בחזית הרפואה

קוצב וגאלי מדור חדש לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות

פריצת דרך בטיפול בחולי אפילפסיה: השתלת קוצב וגאלי בתכנות מותאם אישית ומדויק להקלה משמעותית ולמניעת פרכוסים

MRI מוח. אילוסטרציה

מאת ד"ר פיראס פאהום, מנהל היחידה לאפילפסיה ו-EEG, המערך הנוירולוגי, איכילוב
וד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המערך הנוירוכירורגי, איכילוב

אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי גורמת לפגיעה קשה בתפקוד היומיומי של חולי אפילפסיה ומשפחותיהם ואף עלולה לסכן חיים. בישראל חיים כיום כ-25 אלף חולים עם אפילפסיה העמידה לכל משלב תרופתי, אשר מהווים כשליש מחולי האפילפסיה במדינה. בחולים אלה יש מקום לשקול התערבות ניתוחית נוירוכירורגית שיכולה במקרים רבים להביא להקלה משמעותית ואף להפסקת הפרכוסים.

אחת האפשרויות הניתוחיות הזעיר פולשניות היא על ידי השתלת קוצב שמגרה את עצב הואגוס בצוואר (VNS – Vagal Nerve Stimulator). באמצעות גירוי של עצב הואגוס, הקשור למרכזים עצביים בגזע המוח, ניתן להשפיע על הפעילות החשמלית במוח ולהפחית את הסיכון לפרכוסים בחולי אפילפסיה.

הטיפול בקוצב וגאלי לחולים הסובלים מאפילפסיה עמידה קיים מזה כ-20 שנה והשימוש בו עולה בשנים האחרונות. מחקרים עדכניים מראים על שיפור משמעותי באיזון ההתקפים אצל 50%-70% מהמושתלים כעבור מספר שנים של טיפול. בנוסף הקיצוב הוגאלי עוזר להפחית את עוצמת ההתקפים ומקצר את תקופת ההתאוששות הפוסט-איקטלית ובכך משפר את איכות החיים של המושתלים.

מנגנון פעילות הקוצב הוגאלי ותופעות לוואי

הקוצב מורכב משני חלקים – הקוצב שכולל את הסוללה מושתל בקדמת בית החזה או בבית השחי, והוא מחובר לאלקטרודה המושתלת על עצב הואגוס השמאלי בצוואר דרך חתך קטן. הקוצב מגרה את הסיבים העולים של עצב הואגוס ובכך מפעיל את גרעין הואגוס וגרעינים נוספים בגזע המוח (כגון ה-Locus coeruleus) ודרכם משפיע על אזורים נרחבים במוח.

הסיכונים בניתוח ההשתלה נמוכים ותופעות הלוואי קשורות בדרך כלל להשפעה הקלה של הגרייה החשמלית על סעיפי הואגוס המעצבבים איברים בצוואר, כגון עצב ה-Recurrent laryngeal nerve, שעלולה לגרום לתופעות קלות ולרוב חולפות של צרידות או תחושת מלאות או נימול בגרון.

תהליך איטי של העלאת הזרם הטיפולי על פני חודשים עוזר להפיג את רוב תופעות הלוואי ומאפשר למטופלים הסתגלות קלה יותר לחיים עם הקוצב.

קוצבים וגאלים מהדור החדש

כיום מושתלים במרכז הרפואי תל אביב קוצבים וגאלים מהדור החדיש ביותר מדגם VNS SenTiva. קוצב זה מאפשר לראשונה תכנות מותאם אישית למטופל. הקוצב ניתן לתכנות רב שלבי על ידי הצוות המטפל, לצורך העלאה הדרגתית של עוצמת הגירוי ובכך לחסוך את הביקורים התכופים במרפאה – דבר אשר מקל על המטופל ומוריד עומס מהמרפאה.

בנוסף, ניתן לשלוט ולהתאים את פעילות הקוצב באופן אישי לכל מטופל בכל שעות היום והלילה. בצורה זו אפשר להגביר את עוצמת הגירוי בזמנים שבהם המטופל בסיכון גבוה לפרכוס ובכך לשפר את השליטה על ההתקפים האפילפטיים מצד אחד ומצד שני להקטין את  תופעות הלוואי של הטיפול לפי אורח החיים של המטופל.

תכונה נוספת של ה-VNS SenTiva היא היכולת לנטר שינויים בדופק או בתנוחה אשר ייתכן שקשורים להתקפים אפילפטיים ובכך לספק לצוות המטפל מדידה אובייקטיבית לגבי התגובה לטיפול והערכה של סיכונים משניים בהתקפים אפילפטיים ובעיקר מוות פתאומי או Sudden Unexpected Death in Epilepsy / SUDEP.

הקוצב החדש מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפולים המתקדמים הקיימים כיום לחולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, והוא מצטרף ומשלים את מגוון הטיפולים הניתוחיים החדשניים לאפילפסיה המוצעים במרכז הרפואי תל אביב, כגון גריה מוחית עמוקה וניתוחי צריבת מוקד אפילפטי בלייזר.

נושאים קשורים:  בחזית הרפואה
תגובות
21.01.2020, 15:38

עידו היקר
כל הכבוד. אמי