"אמנות ואסתטיקה נמצאות בבסיסה של הכירורגיה הפלסטית ורק עם סבלנות ודיוק מגיעים לתוצאות אשר מביאות לנו הישגים גם ברמה בינלאומית", אומר פרופ' יוסי חייק, מנהל המערך לכירורגיה פלסטית וכוויות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
פרופ' חייק, בן 52, נשוי ואב לשלושה, מתגורר עם משפחתו ברמת גן. את לימודי הרפואה שלו עשה באיטליה, בהמשך עבר התמחות בכירורגיה פלסטית ואסתטית ב"שיבא" וכן ביצע השתלמות לאסתטיקה לאחר ההתמחות בברזיל והשתלמות לכוויות בקנדה במשך שנה. ב-2008 סיים לימודי תואר שני בבריאות הציבור עם התמחות בניהול חירום ואסון וכיום הוא חלק מצוות של האו"ם וארגון הבריאות העולמי (WHO) לקביעת מדיניות חירום באסונות עם נפגעי כוויות.
"כמנהל המערך לכירורגיה פלסטית אני עוסק בכל תחומי המקצוע. אנו מתקנים דפורמציות מולדות, משחזרים אזורים שנפגעו מטראומה או מכריתת גידולים, אנו מטפלים בחולי כוויות וכן בשחזורי שד ושינויי מין".
פרופ' חייק מרצה בארץ ובעולם כפרופסור של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת נוטרדם ואוניברסיטת טזמניה באוסטרליה. הוא כותב ועורך בעיתונות הרפואית הבינלאומית, מנהל מרפאה פרטית זה כ-17 שנה, הקים במקביל מרפאות אסתטיות בקופת חולים כללית ובארגונים גדולים אחרים ומשמש כיועץ לחברות רפואיות וביוטכנולוגיות.
מדוע בחרת בתחום הזה?
"זהו תחום מגוון ומעניין, קיים סיפוק רב בהצלת חיים בטיפול נמרץ לכוויות, כמו גם משחזור של שד או איברים אחרים שנפגעים ומשאירים אנשים עם פגמים שניתן לשקם ולהחזירם לחיים רגילים. אמנות ואסתטיקה הן בבסיס הכירורגיה הפלסטית ורק עם סבלנות ודיוק מגיעים לתוצאות ולהישגים בינלאומיים".
מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?
"ד"ר מונסטרו ממקסיקו שעסק בשחזורי מומים מולדים וד"ר פיטנגי ואוולר מברזיל בתחומי האסתטיקה".
ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?
"אחד המקרים הראשונים שטיפלתי בהם היה של טייס שנפגע ונכווה בכ-90% משטח גופו, איבד גם את מאור עיניו, למד ברייל עוד במהלך האשפוז ולאחר מכן עבר השתלות של קרנית. הצלחנו להצילו ולהחזירו לחיים רגילים".
מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?
"לדאוג להשיג את התוצאות הטובות ביותר ובהתאמה אישית לכל אחד ואחת".
מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?
"אני מצייר ומפסל בעיקר בקרמיקה בסטודיו של אשתי. היא בוגרת האקדמיה לאומנויות יפות באיטליה ועוד מהלימודים, כמו שהיא ליוותה אותי בלימודיי, הייתי גם אני שותף לדרך שעשתה ואני מתלווה אליה בהתנסות ובלימודי אומנויות שבהן היא עוסקת.
"הלימודים באיטליה, לצד המסורת והחשיבות שניתנת לכל פרט ביצירות אמנות, השרישו אצלי אהבה לאמנות, לאסתטיקה, ליופי ולדיוק. אני חובב של עתיקות ושל פסלי ברונזה וציורים מהמאה ה-16 וה-17, מהמיתולוגיה היוונית והרומית, כמו גם שעונים מתקופות אלו ומעט מאוחרות יותר. תוך שהתלוויתי לאשתי בלימודי האומנות שלה, למדתי לפתח את הצד האסתטי בעבודה שלי בשאיפה לתת את התוצאות התפקודיות והאסתטיות הטובות ביותר בניתוחי שחזור ובניתוחים ובפרוצדורות אסתטיות בעבודה היומיומית שלי".
אם לא היית רופא...?
"ככל הנראה הייתי טייס".
לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?
"את מצב כוח האדם – אנו מתמודדים עם עומס בלתי אפשרי בעבודה".