ישראל מדורגת במקום החמישי בין מדינות ארגון ה-OECD מבחינת רמת מחירי הרפואה – 10% יותר מהרמה בארה"ב, 26% יותר מממוצע המדינות הדומות ו-53% יותר מהממוצע ב-OECD. כך לפי דו"ח חדש של מכון טאוב - "תמונת מצב של המדינה" לשנת 2019, שפורסם אתמול (ב').
עוד בעניין דומה
בפרק העוסק בנושאי הבריאות, שאותו חיבר חיבר פרופ' דב צ'רניחובסקי, נכתב: "יש בנתונים אלה שבירת מיתוס לפיהן מחירי הרפואה בישראל נמוכים, וזה אתגר לקובעי המדיניות באשר לכשלים המערכתיים בתמהיל הציבורי-פרטי", מציין הדו"ח.
עוד נאמר בו כי "חלקו הגדול יחסית של המימון הפרטי והעלייה בחלקם של הביטוחים המסחריים במימון הפרט מאז 2014 חושפים את מערכת הבריאות לעלייה בפערים ולכשלי שוק שבאים לידי ביטוי בעליית מחירי הרפואה יחסית למחירים אחרים.
"אנו צופים עלייה בחלקה של ההוצאה הפרטית על בריאות באמצעות ביטוחים מרצון בכ-3 נקודות האחוז, שעיקרה בביטוחים המסחריים, לצד ירידה בחלקם של הביטוחים המשלימים באמצעות קופות החולים".
עוד נאמר בדו"ח כי "העירוב בין רפואה ציבורית לפרטית מעוות את התמחור ופוגע בשוויוניות ובציבוריות של מערכת הבריאות. ההוצאה על בריאות בישראל עולה לאט מדי בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. אפילו בשקלול ההבדלים בהרכב הגילים, מחירי הרפואה עלו הרבה יותר ממדד המחירים הכללי בשל הביטוחים הפרטיים והמסחריים.
"העלייה במחירי הרפואה נובעת מהעלייה בשכר הרופאים במגזר הציבורי", מדגיש עוד הדו"ח, "וגם בשל ריבוי תפקיד המדינה במערכת האשפוז – בעלות על בתי חולים, פיקוח ומימון – מה שמביא לניגוד עניינים.
"מספר מיטות האשפוז בישראל נמוך במיוחד. התפוסה בבתי החולים כמעט מלאה ומשך האשפוז קצר יחסית ויש מקום לתהות אם מדובר בסימן ליעילות או מחסור (והתשובה הרי ברורה). פיזור שירותי האשפוז מציב את תושבי הפריפריה בעמדת נחיתות ברורה".
עוד נכתב בדו"ח: "בריאות האוכלוסיה בישראל טובה מאוד יחסית. תוחלת החיים, שהוסיפה לעלות בעשור האחרון, גבוהה מהממוצע ב-OECD ודומה לממוצע במדינות דומות לישראל (מבחינת הגודל במודל אספקת שירותי הבריאות באמצעות קופות החולים), אולם, בתוחלת חיים אין די כדי לבטא יכולת תפקוד ואיכות חיים.
"הישגיה של ישראל בבריאות מרשימים, בעיקר במונחי תמותה והארכת החיים, אך הם קשורים ככל הנראה להשקעות שנעשו בעבר. חלקה של ההוצאה על בריאות נמוך, עם תמהיל ציבורי-פרטי בעייתי, הדורש טיפול שורש. מערכת הבריאות במצבה הנוכחי מציבה אתגרים בכל הנוגע לסדרי העדיפויות הלאומיים של ישראל, בעיקר נוכח קצב הזדקנות האוכלוסיה, הגידול בפריון הילודה ונוכח ההאטה בקצב הקצאת המשאבים על ידי המדינה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
