעו שהוא כבר קיים ובמקרה הצורך יפנו למרפאת הטראומה שלנו את המועמדים לטיפול חדשני זה".

בינואר 1986 התייחס ד"ר מרק רוסנובסקי, שהיה אז מנהל המכון לרפואה בהתאחדות לכדורגל ורופא נבחרת ישראל ל"מכת פציעות" שפקדה את הענף. הוא טען אז שהשחקנים "לא מתחממים" כראוי לפני שהם עולים על כר הדשא לאימון ובעיקר למשחק ומיד מתחילים לבעוט. אין להם חוסן גופני מספיק ולכן יש יותר מדי שברים, קרעים ומתיחות. הוא טען ששכיחות הפציעות אצלנו, כבר בתחילת עונה – הוא דיבר על חלון זמן של שליש עונת ליגה – גבוהה לאין שיעור לעומת אירופה, למשל.

ד"ר יונאי אומר על כך: "פציעה של ספורטאי מקצוען הוא אירוע מסתכל מאד לא רק לו, כנפגע וכמי שסובל. זה מתסכל מערכת שלמה: מאמן, מנהל קבוצה, הבעלים שלה. לא אחת הפציעה מגיחה בתזמון לא טוב לכולם. הבעיה היא שקיימת השקעה נמוכה מדי ברופא מקצועי ומומחה לפגיעות ספורט או בצוות המטפל שחייב להיות חלק בלתי נפרד מהמעטפת שמקיפה את הספורטאי. בשחקנים ובמאמנים מוכנים להשקיע הרבה כסף. באנשי המקצוע האחרים – הרבה פחות וחבל מאוד. חלק נכבד מאד מהפציעות ניתן למניעה אם היה בכל צוות בקבוצת ספורט רופא מומחה בתחום פציעות הספורט על מנת שייתן הכוונה קבועה.

"אנחנו גם עתה רחוקים מאוד מהנעשה בנושא הזה בקבוצות כמו ברצלונה או מנצ'סטר סיטי לדוגמה, או ב-NBA. עובדה: לא מעט מהשחקנים שנפצעים שם במהלך המשחקים חוזרים לפעילות סדירה לאחר תקופת החלמה שהיא קצרה משמעותית לעומת זו שהם עוברים בישראל.

"ספורטאי צריך לחזור לפעילות אינטנסיבית רק כאשר הוא חזק לפחות כמו לפני הפציעה. הטכנולוגיה המתקדמת, הידע והניסיון שנצבר לאורך השנים ושיתוף הפעולה בין כל הגורמים – הספורטאי, המאמן, הרופא, התזונאי והפיזיותרפיסט – יכולים להקל מאוד על ספורטאי פצוע ובמקרים רבים להחזיר אותו לפעילות מלאה במהרה ובצורה בטוחה יותר אפילו מאשר בעבר".

נושאים קשורים:  רפואת ספורט,  פציעות ספורט,  מכבי תל אביב,  חדשות,  מגזין,  ד"ר יניב יונאי,  אורתופדיה,  מכוני כושר
תגובות
 
אנונימי/ת
02.02.2020, 20:02

חבל שרופא מקדם טיפולים ״חדשניים״ אך נטולי כל תועלת קלינית מוכחת.
מציע להוסיף ״כתבת תדמית״ או ״קידום מכירות״ בכותרת.