חדשות

קופות החולים מחקו 75% מהגירעון שלהן ב-2019 בזכות הסכמי הייצוב

ללא הסיוע, גירעון הקופות היה מזנק ל־2.3 מיליארד שקל | עם זאת, מנכ"ל משרד הבריאות מתכוון להפסיק את כספי התמיכות: "השיטה מעודדת את הקופות להיכנס לגירעון, פוגעת בהן ומונעת תכנון מראש"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "המצב היום עם הסכמי הייצוב הוא בלתי נסבל". צילום: פלאש 90

כספי התמיכות ממשרדי הבריאות והאוצר הקטינו את גירעונות ארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית - ב־1.75 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ללא הסיוע, הגירעון הכולל שלהן היה מזנק ל־2.3 מיליארד שקל. כך מדווח הבוקר (ה') אדריאן פילוט ב"כלכליסט".

על פי הדיווח, קופות החולים סיימו את שלושת הרבעונים הראשונים של 2019 עם גירעון בסך כולל של כ־547 מיליון שקל, לעומת כ־729 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של 25%. נתונים אלה עלו מהדו"חות הרבעוניים של הקופות הנדרשות מהשנה שעברה, לראשונה, לדווח במסגרת תכנית משרד הבריאות להגברת הפיקוח הפיננסי עליהן.

התוצאות החיוביות של הקופות כוללות את התוספות המיוחדות שניתנו להן בהסכמי הייצוב שנחתמו בסוף 2018 ובתחילת 2019. ללא התמיכות, גירעון ה"כללית" היה מזנק ל־924 מיליון שקל, גירעון "מכבי" היה מסתכם ב־702 מיליון שקל, של "מאוחדת" ב־400 מיליון שקל ושל "לאומית" בכ־271 מיליון שקל. כלומר, במקום גירעון של 547 מיליון שקל, הקופות היו רושמות גירעון של 2.3 מיליארד שקל. כספי התמיכות סייעו לקופות למחוק 75% מהגירעון.

עוד דווח כי "אסותא-אשדוד" חתך בכ-50% בגירעון שלו שהסתכם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 בכ־53 מיליון שקל לעומת כ־105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

אלא שמנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, טוען שכספי התמיכות מעודדים את הקופות להיכנס לגירעון, מונעים תכנון מראש ופוגעות בקופות. "המצב היום עם הסכמי הייצוב הוא בלתי נסבל", התבטא בר סימן טוב בכנס המכון לחקר מדיניות הבריאות. "הסכמי הייצוב מייצרים מצב שבמסגרתו אין מערכת כללים ברורה, אין מערכת הבטחת קיום הסכמים ברורה ואין מסגרת תקציבית ידועה ומובטחת שמאפשרת תכנון רב שנתי". הוא הביע רצונו לשים קץ למנגנון הזה.

נושאים קשורים:  משה בר סימן טוב,  הסכמי הייצוב,  קופות החולים,  גירעון תקציבי,  חדשות
תגובות
 
10.01.2020, 09:40

העברת הכספים המוצדקת הזו מוכיחה שהקופות לא נמצאות בגרעון אלא בתקצוב חסר.
מדינת ישראל החליטה לתקצב את הבריאות באופן חסר בכדי שלא יהיה בזבוז. ובכן הגיע הזמן לתקצב את מערכת הבריאות הציבורית בתקציבים האמתיים לה היא נזקקת כדי לענות על דרישות הזמן , השינויים הדמוגרפיים הכבירים המתרחשים לנגד עיננו ובעידן בה הטכנולוגיה שהיא יקרה יותר ויותר יכולה להביא מזור להרבה חולים. כול זאת תוך פיתוח תשובות הגיוניים יותר מבחינה כלכלית והסטת כובד הטיפול בחולה כשאפשר לקהילה.

אנונימי/ת
10.01.2020, 10:18

חחח. חיחיחי
בסימן טוב ובמזל טוב חושבים שכולנו מטומטמים.. הגיע הזמן להחליף את שיטת שוט הגירעון יש שיטות כלכליות פחות קלקליות

אנונימי/ת
10.01.2020, 10:26

אם משרד הבריאות מעוניין להעלות את התשלום לכל חולה בהתאם למצבו הבריאותי האמיתי (למשל תקצוב אמיתי שישקף את עלויות החולה הסוכרתי, מטופלי בריאות הנפש, מטופלים שעברו תאונות עבודה, דרכים ותאונות אישיות (צורכים שירותי בריאות בכמות מוגברת כמובן שזו תהיה שיטה הרבה יותר טובה. אפשר כמובן גם להתנות את התשלום המוגבר בעמידה במדדי איכות כמו ביקור במרפאת כף רגל סוכרתית, השתתפות בסדנאות תזונה, מדידת לחץ דם במרפאה או כל דבר אחר שיתגמל את הקופות שמיישמות את האסטרטגיות המומלצות לשיפור מצב המטופל כפי שיוחלטו ע"י משרד הבריאות בשיתוף עם האיגודים, הקופות וכו'.

10.01.2020, 11:43

התרגלנו למדינה שהבלוף עובר בה כחוט השני. התרגלנו למדינה שבה אין מנהיגים אך יש פוליטיקאים. הבנו גם שלמדינה יש אינטרס כביר להתנער מחובת הטיפול הרפואי באזרחיה משלמי המיסים, אותם מיסים המשמשים לתקציב בכלל ולתקציב הבריאות בפרט. אבל כעת עלינו להתרגל גם לפקידים בשירות האזרחי דוגמת מר סימנטוב המשתמשים במניפולציות זולות (בדיוק כמו פוליטיקאים) שכל סטודנט בקורס מקרו בשנה א כלכלה היה מבחין בהן. תת תקצוב/תקצוב בחסר והצגת "גירעונות אינהרנטים" כ"ניהול כושל" ו"חוסר יעילות" . טענות שהינן אמנם רק על גבול "ההסתה" , אך לא היו מביישות את המלווים בשוק האפור.