חדשות

ישראל בין 10 המדינות המובילות בהישרדות מסרטן צוואר הרחם

ישראל במקום ה-33 מ-36 מדינות ה-OECD בשיעור ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם | יותר ממחצית הנשים בנות 54-35 ביצעו בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות

בדיקת פאפ לאיתור סרטן צוואר הרחם. אילוסטרציה

האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות מציגים הבוקר (ה') נתונים שונים על סרטן צוואר הרחם בישראל וזאת לרגל שבוע המודעות לקידום המאבק במחלה שמתחיל ביום א' הקרוב. הנתונים מתייחסים לשנת 2016.

ב-2016 אובחנו בישראל 232 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם: 187 יהודיות (81%), 22 ערביות (9%) ו-23 ממוצא אחר (10%).

על פי הדו"ח של הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, לסרטן חלה עלייה בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של נגע טרום-סרטני (דרגה III), שלב שבחלקו הפיך וניתן לגילוי באמצעות בדיקת סריקה כמו משטח "פאפ" של תאי צוואר הרחם: 20.5 ל-100 אלף יהודיות, 4.4 ל-100 אלף ערביות ו-37.5 ל-100 אלף בקרב נשים אחרות, לעומת 10.0 ל-100 אלף בקרב יהודיות, 2.2 בקרב ערביות ו-17.7 ל-100 אלף בקרב אחרות ב-1996. שיעור הנגעים הטרום-סרטניים דומה למדינות אחרות בעולם. מיעוטם עוברים השתנות והופכים לממאירים.

בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2016-2011, גיל האבחנה הממוצע היה 54 בקרב יהודיות ו-50 שנים בקרב ערביות ואחרות.

שיעור ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם ב-2018 בישראל הוא מהנמוכים מבין מדינות ה-OECD: ישראל ממוקמת במקום ה-33 מ-36 מדינות. ההישרדות היחסית הממוצעת לחמש שנים מהמחלה יציבה ביהודיות ובערביות וגבוהה בישראל לעומת לממוצע מדינות ה-OECD.

ב-2016 נפטרו 82 נשים בישראל ממחלה זאת - 60 נשים יהודיות (73%), 12 ערביות (15%) ועשר ממוצא אחר (12%). הגיל הממוצע בעת הפטירה היה 66 שנים בקרב יהודיות, 56 בקרב ערביות ו-53 בקרב האחרות. בשיעורי התמותה ישראל ממוקמת במקום ה-19 מ-36 מדינות המסודרות בסדר יורד של שיעורי תמותה.

שיעור ביצוע בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5%. שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה עמד על 63%, גבוה פי שניים לעומת השיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).

בישראל סוג סרטן זה איננו נפוץ

מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, הגיבה לממצאים: "למרות שבישראל סוג סרטן זה איננו נפוץ ושיעורי ההיארעות נמוכים, זו מחלה שעלולה להיות קטלנית, עשויה להתפרץ בחלק מהמקרים ללא תסמינים מוקדמים. הצעדים היעילים ביותר נגדה: התחסנות כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) לאוכלוסיות המתאימות ובדיקת פאפ שגרתית של צוואר הרחם שיכולה לאבחן שינויים ומאפשרת גילוי מוקדם וטיפול בזמן שעשויים למנוע התפתחות גידול סרטני".

יש לציין שסל הבריאות הממלכתי המעודכן ל-2019 כולל בדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ) לכל אישה בגילים 30-54, ללא תשלום אחת לשלוש שנים. הרחבות הסל והביטוחים המשלימים מאפשרים לבצע בדיקת פאפ ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית של 101-31 שקל.

לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) למעלה מ-150 זנים. שניים מהם, זן 6 וזן 11, גורמים ליבלות באיברי המין ב-90% מהמקרים. הזנים האחרים עלולים לגרום לסרטן. השכיחים ביותר הם זן 16 ו-18.

שכיחות נמוכה של פפילומה באוכלוסיות מחוסנות

הזיהומים בפפילומה מועברים לרוב במגע מיני, כולל מין אוראלי. שימוש באמצעי חוסם (קונדום) עשוי להפחית בסיכון, אולם איננו מונע לחלוטין הדבקה. לא ניתן להעביר גידולים סרטניים הנגרמים מהנגיף מאדם לאדם.

שכיחות הפפילומה באוכלוסיה: 80% מכלל הגברים והנשים הבוגרים עלולים להידבק לפחות בזן אחד במהלך החיים. ריבוי בני זוג מיניים יכול להעלות את סיכון להדבקה. ברוב המקרים הזיהום בנגיף איננו מורגש  וחולף מעצמו. במקרים מסוימים ההדבקה תישאר ועלולה להתפתח ממנה גידול טרום-סרטני או סרטני בקרב שני המגדרים: עלולים להופיע "יבלות" באיבר המין, בצוואר הרחם וכן גידולים ממאירים באיברי המין השונים וגם בפי הטבעת, בפה ובלוע.

החיסונים בזריקות נגד הנגיף הם גרדסיל 4 וגרדסיל 9 הניתנים על פי מרשם רופא. הזריקה היא לתוך שריר הזרוע העליונה בשתי מנות (במרווח של שישה חודשים) או בשלוש מנות (במרווחים של שישה חודשים וחודשיים, בהתאם לסוג החיסון).

משנת הלימודים הנוכחית (2020-2019) ניתן החיסון גרדסיל 9 לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות. נערות ונערים בני 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבית הספר או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות. מומלץ להתייעץ על אודות החיסון, שהוא בטוח ויעיל, עם רופא המשפחה או גינקולוג. תופעות הלוואי האפשריות של החיסון: אדמומיות באזור ההזרקה, כאב מקומי ונפיחות קלה.

מחקר שפורסם ביוני 2019 ב-The Lancet העלה כי יש ירידה חדה בשכיחות הפפילומה באוכלוסיות שבהן מיושמות תכניות החיסונים.

מחקר נוסף שפורסם באוגוסט ב-Lancet Infectious Diseases בדק אם בדיקות סריקה של HPV עשויים לסייע באפיון קבוצות הנשים שבסיכון לחלות בסרטן פי הטבעת. במחקר נעשה ניתוח סטטיסטי של עשרות מחקרים ובסך הכל לגבי 13,427 נשים, על נוכחות זן 16 של הנגיף. ההשערה היתה: על פי סטטוס הנשאות ל-HIV ותוצאות בדיקות הפאפ ניתן לאתר ביתר קלות נשים עם ביטוי של HPV16 חיובי בפי הטבעת, נשים עם שינויים טרום-סרטניים או עם שינויים טרום-סרטניים בפי הטבעת.

ואכן, נמצא קשר בין נשאות של זני HPV אונקוגניים בצוואר הרחם לבין סיכון לשכיחות זני HPV אונקוגניים בפי הטבעת: נשים שאינן נשאיות HIV אך נושאות זנים אונקוגניים של HPV בצוואר הרחם עלולות להיות גם נשאיות זנים אונקוגניים של HPV בפי הטבעת בשיעור של 43%, לעומת סיכון של 9% אצל נשים שאינן נשאיות זנים אונקוגניים של HPV. אצל נשאיות ל-HIV היחסים הללו עמדו על 62% לעומת 33% בהתאמה. נמצא גם שקיים קשר חזק בין נוכחותו בצוואר הרחם ונשאות HIV, לסיכון לנוכחות HPV16 גם בפי הטבעת.

נושאים קשורים:  פפילומה,  סרטן צוואר הרחם,  האגודה למלחמה בסרטן,  בדיקת פאפ,  חדשות
תגובות