מחקרים

האם הוספת Bevacizumab לכימותרפיה מבוססת פלטינום יכולה לשפר את התוצאים עבור מטופלים עם סרטן הראש והצוואר?

החוקרים מצאו במסגרת מחקר שלב 3 כי הוספה של Bevacizumab לטיפול הכימותרפי מעלה את שיעורי התגובה וההישרדות ללא התקדמות הטיפול, אך לא את ההישרדות הכוללת, עבור מטופלים עם סרטן הראש והצוואר

החוקרים בדקו את ההוספה של Bevacizumab, נוגדן מונוקלונלי הומני המכוון לפקטור גדילה של תאי אנדותל ווסקולרים, לטיפול כימותרפיה מבוסס פלטינום, עבור מטופלים עם סרטן חוזר או גרורתי של תאי אפיתל קשקשי בראש והצוואר (SCCHN – Squamous cell carcinoma of the head and neck).

במחקר השתתפו מטופלים שמעולם לא נחשפו לכימותרפיה (או שנחשפו לכימותרפיה מבוססת פלטינום כחלק מטיפול מולטי-מודלי שהסתיים ≥4 חודשים קודם לכן) ואובחנו עם SCCHN חוזר או גרורתי. המטופלים במחקר חולקו באופן אקראי לקבל כימותרפיה מבוססת פלטינום יחד עם או ללא Bevacizumab במינון של 15 מ"ג/ק"ג במתן תוך ורידי אחת לשלושה שבועות עד להתקדמות מחלה. במידה והושגה תגובה מקסימלית לאחר שישה שבועות, ניתן היה להפסיק את הטיפול הכימותרפי.

המחקר כלל 403 מטופלים. החציון של ההישרדות הכוללת (OS –יOverall survival) היה 12.6 חודשים אצל מטופלים שקיבלו Bevacizumab יחד עם כימותרפיה (BC) ו-11.0 חודשים אצל מטופלים שקיבלו כימותרפיה בלבד (יחס הסיכונים: 0.87; רווח בר סמך 95%: 0.70-1.09; P=0.22). בנוסף, נמצא כי לאחר שנתיים, שלוש ו-4 שנים, שיעורי ה-OS היו 25.2% בהשוואה ל-18.1%, 16.4% בהשוואה ל-10.0% ו-11.8% בהשוואה ל-6.4% אצל מטופלים שקיבלו BC בהשוואה לכימותרפיה, בהתאמה.

באנליזה שכללה 365 מטופלים מתאימים שהחלו את הטיפול, יחס הסיכונים היה 0.82 (רווח בר סמך 95%: 0.65-1.04; P=0.10), עם חציון OS של 14.2 חודשים בקבוצת ה-BC בהשוואה ל-11.1 חודשים בקבוצת הכימותרפיה. בנוסף, נמצא כי החציון של ההישרדות ללא התקדמות מחלה תחת טיפול עם BC היה 6.0 חודשים בהשוואה ל-4.3 חודשים תחת טיפול כימותרפי (P=0.0014). שיעורי התגובה הכוללים היו 35.5% תחת טיפול עם BC ו-24.5% תחת טיפול עם כימותרפיה (P=0.016).

החוקרים מצאו כי הרעילות הייתה גבוהה יותר, כולל שיעור גבוה יותר של דימומים ברמה 3-5 כתוצאה מהטיפול (6.7% בהשוואה ל-0.5%; P<0.001) ותמותה כתוצאה מהטיפול (9.3% בהשוואה ל-3.5%; P=0.022) בקבוצה שקיבלה BC בהשוואה לכימותרפיה.

החוקרים הסיקו כי הוספה של Bevacizumab לכימותרפיה לא הצליחה לשפר את ה-OS, אך כן את שיעורי התגובה וההישרדות ללא התקדמות מחלה, תוך שגרמה לרעילות גבוהה יותר. תוצאות אלה מצביעות על הצורך לבצע מחקרים נוספים שיבדקו טיפולים מעכבי אנגיוגנזה עם פרופיל רעילות טוב יותר עבור מטופלים נבחרים עם SCCHN.

מקור: 

Argiris, A. et al. (2019) Journal of Clinical Oncology 37,4.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן ראש וצוואר,  כימותרפיה,  בווציזומאב,  רעילות,  מעכבי אנגיוגנזה
תגובות